1. סרטים
  2. ביקורות קולנוע

"היפה והחיה": לא מצליח להיכנס אל הלב

הגרסה החדשה של דיסני לקלאסיקה המודרנית מציבה כוכבים מוכרים במקום אנימציה קסומה. התוצאה מניבה שאלה אחת - האם כל מה שעמד מול עיני האולפנים הוא בצע כסף ותו לא?

היפה והחיה
הבעיה מתחילה כשהדמויות המונפשות מתערבבות עם שחקנים אמיתיים. "היפה והחיה" צילום: יח"צ

אחרי החידוש הדהוי ל"סינדרלה" והרימייק נטול החיים של "ספר הג׳ונגל", נטפלת תכנית הגרסאות המחודשות של דיסני אל קלאסיקה חדשה יותר. רק כחצי יובל חלף מאז ש"היפה והחיה" בגרסתו המצוירת עשה היסטוריה והפך בתחילת שנות ה-90 לסרט המצויר הראשון שמועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. שני האוסקרים בהם גם זכה, לפסקול ולשיר בניצוחו של אלן מנקין, מייצגים נאמנה את מה שרוב הקהל זוכר מן המחזמר המופלא, המבוסס על סיפור צרפתי עתיק (או לפחות זה שמקווים בדיסני שהקהל זוכר). שכן הגרסה החדשה מעלימה את פלאי האנימציה ומחליפה אותו בשחקנים מפורסמים מגובים באפקטים ממוחשבים קרירים למראה.

» "נמל בית": הניצחון של שמיל בן ארי
»
 הקיבוץ מדכא את היצירתיות?
» "נורמן": השיא הקולנועי של ריצ'רד גיר
» "הסוכן": אוסקר מהמוצדקים ביותר
» "טוני ארדמן": לראות ולרוץ לאבא
» "הכל שבור ורוקד": הבמאי שרוצה להיות אסי דיין

אל שמלתה של בל, תולעת הספרים היפה, נכנסה אמה ווטסון. היא מגלמת בשילוב אופייני לה, בין חן ואסרטיביות, את בת הכפר הצרפתי הקטן החולמת ושרה: "ודאי יש משהו מעבר לחיים הפרובינציאליים". את מבוקשה היא עומדת לקבל באופן אחר מהמתוכנן כשאביה (קווין קליין) תועה בדרך ומוצא באמצע היער טירה שקפאה בזמן, שבה כלי הבית מתעוררים לחיים ומשרתים את אדונם המפחיד למראה – החיה (דן סטיבנס). בל מבקשת להציל את אביה ולוקחת את מקומו כשבויה בטירה המכושפת, ומכאן מתחיל אחד המקרים המפורסמים בקולנוע של תסמונת שטוקהולם. כלומר, היפה והחיה מתקרבים ואף מתאהבים, למורת רוחם של תושבי הכפר הנבערים, ובמיוחד של גסטון (לוק אוונס), מאצ'ו המאוהב בגיבורת הסיפור, אבל בעיקר בעצמו.

הגרסה הנוכחית, שאותה ביים ביל קונדון ("נערות החלומות"), משנה לא מעט מן העלילה, משפצת את הקיים ואפילו מוסיפה כמה שירים. זו מנסה לשמור על אווירה של מחזמר מהאסכולה הישנה, אבל ליצוק פנימה תכנים חדשים. כמובן שהתוספות מחווירות לצד השירים שהפכו את הסרט הקלאסי למה שהוא, וקצת כמו כל החידוש הזה - די מיותרים. אמנם אין שום דבר רע באופן מהותי בסרט הנוכחי, אבל הנהירה אחרי צווי האופנה והביצועים הפושרים של כל אלמנט בסרט, ביחד ולחוד, מעלים את התהייה האם משהו מלבד עשיית כסף הניע הפעם את האולפנים.

"היפה והחיה" - לצפייה בטריילר:

דוגמאות לניסיון של הסרט לרצות קהל עכשווי ניתן למצוא בכל הדמויות. בל יותר דעתנית ועצמאית, אך מבלי לרמוס את ערכי הסיפור השמרניים. בחצר הנסיך וברחבי צרפת העתיקה ישנם אנשים מכל הצבעים והגזעים. אבל מה שווה כל התקינות הפוליטית הצבעונית אך הצבועה, אם אי אפשר למצוא צרפתי שידבב את לומייר, במקום יואן מקגרגור הסקוטי הנדרש למבטא מצועצע? השיא הוא התעלול היחצני סביב ג'וש גאד, המגלם את יד ימינו של גסטון. הרשת געשה סביב קריאות לחרם על הסרט, מרוסיה ועדד אלבמה, כיוון שלכאורה מדובר בדמות של גיי מחוץ לארון. בפועל, הדבר לא נאמר בקול רם ונרמז בקריצה, כך שהדבר היחיד שבו הדמות הזאת גאה הוא התזמון הקומי שלה.
עוד בגזרת המשחק, הליהוק המדויק ביותר הוא של לוק אוונס, שמצליח להפוך את גסטון מקריקטורה מאוירת לדושבג בשר ודם שכמעט ואפשר לחבב. שאר תפקידי המשנה, המדובבים בידי ענקים, כמו אמה תומפסון כגברת פוטס או איאן מק'קלן כקוגסוורת' השעון, נותרים ברמת הקוריוז. בתפקידים הראשיים, ווטסון, נהדרת ככל שתהיה, אינה בל, בעוד סטיבנס מתקשה לצקת אנושיות אל דמות החיה. במקרה שלו אולי אפשר להאשים את האפקטים, התירוץ של דיסני ליצירת הסרט.

היפה והחיה
ווטסון היא לא בל והגיי מחוץ לארון התברר כקוריוז. "היפה והחיה" צילום: יח"צ

תעתועי מחשב אינם תחליף הולם לאנימציה מסורתית מהסיבה הפשוטה שהם בולטים בזרותם. כשהחפצים בטירה מדברים בינם לבין עצמם אפשר לקבל זאת כסרט המונפש בטכנולוגיה מודרנית. אבל בכל פעם שבן אנוש אמיתי מופיע בפריים - האשליה מתפוגגת. כיוון שהאפקטים נועדו להרשים יותר מאשר להקסים, הם בעיקר מטרידים את העין ולא נכנסים אל הלב, וכך גם הדמויות והסיפור, על אף ההשתדלות. הכישוף שמטיל הסרט על צופיו אינו רב עוצמה ומוסר מיד עם תום הכותרות, והרצון שלו להתאים לעידן הנוכחי ימנע ממנו להיות קלאסיקה על זמנית כפי שהיה קודמו.

"היפה והחיה" - איפה ומתי לראות?

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>