1. סרטים
  2. ביקורות סרטים

"מכתוב": סרט הבורקס ההומו-אירוטי הראשון

חנן עמיר וגיא סביון הצליחו ליצור סרט לא מצחיק בעליל, כולל ליהוק עצמם לתפקיד האנשים הכי מגניבים בהיסטוריה. הסרט מצדיק את עצמו רק אם מפשפשים בו ומוצאים רמזים גאים בין שני הגיבורים

מכתוב
ליהוקים תמוהים ודיאולוגים לא פחות. גיא עמיר וחנן סביון, "מכתוב" צילום: עידן מילמן

הקולנוע הישראלי משווע ללהיט. מאז החורף האחרון לא היה אחד כזה, למרות כמה וכמה ניסיונות של קומדיות רומנטיות או סרטי ילדים ונוער. את הבצורת הזו אמורה לשבור קומדיית הפשע ״מכתוב״, הרבה בזכות החתומים על היצירה. מדובר במקרה נדיר למדי בו שמם של הכותבים משויך לסרט לפני שמו של הבמאי, משום שהם גם צמד הכוכבים של הסרט ומקדם המכירות העיקרי שלו - חנן סביון וגיא עמיר, יוצרי סדרות הטלוויזיה ״עספור״ ו״פצועים בראש״. הבמאי הוא עודד רז, מכר ומשתף פעולה ותיק עם השניים, שיש לו גם להיטים משלו (״גאליס״, הסדרה והסרט). אם לשפוט על פי המכירות המוקדמות ביום הקולנוע הישראלי וההתעניינות בהקרנות טרום הבכורה שנערכו בחגים, ״מכתוב״ בהחלט יכול להצליח. אבל מה לגבי הדרך בה בחר להשיג את תהילתו?

» סרטי המד"ב הטובים ביותר
» "פוקסטרוט": החמצה בשלושה חלקים
» "קינגסמן: מעגל הזהב": מטופש בכוונה
» הקולנוענים שיזרחו בתשע"ח
» איזה סוכן חשאי אתה?

עמיר וסביון מגלמים זוג עבריינים ירושלמיים המכונים סטיב וצ׳ומה. תפקידם הוא לגבות דמי פרוטקשן ממסעדות הנמצאות בטריטוריה של הבוס שלהם (איציק כהן), ומשום מה הסרט מבקש שנחבב אותם בשל כך. שניהם שורדים פיגוע תופת בזמן העבודה ורואים בכך נס משמיים וסימן לשינוי כיוון. האחד מאמין שזאת ההזדמנות שלהם לשים מאחור את חיי הפשע ולהגר, האחר חושב שעליהם קודם כל לתקן את הקארמה באופן יצירתי - להגשים משאלות כמוסות ופרטיות, הכתובות בפתקים המוצפנים בכותל המערבי. אך יד ימינו של הבוס (יגאל נאור) מנסה לגרור אותם חזרה לפשע, בעוד בחייהם האישיים צ׳ומה מתקרב אל האקסית של שותפו (חן אמסלם), וסטיב מתמלא ברגשות אשמה על בנו שהוזנח מאז נפרד מאותה בת הזוג.

"מכתוב" - לצפייה בטריילר:

אם קשה להבין מהתקציר מה אמור להיות מצחיק בסרט, נסו לעשות זאת בצפייה עצמה – כי אני לא הצלחתי. הסיטואציות מתאמצות מדי להיות קומיות והדיאלוגים, בהם סביון את עמיר אמורים להיות מומחים, הם בדיחה רעה. הם נשמעים כמו מחווה ריקה לסרטי בורקס, בלי להבין מה הפך את אותם סרטים למוצלחים. אחת הטקטיקות, לדוגמה, היא שילוב של מילה ״גבוהה״ ומילה ״עממית״ באותו משפט, כאילו שמדובר באיזו גאונות אינסטנט אינעל העולם (רואים כמה זה קל?). בנוסף, לולא היו הכותבים של הסרט, ספק אם מישהו היה מלהק אותם לתפקידים ראשיים ולכאורה מלאי צ׳ארם. הצרה היא שגם חלק נכבד מיתר השחקנים מלוהק באופן בלתי מספק, או סתם הפוך - איציק כהן ויגאל נאור היו מתאימים דווקא זה לתפקיד של חברו.

בניסיון למצוא רובד נוסף בסרט מתגלה תת-המודע של היצירה. זוהי פרשנות שקל לבטל בהינף יד, אבל היא לחלוטין מחזיקה מים ובהחלט עושה חסד עם הסרט, שכן בלעדיה הוא נורא פי כמה. לדידי, ״מכתוב״ הוא סרט על שני גברים שמעוניינים זה בזה, ובגלל אי אילו מגבלות אישיותיות או חברתיות-סביבתיות לא מסוגלים לממש את הרצון. לא לחינם הסרט מתחיל עם אצבע המלטפת בשר נא (מנת קפרצ׳יו) ולאחר מכן מובאת אל תוך הפה - מגע אמיתי לסיפוק תאוות הבשר אינו אפשרי בעולם המאצ׳ואיסטי הסטריאוטיפי אותו מקיימים הגיבורים, צמד שלא זז האחד מן השני. בהמשך הסרט השניים דוחים מעליהם נשים אטרקטיביות ללא כל סיבה, מתחפשים בעצמם לנשים (לכאורה למען המטרה שנפלה עליהם משמיים), ובעיקר כמהים זה לזה בכל הזדמנות, עד לשוט הסיום שהוא ממש פרסומת למשפחה אלטרנטיבית.

מכתוב
הרובד הסמוי לעין הופך את הסרט לראוי. "מכתוב" צילום: עידן מילמן

אם אין לדמויות מניעים נסתרים, מדוע מתעקש סטיב שיבוא איתו צ׳ומה לארה״ב? האם הוא לא יכול לסבול את המחשבה של להיות רגע בלעדיו? ולמה צ׳ומה מחפש כל-כך את קרבתה של האקסית של סטיב? האם הוא מאמין שלשכב איתה יהיה הדבר הכי קרוב שיחווה למימוש התשוקה אל מי שהוא מגדיר כחברו הקרוב? ללא הקריאה ההומו-אירוטית של הסרט, מדובר ביצירה נרקסיסטית, אגוצנטרית ופנטזיונרית לחלוטין מאת צמד כותבים-כוכבים שליהקו את עצמם לתפקיד שני האנשים הכי מעולים שאי פעם נבראו. כך אפשר גם להתנחם במחשבה שניסוי מעבדה ליצירת להיט שפונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, השתבש באופן שיחשוף את הקהל הרחב לאהבה גברית מודחקת והשלכותיה - וזוהי סיבה בפני עצמה לאחל לו הצלחה בקופות.

"מכתוב" - איפה ומתי לראות?

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>