1. סרטים
  2. ביקורות קולנוע

"הסוכן": מותחן דרמטי משובח

הסרט האירני זוכה האוסקר הוא הכי רחוק מזכייה פוליטית - אשמה, פרנויה ותאוות נקם ממלאים את המסך בכל שנייה ומבהירים שהבמאי פרהאדי הוא גאון קולנועי. אז למה אסור לעשות תוכניות לאחרי הסרט?

הסוכן
התפוררות התא המשפחתי מוצגת דרך המחזה הקאנוני של ארתור מילר. "הסוכן" צילום: יח"צ

כשזכה ״הסוכן״ בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה, מיהרו קלי הדעת לקבוע כי מדובר בעוד תגובת נגד לטראמפ. אחרי הכל, הנשיא האמריקאי הורה על חרם שמנע מאזרחי מדינות כמו איראן להיכנס אל שטחה של ארצות הברית, ביניהם במאי הסרט אסגר פרהאדי. המאסטר האיראני, שכבר זכה באוסקר עם סרטו ״פרידה״, אז ניצח את ״הערת שוליים״ של יוסף סידר, מיהר להודיע שהוא לא מתכוון להגיע לטקס בין כה וכה. במקום זאת הוא שלח מסר מפויס והנאום שכתב והוקרא באירוע היה לאחד המרוממים של הערב. אבל למי שיש דעות קדומות נגד פרסים (העדה) או פרסים (המחולקים בטקס), זה ממש לא שינה לכאן או לכאן.

» "נורמן": השיא הקולנועי של ריצ'רד גיר
» "לאבינג": איפה הרגש?
» "טוני ארדמן": לראות ולרוץ לאבא
» "הכל שבור ורוקד": הבמאי שרוצה להיות אסי דיין
» יוסף סידר: "גיר לא היה הבחירה הראשונה"
» מדור סרטים בעכבר העיר

האמת היא ש״הסוכן״ ממש לא זקוק לעזרה של אף גורם חוץ קולנועי כדי לזכות בתהילה. לראייה, גם מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, לפני כמעט שנה, הוא יצא עם פרס התסריט ופרס השחקן הטובים ביותר. איזה דונלד בדיוק סלל את דרכו לניצחון במקרה הזה? אולי דונלד סאתרלנד, חבר צוות השופטים באותה שנה? איך אפשר להתייחס ברצינות לשטויות כמו אלה כשמדובר בסרט כל כך מעולה?

האיכויות הבלתי ניתנות לערעור של הסרט מוצגות מיד בסצנת הפתיחה. אז מתגלה כי ״הסוכן״ מהכותרת הוא לא אחר מאשר גיבור מחזהו הקאנוני של ארתור מילר, ״מותו של סוכן״. אלא שהפקת התיאטרון על פי היצירה ששמטה את הקרקע מתחת לרגלי הבורגנות באמצע המאה שעברה, היא רק חלק מהסרט. מרבית העלילה מתמקדת בזוג שחקנים נשוי (שאהב חוסייני וטארנה אלידוסטי) שנאלצים לעזוב את ביתם ולהתחיל מחדש בדירה המתגלה כמפוקפקת, בדיוק כשהפקת התיאטרון מגיעה לשלבים הקריטיים. בעקבות תקרית אלימה חייהם האישיים יוצאים מאיזון ובהמשך גם משליטה, מה שכמובן משפיע על הנעשה על הבמה. המתח מורגש עוד יותר מאחורי הקלעים, בעיקר ביחסים עם מספר דמויות משנה הקשורות לשני ההיבטים בחיי הזוג.

הרבה יותר מעוד סרט על הצגה. "הסוכן" - טריילר:

״הסוכן״ אמנם מתחיל בהצגה, אבל חף מכל קלישאה של ייצוג יחסי במה-אחורי הקלעים של תיאטרון בקולנוע. כשהדמויות מדקלמות את הטקסטים של מילר, זה תמיד עם טוויסט רגשי המעוגן במה שקורה בחייהן האישיים, כך שלעולם אין אנו צופים בהצגה מצולמת (כפי שקורה לעיתים רבות מדי בעיבודים מסוג זה). אפילו זוויות הצילום מקפידות להתרחק מכל מראית עין של קהל החוזה בהצגה, ובכך מעניק הבמאי פרשנות אישית וייחודית ליצירה המשמשת לו קרקע דרמטית. לא אדפטציה משותקת, אלא אינטרפטציה מרתקת.

הסרט עוסק במוצהר בסוגיות הנוגעות במה אסור שייאמר או יתגלה בציבור, ובמה צריך להישאר בחדרי חדרים. זה נאמר בגלוי במספר רגעי מדון בין הדמויות, ונרמז בדקיקות בין השורות ברגעים טעונים אחרים. אבל כאשר הקירות נסדקים, פשוטו כמשמעו, והבית אינו מרגיש כמו בית, החשש מפני חשיפה ציבורית של אותם דברים כמוסים הופך למפלצת מרובת ראשים. אחד הראשים הוא אשמה, האחר חרדה, ואליהם אפשר להוסיף פרנויה, חוסר אמון ואפילו תאוות נקם - כל החומרים הדרושים ליצירת מותחן דרמטי משובח, כפי שפרהאדי משכיל לעשות. מדובר ביצירה שאפתנית ומפותלת, אפילו יותר משתי אלה הקודמות שפרסמו אותו כמספר סיפורים עילאי.

הסוכן
חוויית הצפייה עוצמתית וסוחטת, עד שלא מומלץ לקבוע תכניות לאחרי הסרט. "הסוכן" צילום: בתי קולנוע לב

נראה שמה שבאמת מעניין את פרהאדי בסיפור הזה הוא הלייט-מוטיב של כל סרטיו – התפרקות של תא משפחתי. לא לחינם הסרט נפתח, לאחר אותו פרולוג תיאטראי, בשוט וירטואוזי של בית דירות מתפורר המפונה מדייריו, שנאלצים לחפש להם בית חדש. זה מגיע לשיא כפול ומכופל במערכה האחרונה של הסרט – שני הנתיבים בהם צעד, הדרמטי והמותח, מתנקזים לערוץ אחד של רגש המוגבר פי כמה בעזרת סיפור צד משפחתי נוסף. כך יוצא שהמתח חורך את קצות העצבים בזמן שהדרמה מועכת את הלב. התוצאה היא תשישות פיזית ונפשית בסיום הצפייה, כך שלא מומלץ לקבוע תוכניות לאחרי הסרט - מה שכן מומלץ, הוא לצפות בו. 

"הסוכן" - איפה ומתי לראות?

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>