1. סרטים
  2. ביקורות קולנוע

"נורמן": גיר וסידר בשיא הקולנועי של השנה

הסרט החדש של יוסף סידר הוא הרבה יותר מסאטירה פוליטית, אלא יצירה שמחזירה את המשמעות לאמנות. סוללת הכוכבים, מריצ'רד גיר דרך סטיב בושמי ועד ליאור אשכנזי, רק מוסיפות לעוצמה של הסרט

נורמן
בניגוד לשמו המלא של הסרט, הוא מתקדם רק בכיוון אחד - למעלה. ריצ'רד גיר וליאור אשכנזי, "נורמן" צילום: סרטי יונייטד קינג

אחרי שכבש כל פסגה אפשרית בקולנוע המקומי, טבעי שסרטו הבא של יוסף סידר יצטלם בארצות הברית וייערב בין כוכבים הוליוודיים לצוות ישראלי. בסרטו החמישי (אחרי ״ההסדר״, ״מדורת השבט״, ״בופור״ ו״הערת שוליים״) מתמקד הבמאי והתסריטאי בניו יורק, העיר בה למד קולנוע. אבל זה לא סתם ״התפוח הגדול״ המוכר מאינספור סרטים של אחרים, אלא ניו יורק הנגלית דרך עיניו של גיבור הסרט, שגם קרוי על שמו. ״נורמן״ סובב כמעט כולו סביב דמות שולית לכאורה, אבל כזאת שמסובבת את כולם על הזרת כאילו בלי להתכוון.

» חדשות קולנוע: מי היא מרי פופינס החדשה?
» "לאבינג": מופע של אפס רגש
» "טריינספוטינג 2": כמו להציץ במראה
» "הכל שבור ורוקד": מוזר אבל עם קטע
» "טוני ארדמן": לראות ולרוץ לחבק את אבא
» מדור סרטים בעכבר העיר
» לכל ביקורות הקולנוע

העיר ניו יורק היא למעשה המשרד של נורמן אופנהיימר (ריצ׳רד גיר), עסקן יהודי שנשמע כמו וודי אלן אבל מתנהג כמו מנחם גולן. עסקי האוויר החם של נורמן לא ממריאים ככדור פורח, ואפילו מעלים ריח חמוץ כשהוא מוצא עצמו רוכש זוג נעליים יקרות בניסיון לחזר עסקית אחרי פוליטיקאי ישראלי מבטיח (ליאור אשכנזי). כעבור כמה שנים ההשקעה הופכת לחכמה כשאותו ידיד הופך לסינדרלה, כלומר נכנס לנעלים של ראש ממשלת ישראל, ונורמן הופך למקורב לאיש החזק בציון. זה מאפשר לו להבטיח הבטחות גדולות לכל שומע, אבל גם הופך אותו לקלף פוליטי כאיש עסקים מסתורי שהעניק מתנה ראוותנית לראש ממשלה נהנתן.

כל זה נשמע רלוונטי מתמיד למציאות הישראלית העכשווית, אבל נכתב במקור כרפרנס לראש ממשלה קודם. מה שמסייע להרחיק את היצירה ממלכודת הסאטירה הפוליטית הריקנית היא השפה הקולנועית של סידר - מדובר בקולנוען שיודע מתי להתפרץ בליווי המוזיקלי או בתעתועי צילום ועריכה, ומתי לשקוט ולהתמקד בפני הדמויות. העובדה כי את מרבית אנשי המפתח בסרט מגלמים שחקנים בעלי שיעור קומה כמרטין שין וסטיב בושמי, או פרצופים שוודאי מוכרים לקהל הישראלי כגון דן סטיבנס ושרלוט גינסבורג, מסייעת אף היא להישאר בחוויה. אל השמות הללו מצטרפים דבל׳ה גליקמן, יהודה אלמגור, נטע ריסקין, טלי שרון - והסחרחרה כאן מכוונת.

נורמן
גם כשהסרט נינוח מדי, סידר מפצה על כך במיומנות קולנועית. "נורמן" צילום: יח"צ

זאת משום שנורמן אמור להיות זה שידו בכל ויד כל בו. הוא הילד הזה שמנסה להיות מקובל חברתית בזכות השגת מידע על כולם ומכירתו לאחרים בתיווך, הדג הקטנטן ששוחה לצד הגדולים ונהנה מכוח הסחף שלהם. האם הוא נוכל כפי שאומרים, או מלאך כפי שרומז הסרט בקריצה? האמביוולנטיות הזאת היא נקודת החוזק של הסרט, והוא נשען עליה בזכות הופעה איתנה של גיר בתפקיד הראשי - שילוב של כריזמה שקטה שמדי פעם לוכדת את העומד מולו ואוחזת בו, עם מלנכוליות וחרדה קיומית, שמתבטאות בגוון עורו ההולך ומאדים ככל שהוא אוכל את עצמו מבפנים, ומתגרד מבחוץ.

כותרת הסרט המלאה, ״עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער ניו יורקי״, מתארת כמעט במדויק את העלילה, אבל הפוכה לחלוטין מחווית הצפייה. במקום טיפוס מתמיד אל מצפה שיאפשר את נקודת המבט של נורמן, השעה הראשונה של הסרט דומה יותר להסתובבות במקום סביב רעיון, בתקווה שיתבהר בהמשך. ישנן לא מעט הברקות וכמה רגעים אדירים של קולנוע גם בחצי הראשון של הסרט, אבל הציפייה לגלות איך כל זה יתפתח היא שמאפשרת היאחזות בסיפור גם כשהסרט רגוע ונינוח מדי. לעומת זאת, השעה השנייה היא המראה אל הרקיע הקולנועי שסידר כבר שייט בו בעבר בהצלחה, ואז נסיקה הדרגתית עד לסיקוונס הסיום שהוא אחד משיאי השנה המוקדמים בקולנוע.

מתרחק ממלכודת הסאטירה הפוליטית. "נורמן" - טריילר:

כיוון שאת עוצמתו שואב הסרט בעיקר מהתייחסות חדשה ושונה אל אירועי העבר האגביים לכאורה שמרכיבים את הפתיחה, יש משמעות ומטרה גם לאופן בו בנויות ומסופרות האפיזודות הפותחות והפחות מוצלחות במבט ראשון. בעשותו כך, כלומר בערעור שלו על רושם ראשוני לעומת רושם מתמשך, ובמושגים כמו ידידות טהורה או חברות מלאת אינטרסים אישיים, הסרט גורם לפקפק באופן בו התקשורת מציגה בפנינו דמויות וסיפורים. במציאות פוליטית וחברתית כמו שלנו, זה כל מה שאפשר לקוות לו, ובכך סידר מזכיר לנו את אחד מתפקידיה החשובים ביותר של אמנות.

"נורמן" - איפה ומתי לראות?

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>