1. סרטים
  2. ביקורות סרטים

"מליפיסנט": צעד קטן לאנג'י, צעד גדול לקולנוע

הסרט החדש של אנג'לינה ג'ולי כמעט מהפכני ביחס לדמויות הנשיות, ועשוי להוות אבן דרך בעתיד האמנות השביעית - אם רק ייקחו אותו ברצינות. בנוסף, הוא ממש כיפי

בקושי שמנו לב, אבל עברו ארבע שנים מאז שראינו את אנג'לינה ג'ולי מככבת בסרט. יכולנו לשמוע אותה מדבבת ב"קונג פו פנדה", ויכולנו לראות אותה מקבלת אוסקר מיוחד לפעילות הומניטרית, אבל מנוכחות על מסך הכסף היא נמנעה, בעיקר כי הייתה עסוקה בבימוי סרטה השני Unbroken, שכבר קיבל תאריך יציאה לערב חג המולד 2014. כלומר, אולפני יוניברסל כבר מתכננים על שלל מועמדויות לאוסקר. עד אז, הגיעה לנו מתנת ניחומים בדמות "מליפיסנט", פנטזיה מבית אולפני וולט דיסני - שכנראה חווים את השנה הטובה בתולדותיהם - בו ג'ולי משמשת גם כמפיקה אחראית. בסרט, הנושא את שם הדמות הרעה מ"היפהפייה הנרדמת" המצויר של דיסני משנת 1959, עוברת תשומת הלב מאותה יפהפייה (הנסיכה אורורה) אל האנטגוניסטית, המכשפה מליפיסנט. הפעם, מנסים לשכנע אותנו, הרעה היא בעצם לא כזאת רעה, והדברים מעט מורכבים יותר ממה שהיו לפני 50 שנה.

כל הפרטים ומועדי הקרנה:» מליפיסנט – אנגלית תלת מימד» מליפיסנט - אנגלית דו מימד» מליפיסנט - עברית תלת מימד

"מליפיסנט" ממשיך קו פופולרי של האולפנים הגדולים בשנים האחרונות - טייק-אוף פסאודו מחודש לאגדות ותיקות. "קוטלי המכשפות" המבוסס על אגדת עמי ותמי, צמד השלגיות "מראה מראה - הסיפור האמיתי" ו"שלגייה והצייד", וכמובן סרטי דיסני "אליס בארץ הפלאות" ו"ארץ אוז", כולם חוזרים למקורות מוכרים רק עם טוויסט. לפעמים זה עובד, לפעמים פחות. מה שמביא אותנו לחדשות הטובות: לא רק ש"מליפיסנט" הוא סרט פנטזיה מקסים, אלא שהוא עושה יותר מזה. נאמר זאת כך, חשבתם ש"לשבור את הקרח" הוא סרט משמעותי בדרך בה משתנה ומתעצב הייצוג הנשי בקולנוע הפופולרי לצעירים? עוד לא ראיתם כלום. הסרט החדש בכיכובה של ג'ולי כמעט רדיקאלי בדרך בה הוא מתייחס לדמויות הנשיות שלו, ועשוי להוות חוליה חשובה בעתיד הקולנועי - אם יסכימו להתייחס לסרט ככזה ברצינות הראויה לו.

כמעט רדיקאלי. "מליפיסנט" - טריילר:

עניין די נדיר

"היפהפייה הנרדמת", כפי שיודעים כולם, מספר על נסיכה שמכשפה רעה וקנאית מטילה עליה קללה: ביום הולדתה ה-16 היא תידקר באצבעה ותיפול לשנת מוות. פיה טובה מנסה לשפר את המצב, ומתנה את גורלה המר של הנסיכה בכך שתוכל להינצל על ידי נשיקת אהבת אמת. בסרט החדש, העלילה גוללת את שרשרת האירועים לפני ואחרי אותה קללה, דרך נקודת המבט של המכשפה הרעה - שהיא בעצם מאוד אנושית ולא כל כך מרשעת. התוצאה שמתקבלת, וזאת אפילו במסגרת סרט פנטזיה מסחרי, היא מורכבות שמסרבת להיכנע לתכתיבים של טוב ורע. "מליפיסנט" פוגש את הסרט המאויר (והלא מוערך דיו) פעם אחת, בסצנה הידועה של מסיבת ההולדת של הנסיכה אורורה. בקטע זה יש ממש עיבוד של שוט-לצד-שוט מסרט האנימציה ולכן הסצנה צורמת מעט - הדרך המעניינת בה עיצבו את מליפיסנט משתבשת, ולכמה דקות היא שבה לעמדת הרעה השטנית. למרבה ההקלה, מיד אחר כך שני הסרטים חוזרים למסלוליהם השונים, ואנחנו מגלים שהיחס של אותה מכשפה אל הנסיכה הקטנה הוא אחר לחלוטין ממה שחשבנו.

יותר מכל, "מליפיסנט" הוא סרט על מערכת יחסים בין אישה בוגרת ואישה צעירה, מערכת יחסים שאולי לא נותנת פייט לסרט של ג'יין קמפיון, אבל מספיק כדי לגרום לקהל להרים גבה ולתהות למה היינו צריכים לחכות כל כך הרבה זמן לסרט ילדים שיכול להתמודד בצורה כזו עם דמויות נשיות. הסבר מעמיק של הסיבות לכך יהיה בגדר ספויילרים, אבל אפשר בכל זאת להתעכב על הדבר הבולט ביותר בסרט: הדמויות הנשיות של "מליפיסנט" יכולות לעבור תהליך של גאולה וניצחון, להוכיח שהן אכן גיבורות, בלי להתכופף תחת הנטל של תכתיבים גבריים של שחרור נשי. שלא כמו אליס בגרסת טים ברטון, או שלגיה בגילומה של קירסטין סטוארט, מליפיסנט ואורורה לא צריכות לעטות על עצמן שריון, לחסל אויבים ולהיות אמיצות כמו בנים כדי להוביל סרט. בסוג כזה של קולנוע, מדובר בעניין נדיר.

אני החוליה החלשה, שלום. אל פנינג בסרט (צילום: יח"צ)

עצור, הפתעה לפניך

את התחושה הזו מלווה גם בחירת הליהוק. הגברים בסרט מגולמים על ידי שחקנים לא מוכרים (להוציא את שרלטו קופלי), חיוורים למדי ולא מותירים חותם על המסך או בזיכרון הצופים. הדמויות הגבריות הן או נכלוליות ולא נעימות, מחרחרות ריב או סתם בלתי מועילות בעליל. אם אתם מצפים לנסיך שיציל את היום, כפי שקורה ברוב אגדות הילדים, הפתעה לפניכם.

את הסרט ביים רוברט סטרומבר, שעל אף שזוהי עבודת הביכורים שלו באמתחתו כבר שני אוסקרים ופילמוגרפיה מרשימה במיוחד בתחום העיצוב והאפקטים. סטרומבר זכה באוסקר על העיצוב האומנותי של "אווטאר" ו"אליס בארץ הפלאות", והשתתף גם בעשיית "חיי פיי", "משחקי הרעב", "המבוך של פאן" ורבים נוספים. מדובר בבמאי שמיומן ביצירת עולם קסום ומופלא, ובסרט הזה הוא נותן את כל מה שיש לו. התוצאה אכן מרהיבה, אך לעיתים קצת נופלת תחת עומס האפקטים הממוחשבים שהופכים אותה לפלסטיקית במיוחד. את התסריט המאוד לא מובן מאליו הזה כתבה לינדה וולברטון ("מלך האריות", "מולאן").

מעבר לחוסר האיזון בתחום האפקטים, הצד החלש של הסרט הוא דווקא אורורה, הן בכתיבת הדמות והן בתצוגת המשחק. הנסיכה הצעירה לא מקבלת טיפול ראוי, ונותרת ילדה חסרת מושג שמספקת הרבה יותר מדי חיוכים מתוקים-עד-קריפיים. אל פנינג, השחקנית שמגלמת אותה, כבר עשתה דברים מרשימים יותר בעבר ("סופר 8" למשל), ונדמה שהפעם היא הולכת לאיבוד. גם הדמויות שאמונות על ההפוגה הקומית, שלוש הפיות המגדלות את אורורה והיו לאחד הדברים הכי נפלאים בסרט האנימציה ההוא, נותרות מעיקות ולא מממשות את הפוטנציאל. ויש כמובן גם את אנג'לינה ג'ולי. תאהבו או תשנאו אותה, האישה הזו היא כוח שאי אפשר להתכחש לו. ג'ולי בתפקיד הראשי לא מתאמצת יותר מדי, אבל את מה שהיא צריכה לעשות היא עושה נפלא, ובוראת דמות עגולה שעוברת ממצבים של אהבה גדולה לייאוש, צער, ותקווה באופן מרשים ומעורר הזדהות. "מליפיסנט" הוא עיבוד מעניין מאוד, שאולי מחליק ומועד פה ושם, אבל נשאר סרט כיפי שמביא משב רוח רענן ליחס של הוליווד לנשים וילדות, ומעניק דמויות הזדהות אמיתיות לצופות צעירות שמחפשות השראה.

» מליפיסנט אנגלית תלת מימד - מועדי הקרנה

ד"ש מלנה. Once Upon a Dream - שיר הנושא של הסרט:

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>