1. סרטים
  2. ביקורות סרטים

"זה": רכבת שדים חורקת

העיבוד לספרו המקריפ של סטיבן קינג מפחיד בעיקר בזכות סיפור ההתבגרות של גיבוריו - תקופה מבעיתה במיוחד, אבל בעיקר מעלה געגועים עזים ל-״Stranger Things״

זה
הליצן אחד מפחיד, אבל הפחד מתעמעם כשמבינים שאין לו מניע. "זה" צילום: Warner Bros.

מתקפת העיבודים לסטיבן קינג נמשכת במלוא עוזה. אחרי הכישלון הקופתי של ״המגדל האפל״ ולפני ש״המשחק של ג׳ראלד״ נוחת בנטפליקס בסוף החודש, מגיעה לקולנוע היצירה שנחשבת לאחת המפחידות בקריירה של סופר המתח והאימה - ״זה״. הספר והעיבוד הקודם שלו גרמו לדור שלם לפוביה בלתי מוסברת מליצנים, ויחד עם טריילר ששבר שיאי צפיות היה ברור ש״זה״ גרסת 2017 עומד לעורר עניין רב. בסוף השבוע שעבר התגלה שהתחזיות צדקו, עם פתיחה מסחררת בקופות - 117 מיליון דולרים הכנסות, שיא של כל הזמנים לסרט אימה.

» עד כמה אתם מכירים את הקולנוע הישראלי?
» הסרטים הכי טובים שלא זכו באופיר
» שי אביבי ניצח את החמישייה הקאמרית
» "הפיתוי": סופיה קופולה בשיאה
» "געגוע": כמעט טוב מאוד

הסרט מתרחש בעיירה הכל-אמריקאית דרי, בה חופשת הקיץ מגיעה בדיוק בזמן עבור כמה ילדים שסובלים מהצקות תדירות של בריונים. חבורת המפסידנים כוללת את ביל (ג׳יידן ליברהר) המגמגם, ריצ׳י (פין וולפהארד) בעל הפה המטונף, אדי (ג׳ק דילן גרייזר) האסמטי והג׳רמופוב וסטנלי (וויאט אולף) הרגיש. אליהם מצטרפים בן (ג׳רמי ריי טיילור) עב הבשר וחובב הקריאה, מייק (צ׳וזן ג׳ייקובס) הרגיש והטראומתי ובברלי (סופיה ליליס), שנפוצו עליה שמועות מרושעות בבית הספר. שבעת הלוזרים יצטרכו להתמודד במהלך הקיץ עם אימה מסוג חדש – שד זדוני ומשנה צורה. הצורה האהובה אליו היא ליצן המכנה את עצמו פניווייז המרקד (ביל סקארסגארד) שחוטף ילדים וגורר אותם אל הביוב.

הפעם הקודמת שעובד ספרו של קינג למסך הייתה ב-1990, תחת הכותרת ״זה חוזר״ כאשר הופעתו של טים קארי בתור פניווייז הפכה למזוהה ביותר על היצירה. בספר, הליצן השטני חוזר בכל 27 שנים אל העיירה דרי כדי לטרוף את בניה, וזהו בדיוק הזמן שעבר מאז הפעם האחרונה שנראה על המסכים. אך על העיבוד הנוכחי שוקדים בהוליווד כבר מספר שנים, כאשר במקור היה אמור להיות חתום עליו קארי פוקנגה (״בלש אמיתי״), שנותר עם קרדיט כתסריטאי ומי שהחליף אותו הוא הבמאי הארגנטינאי אנדי מושייטי (״מאמה״).

"זה" - לצפייה בטריילר:

גרסת הניינטיז של ״זה״ נמשכה כשלוש וחצי שעות ונחשבת למיני-סדרה של שני פרקים, בעוד הסרט החדש אורך 135 דקות ״בלבד״ – אבל מתייחס רק אל חצי מעלילת הספר. חשוב לדעת זאת לפני הצפייה כדי לא להתאכזב מן הסיום, אבל גם לצורך ההבנה כי היוצרים קיבלו כאן החלטה שתאפשר להם לבנות את העלילה היטב. בפועל, קצב הסיפור מזורז, סצנות רודפות סצנות כמעט באקראיות, והמרווחים בין ההקפצות לבין רגעים שמקדמים את העלילה או סתם מאפשרים לנשום מחושבים ברישול. כך יוצא שהסרט מגיע לשיא בלי להתחשב בהשלכות המעשים לאורך השלבים המכריעים בעלילה, ובהכרח מפספס את ההזדמנות להיות יותר מסתם רכבת שדים חורקת.

המבחן החשוב יותר של ״זה״ הוא מד האימה. במבט ראשון, פניווייז עצמו מעוצב באופן שיגרום סיוטים לסיוטים שלכם - וריאציה קיצונית של ליצן פסיכוטי. עם זאת, בהמשך אפשר להישר אליו מבט בפעם המי-סופר שהוא מזנק על המצלמה, וכיוון שהוא רוע מוחלט וחסר מניעים או הסברים אין להבינו והעניין אובד. מה שמונע פיהוק הוא המימד האלגורי, כלומר השימוש של הליצן בפחדים הפרטיים של הילדים כדי לשחק עם תודעתם - זאת שמקבלת מחזור לראשונה חולמת על קילוחי דם, ההיפוכונדר מדמיין שרודף אחריו מצורע נוטף מוגלה, וכן הלאה. אלא שחלק מן הצורות שלובש השדון קצת מחופפות ולגמרי בלתי מקוריות מבחינת עיצוב וכתיבה. הסרט מצליח להבהיל פעם אחת בדיוק, בזכות עירוב בין רוע על-טבעי ואנושי, אבל כל ההצפה של הדיון בפחדים עצמם ובמה אמיתי ומה לא פשוט הורגת סופית את היכולת לחוש פחד, במקום רק להגות בו.

זה
להתבגר זה מפחיד מספיק. "זה" צילום: יח"צ

מה שנותר הוא סיפור התבגרות מבעית בפני עצמו, מהסוג שכבש בשנה שעברה את המסכים בסדרת הטלוויזיה של נטפליקס ״Stranger Things״. האחים דאפר, יוצרי הסדרה האייטיזית שבמרכזה ילדים הלוחמים ביישות מאיימת, הציעו עצמם כבמאים לעיבוד הקולנועי המחודש של ״זה״ לפני מספר שנים, אך נדחו מכיוון שהיו אלמוניים. צחוק הגורל הוא שהסדרה שכתבו בעקבות הדחייה, גם בה מככב וולפהארד הצעיר, היא אמנם פלגיאט מוחלט של ״זה״ אבל יצאה לפניו, קטפה תהילה, ובעיקר עדיפה עליו אפילו מבלי להבריק בעצמה.

"זה" - איפה ומתי לראות?

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>