1. סרטים
  2. ביקורות קולנוע

"הרקדן": סיפור מפוספס על בלט-רוקסטאר

הסרט הראשון שיוצא מ"דוקאביב" להקרנות מסחריות מציג את רקדן הבלט סרגיי פולונין במלוא הדרו - קעקועים, סמים וכישרון מהפנט. אי-הניסיון להבין את שורשי הפלא וההרס העצמי משאירים טעם של החמצה

הרקדן
קעקועים של אסיר רוסי וסמים של רוקסטאר בריטי. סרגיי פולונין, "הרקדן" צילום: יח"צ

פסטיבל הקולנוע ה-19 של דוקאביב אמנם יסתיים במוצאי שבת ה-20 במאי, אבל חלק מן הסרטים התיעודיים שהוצגו בו יזכו להזדמנות נוספת להיראות בקרוב מאוד. אחד מהם אף הגדיל לעשות ועולה לאקרנים באופן מסחרי במקביל להצגתו בפסטיבל. מדובר בסרט ״הרקדן״, המציג את דמותו של עילוי הבלט והמחול סרגיי פוֹלוּנין, שאף היה אורח הפסטיבל ונכח בהקרנה הראשונה של הסרט.

» "7 דקות לפני חצות": אגדה נהדרת לא לכל ילד
» "קינג ארתור": הכישלון של מר ריצ'י
» "שומרי הגלקסיה 2": שיא הכיף

» "באמשל'ך": לאן נעלמה איימי שומר?

» כל מה שצריך לדעת על פסטיבל קאן 2017

פולונין נולד בחרסון אשר בדרום אוקראינה של 1989 למשפחה דלת אמצעים, לפחות כמו כל השכונה בה גדל. כבן יחיד הוא הפך לפרויקט המשפחתי, משקיע את כל זמנו בריקוד בעוד אמו, אביו ואפילו סבתו משקיעים את כל הונם בעתידו המקצועי. המשפחה הקטנה והמלוכדת אף נאלצה להתפצל בחיפוש אחר מקורות פרנסה למימון לימודי הבלט של סרגיי הצעיר, כולל מעברים למדינות שונות באירופה כמהגרי עבודה. הוא מצידו מצא עצמו כסטודנט בודד שתמיד למד עם גדולים ממנו בשל ההתקדמות המטאורית שלו. עוד לפני שמלאו לו 20 סרגיי כבר רקד תפקידים ראשיים בבלט של לונדון, אבל כצפוי מכוכב שזרח ובהק באור חזק בגיל מוקדם, שריפת קצות העצבים לא איחרה לבוא. 

מהפנט כמו נחל זורם. "הרקדן" - לצפייה בטריילר:

לצד הראיונות בזמן הווה עם הדמות הראשית, משפחתו ומעט מחבריו ועמיתיו, הסרט נהנה מהמון חומר תיעודי ביתי של פולונין בגיל חד ספרתי. סרגיי החל בג׳ימנסטיקה עוד בגיל גן, ואמו אומרת שגמישותו היא מלידה ותעיד על כך האחות המיילדת. ספק אם זאת האמת אבל כך בונים אגדות אורבניות. מהתעמלות עבר סרגיי הקטן אל עולם הבלט שהאריך את שריריו וניצל את יכולת הניתור המרהיבה שלו, והפך אותו לשילוב ייחודי בין עוצמה וחן. מספיק להסתכל באותם קטעי וידאו של ילד בן 7 או 8 מסתחרר או עולה לאוויר לשניות ארוכות, כדי לדעת שהוא יהיה ענק. בגיל מצווה, כבר אז בבלט של לונדון, למצמץ בזמן שהוא מתאמן הייתה טעות. בגיל הטיפש-עשרה, גם חבריו לכיתה עוצרים את מלאכתם כדי להתבונן בו מאלתר או מבצע תרגיל מוכתב מראש בסגנונו שלו. לא צריך להבין כלום בבלט בשביל ליהנות מסרגיי פולונין רוקד – זה פשוט וטבעי כמו ליהנות מנחל זורם, ציוץ של ציפורים או הר געש מתפרץ.

כבר בפתיחה מתברר שחשוב לבמאי סטיבן קנטור להציג את סרגיי פולונין לא בתור רקדן כמשתמע מכותרת הסרט, אלא כרוקסטאר. קעקועים שלא היו מביישים אסיר בכלא רוסי, סמים להגברת היכולות או ליציאה מדיכאון, ומעריצים ומעריצות הצובאים על הכוכב כדי להשיג סלפי – כולם מרכיבים את רגעיו הראשונים של הסרט. הפסקול שמתלווה לתמונת ״איירון מן״ הזאת, של בלאק סאבת׳ (בחירה מעט קונבנציונלית), אבל זה עוד כלום לעומת קולדפליי ואפילו ״דאנס דאנס דאנס״ בביצוע ליקה לי שיגיעו בהמשך. כך שממש כשם שפולונין מוצג כאדם לא שגרתי, הסרט מאותת כבר מראשיתו שהוא דווקא לא עומד לסטות מן הקונבנציות או לאתגר את הקהל.

הרקדן
פרט להתרשמות מכשרונו, אין חשיפה אמיתית של נפשו. סרגיי פולונין, "הרקדן" צילום: יח"צ

זה קצת חבל כי כל החומרים כבר שם. הפרישה הסנסציונית מעולם הבלט הבריטי, עם התקשורת המקומית הידועה בירידה לחיים של ידועני הממלכה, רק מוזכרת ולא נידונה עד הסוף כנקודת שבר מהותית. מאידך, חשיפת היתר במדיה החברתית, על פי רוב מרצונו, מוזכרת ככוח חיובי של הרשת. זה קורה לקראת הסוף, כשקליפ שצילם לו דייויד לה שאפל ל״Take Me to Church״ של הוזייר הפך ויראלי והראה עד כמה מעוררת השראה עבודתו. אבל מה מלמד הסרט על האדם שמאחורי הרקדן? מדוע לא מפוצח הסיפור המשפחתי שהסרט חוזר אליו שוב ושוב, והאם באמת לא היו לו חיי אהבה? האם כל זה היה הופך את הסרט לצהוב, או אולי מעגל את הדמות שהיחס אליה כפי שהיא מוצגת בסרט יכול לנוע כמעט אך ורק בין הערצה לחמלה? כי עם כל היופי וההוד, כדי ליהנות מהסרט כפי שהוא צריך באמת לאהוב לראות אנשים מסתובבים על צירם או מרחפים לרגע באוויר, נשגבים ככל שהאנשים האלה יהיו.

"הרקדן" - איפה ומתי לראות?

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>