1. סרטים
  2. ביקורות סרטים

"זוג יונים": סקסי כמו להתחכך בנייר זכוכית

סרטו החדש של דובר קוסאשווילי מציג כל קלישאה מינית הידועה לאדם בסרט שכולו עירום, אבל אין בו פריים אחד סקסי או לא מביך עד כדי כאב. אם ללכת לצפותו בו, זה רק כדי לראות את הסרט הגרוע של השנה

זוג יונים
כשכל השחקנים משחקים גרוע, זאת כבר אשמת הבמאי. "זוג יונים" צילום: אסף סודרי

האם יש מישהו, מישהי, או אפילו משהו לצורך העניין, שרואה סרטי קולנוע בשביל הסיכוי שיהיה בהם מין או עירום? גם היום, בעידן האינטרנט? אפילו במידה והתשובה העצובה היא כן, אי אפשר להמליץ על סרטו החדש של דובר קוסאשווילי, ״זוג יונים״. בהחלט יש בו עירום כמיטב המסורת של היוצר מאחורי ״חתונה מאוחרת״ ו״רווקה פלוס״, אבל בניגוד לסרטים ההם הפעם יש רק משחק מקדים נטול קליימקס. זהו סרט שאין שום טעם לבקר אותו, או אפילו סיבה לנסות. מה שכן אפשר לעשות הוא לנסות להסביר לאן תיכנסו, במקרה ומשום מה תבחרו באופציה המזוכיסטית של צפייה בו.

» 10 הפסקולים הגדולים בהיסטוריה
» "בייבי דרייבר": מזיע ממאמץ
» "משמר המפרץ": מזל שיש את זאק אפרון
» "קולוסאל": לא כל המפלצות רעות

» ילדי הפלא של הוליווד אז והיום

הסרט מתרחש כולו בבית מלון - ממגרש החנייה אליו מגיע אלון (אסף גולדשטיין), דרך מעבר מהיר בקבלה החושף כי המקום מלא נשות דת מכוסות היטב, וכלה בחדר 3650 אליו הוא מגיע. שם תתחולל מרבית העלילה, אם אפשר לכנות כך את סדרת האירועים והשיחות שמרכיבים את הסרט, כולם בהשתתפות אלון ותמרה (טל טלמון). בתחילה נדמה שאלון, חמוש בפרחים ומתנה, מגיע כדי להתייחד עם זוגתו בסוויטה מפנקת לכבוד יום הנישואין העשירי שלהם. אבל הוא לא ממש מבסוט ממי שפותחת לו את הדלת, וכשדמויות נוספות צצות בחדר או בסביבתו, הפנטזיות של אלון ותמרה מתגלות, אך לא מגיעות לכדי מימוש. כל זה נעים כמו להתחכך בנייר זכוכית וסקסי בערך כמו נרקומן בסמטה אפלה המתייחד עם בקבוק אותו ליקט מהאשפה.

אין קלישאה על זוגיות שנעדרת מהסרט. "זוג יונים" - לצפייה בטריילר:

הצרה עם הסרט הזה אינה שהוא מתריס ונועז מכדי להיות מופץ בבתי הקולנוע, למי שחושש מצפייה בפורנו יחד עם זרים ובאולם ציבורי. בפועל, כל כולו מקביל לרגעים הראשונים בסרט פורנוגרפי, אבל אמין הרבה פחות, וגם מתוח על פני 75 דקות לא קצרות כלל. זה חוזר על עצמו עם כל דמות חדשה שמזדמנת אל פתחו של הזוג האומלל והמאמלל, שעליה נזרקים משפטים שהיו נחשבים להטרדה מינית אפילו בז׳רגון של פוליטיקאים ישראלים. אחרי הסרה של פריטי ביגוד, הדמות החדשה עוזבת את המקום, הזוג חוזר להתעלל בעצמו ובקהל, וחוזר חלילה. מי שיבוא לחזות באיברי מין יקבל את מבוקשו כבר אחרי כרבע שעה, אבל שום שימוש לא נעשה בהם עד תום הסרט, שמסתפק בזיוני שכל. וכאן המצב כבר באמת קטטוני.
 
הדיאלוגים בסרט הם למעשה חלופת מילים בלתי נהירה במתכוון, עם דגש על שפה מליצית, הטחת עלבונות יצירתיים וטון מלאכותי. כנראה שהם מבקשים לגעת באבסורד, בדגש על מחזות מסוגה זאת, אבל אבסורד או נונסנס צריך לדעת לכתוב. ב״זוג יונים״ כל משפט מנותק מקודמו או חוזר עליו לעייפה, והתוצאה היא גבב סתמי של מילים שלא מצטברות לכדי שום משמעות שהסיטואציות הפשטניות לא חושפות ממילא. גם ההגשה של הדיאלוגים המחרידים בלתי נסבלת באופן שאין להתרגל אליו, אבל קשה לדבר על משחק בסרט שלועג ושונא את הדמויות שלו. כל השחקנים פולטים את המילים מפיהם כאילו היו אפליקציות סטוצים נטולות תשוקה, וכיוון שכולם מתנהגים כמו רובוטים יש כאן הוראה גורפת הקשורה יותר לבימוי שחקנים מאשר ליכולות של המשתתפים. 

זוג יונים
מצליח לבלוט לרעה אפילו מול סרט א-מיני כמו "חמישים גוונים של אופל". "זוג יונים" צילום: אסף סודרי

בניקוי כל הפרובוקציות מאחוריהם מבקש להתחבא הסרט, כאילו היה בתול הנאחז בסיפורי מעשיות על כיבושים מיניים מול החבר׳ה, מתגלה עד כמה הוא נדוש וסתמי. הרי במרכזו זוג נשוי המתמודד באופן לקוי וכושל עם רשימת הנושאים הכי מובנית מאליה שקיימת - אמון והפרתו, השגרה השוחקת, קלישאות על גברים ונשים בכל הקשור להעדפות במיטה, הקשר בין תשוקה לאהבה, הפער בין פנטזיה להגשמתה, וכן הלאה עלבונות לאינטליגנציה. מגרעותיו של הסרט לא מסתיימות כאן אבל הנקודה ברורה - מדובר בשפל חדש בקולנוע הישראלי, שמחוויר אפילו בהשוואה לסדרת סרטי ״חמישים גוונים״ המייבשת והאימפוטנטית, ופשוט משעמם באופן בלתי מתקבל על הדעת. מלבד כטיפול נגד נימפומניה, או סתם כמדכא חשק מיני בפרט או את הרצון לחיות בכלל, אין שום טעם בסרט הזה, לא רק בצפייה בו או התייחסות כתובה אליו.

'זוג יונים" - איפה ומתי לראות?

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>