1. סרטים
  2. ביקורות סרטים

"הפיתוי": הסרט הטוב ביותר של סופיה קופולה

העיבוד המחודש לסרט מ-1971 מציע זווית שונה ונשית במיוחד. ללא עלילה, כמו שקופולה אוהבת, הסרט הופך להיות יצירת מופת של היפוך מגדרי, מבטים שהם דיאלוגים ותיאור התבגרות נשית מרתק

הפיתוי
איך זה נראה מהצד הנשי? "הפיתוי" צילום: Ben Rothstein/אי־פי

בשנת 1966 יצא לאור ספרו של תומאס קאלינן, ״The Beguiled״, שעובד ב-1971 לסרט אותו ביים דון סיגל ובו כיכב קלינט איסטווד. באותו שנה הבמאי והכוכב שיתפו פעולה ב״הארי המזוהם״, שנחרת בזיכרון הרבה יותר. אפשר לנחש מכמות הטסטוסטרון המשותף איזה צד הם בחרו בסרט שנקרא אז ״הנקמניות״, שבמרכזו חייל פצוע שנאסף אל אחוזה מלאת נשים. לכן, אפשר גם לראות את הגרסה החדשה של סופיה קופולה כהצעה לפרספקטיבה אחרת על אותה עלילה. השם העברי שניתן לסרט הטרי הוא ״הפיתוי״, לכאורה כזה המעלה אסוציאציה של דמות נשית המפתה גבר, אך האמת מורכבת ובעיקר חמקמקה יותר.

» "מעל החוק": ג'יימי לאניסטר המלך
» הרימייקים הטובים בהיסטוריה
» השחקנים שעברו מהטלוויזיה לקולנוע
» "טירת הזכוכית": המופע של שיא המיינסטרים
» הסרטים הכי גדולים של הסתיו

אל המגפיים הצבאיים של איסטווד בתור חייל ינקי בימי מלחמת האזרחים האמריקאית נכנס קולין פארל. הוא נקטף בידי נערה צעירה שיצאה לאסוף פטריות ביער אי שם במדינת וירג׳יניה, ומצאה אותו פצוע בשולי הדרך. היא מחליטה ש״הדבר הנוצרי לעשות״ (סיבה שחוזרת שוב ושוב בהמשך הסרט) יהיה להביאו אל מקום מגוריה - פנימיה לבנות צעירות בניהולה של הגברת פארנסוורת׳ (ניקול קידמן המתקמבקת). החייל של צבא הצפון לא ממש מתקבל בברכה באחוזה הדרומית והנשית, והן מחליטות להסגירו לשיירה הבאה שתעבור. אלא שמהרגע שהפצוע מאוחסן בחדר המוזיקה, ישנו שינוי במצב רוחן של דרות הבית. הצעירות שבהן שמחות על הנוכחות האבהית בעוד המבוגרות יותר (בגילומן של אל פאנינג וקירסטן דאנסט) חושקות בקירבתו של הגבר הזר.

"הפיתוי" - לצפייה בטריילר:

קופולה, שגם עיבדה מחדש את הספר והתסריט הקודם, הציגה את הסרט בבכורה בפסטיבל קאן האחרון והפכה לאישה השנייה בתולדות התחרות היוקרתית שזכתה בפרס הבימוי, אחרי יוליה סולנצבה לפני כשישה עשורים. ״הפיתוי״ הוצג לאחר מכן בפסטיבל הקולנוע של ירושלים, וכעת עם הגיעו אל בתי הקולנוע. אין ספק שמדובר בסרטה הטוב ביותר של הבמאית מאז יצירת הביכורים שלה, ״חמש ילדות יפות״, לפחות עבורי. כדאי לסייג אמירה זו עם הווידוי שלא אהבתי שום דבר שהיא עשתה מאז, החל מ״אבודים בטוקיו״ המוערך יתר על המידה וכלה בהתקשקשויות האחרונות שלה - ״אי שם״ ו״בלינג רינג״. אם תרצו, אפשר לומר ש״הפיתוי״ הוא בעצם ״חמש ילדות יפות, שתי נשים יפות וחייל נאה״.

כל אחת מן הנשים או הילדות והנערות בסרט מצויה בגיל ובשלב אחר בחיים, ומנסה לזכות בחיבתו של קורפורל מקברני בהתאם לגילה. הגברת מרתה, בגילומה של קידמן, משקה אותו ברנדי ומטפלת בפצעיו, מציעה לו שיחות בוגרות יותר ונראית כשוות כוח. אדווינה, הדמות אותה מגלמת דאנסט, בוחרת בחיזור מסורתי שהופך להדדי למרות ביישנות מסוימת מצידה וישירות רבה מכיוונו. אחת הילדות מנגנת עבורו בכינור, זאת שמצאה אותו רוקמת איתו קשר חברי וכן הלאה. מבין חמש הדמויות הצעירות יותר, הטקטיקה המעניינת ביותר הייתה זו שבה נוקטת אלישיה, בגילומה של פאנינג. היא מצויה בין נעורים לנשיות שרק מתחילה ללבלב, ומדלגת בין שתי הפאזות האלה בקלילות - תמימה ברגע אחד וערמומית בשנייה שאחריו. המבטים שפאנינג תוקעת בפארל בסרט הזה הן יצירה בפני עצמה, המשליכה על היצירה כולה.

הנקמניות
כל אישה והמבט שלה. "הפיתוי" צילום: Focus Features

כאמור, קופולה מאמצת נקודת מבט נשית על האירועים, והחצי הראשון של הסרט נשען כמעט כולו על חילופי מבטים, עריכה אפקטיבית ומשחק באמצעות מימיקה בלבד. בחצי השני כפפות התחרה מוסרות מידיהן של הגברות, הדיאלוגים עולים מדרגה והתוצאה היא כמה מציטוטי השנה בקולנוע. מלחמת המינים מוצגת בסרטה של קופולה כשדה קרב אכזרי לא פחות מזה שנמלט ממנו החייל: בריתות סודיות, איסוף מודיעיני קפדני, תחבולות והטעיית האחר, חבירת כוחות מנוגדים מול אויב משותף, ואפילו הטמנת מוקשים רגשיים לפיצוץ מאוחר יותר. שווה לציין היפוכים של סטריאוטיפים מגדריים, בעיקר בתפקיד הגבר המתמרן את סביבתו ומשתמש במראהו כדי להשיג את מטרתו, בעוד אצל הנשים, ההתקוטטות או הסולידריות ביניהן עומדות למבחן. הפתרונות העלילתיים קלים יחסית, במיוחד בחלק המסיים, אבל עלילה היא ממילא לא משהו שעניין את הבמאית לאורך הקריירה שלה.

"הפיתוי" - איפה ומתי לראות?

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>