1. סרטים
  2. כתבות

חולמים בצרפתית: למה הקהל הישראלי מאוהב בקולנוע הצרפתי?

בזמן שהקולנוע הישראלי נאבק וההוליוודי במשבר עמוק, דווקא הקולנוע הצרפתי מושך מאות אלפי צופים ישראלים בשנה. לכבוד פסטיבל הקומדיות הצרפתיות "או לה לה", ניסינו להבין את פשר הקשר הקולנועי

מחוברים לחיים
יותר מחצי מיליון צופים. "מחוברים לחיים" צילום: Thierry Valletoux

בזמן שרוב הסרטים הישראליים, המופקים מתקציב ממשלתי של כ-80 מיליון שקלים לשנה, נאבקים כדי למלא אולמות ולעיתים קרובות יורדים מהמסכים בתוך שבועיים ואף פחות, ובשעה שסרטים הוליוודיים נאלצים להמציא את עצמם מחדש (כולל משקפי תלת ממד מסוכנות לבריאות), יש תעשיית קולנוע ששומרת על יציבות כבר למעלה מ-50 שנה - הקולנוע הצרפתי. מדינת הטריקולור, בה הומצא הקולנוע, היא תעשיית הסרטים השלישית בגודלה בעולם, הן מבחינת כמות הסרטים המופקים בה והן מבחינת רווחים שהם מניבים. בשנת 2014, לדוגמה, הופקו במדינה לא פחות מ-254 סרטים שהכניסו לקופת התעשייה כ-1.3 מיליארד אירו. הקולנוע הצרפתי הוא המצליח ביותר באירופה כמובן, וההצלחה שלו לא פוסחת על הקהל הישראלי, שעל פי הנתונים ממכירות הכרטיסים פשוט מאוהב בסרטים צרפתיים.

» "סה לה וי": נמצאה קומדיה שבאמת מצחיקה
» 
"סודות הפרברים": די להרפתקת הבימוי של ג'ורג' קלוני
» ההשתלטות המבורכת של מקסיקו על הוליווד
» "פאטי קייקס": מרקיד את הלב
» 
"אמא!": שובר מוסכמות
» מיילס טלר: הכוכב הכי רגיל בהיסטוריה

כמה נתונים על סרטים מהשנים האחרונות: "לחזור לגור עם אמא" הוציא אל האולמות כ-550 אלף ישראלים; "למה זה מגיע לי" עם 275 אלף; "מחר הכל מתחיל" עם 111 אלף; "נפלאות החושים" עם 90 אלף. לא רק להיטים מוציאים רבבות ישראלים לאולמות, וכמעט כל סרט צרפתי שהוקרן בישראל חצה בקלילות את רף 50 אלף הצופים. גם אם בודקים את נתוני הגלישה של 'עכבר העיר' מזהים בקלות תיאבון בלתי פוסק לסרטים דוברי צרפתית. אז איך יכול להיות שדווקא בעידן בו הקולנוע נמצא במשבר קיומי (גם מול ענקיות הסטרימיניג שמאיימות לחסל אותו לחלוטין), התעשייה הצרפתית פורחת? ולמה הישראלים פשוט לא יכולים בלי מנת הצרפתית הקבוע שלהם? התשובה מערבת, כמיטב המסורת הפרנקופילית, פוליטיקה, איכות, כמות ולא מעט סקס.

יפתח את הפסטיבל. "סה לה וי" - לצפייה בטריילר:

כדי להצליח צריך קודם כל לנסות. את זה יאמר לכם כל מנטור בשקל, אבל זה לא אומר בהכרח שהוא משקר. וצרפת אכן מנסה, בכל הכלים והתותחים, ומייצרת מאות סרטים בכל שנה. אחרי המעצמות הקולנועיות של הוליווד ובוליווד, צרפת מתייצבת באדיקות במקום השלישי, ובסופו של דבר, כמות הסרטים מניבה פירות בדמות הכרה בינלאומית ומכירת כרטיסים רבה ברחבי העולם. עוצמתה הכלכלית של התעשייה הצרפתית נשען במידה רבה על שתי רגליים - האחת, תמיכה חד משמעית ובלתי מתפשרת של הממשלה הצרפתית בתעשייה בדמות כסף, והרבה ממנו. שם לא תשמעו על מקלות ברגליהם של היוצרים או קיצוצים תקציביים. הרגל השנייה, שגם היא מגיעה תודות לפעילות ממשלתית, היא הקריצה לחברות הפקה מחו"ל שמגיעות לצרפת כדי להפיק בה, ובזול, את הסרטים שלהם - בהם לא מעט סרטים הוליוודיים ("חטופה" לדוגמה). התעשייה העוצמתית בצרפת משמשת גם כאבן שואבת ליוצרים מרחבי העולם בכלל ומאירופה בפרט, שלא יכולים למצוא במולדתם אפשרויות כלכליות וחופש יצירתי כמו זה שמחכה להם ברפובליקה. כשהקהל ברחבי העולם עומד מול שצף כזה של יצירה, סביר להניח שכל חובב קולנוע ימצא את עצמו לפחות פעם אחת בשנה בסרט צרפתי.

שום כמות בעולם לא הייתה מצליחה אם לא הייתה מתלווה אליה האיכות. גם אם עומעם במידה מסוימת זוהרו האיכותי של הקולנוע הצרפתי, הרי שהוא עדיין נישא על אדוות האיכות של "הגל החדש" ששטף את צרפת והעולם כולו בשנות ה-60'. התווית שניתנה לתעשיית הקולנוע הצרפתית כולה, גם אם רוב הסרטים לא ראויים לתווית זאת, היא של קולנוע מיוחד, עמוק, לעיתים אף ניסיוני אבל תמיד איכותי. ה"סטיגמה" הזאת אולי הרחיקה כמה מיליוני צופים שסולדים מ"פלצנות" אבל גם שיוותה לה (ועדיין משווה) שיק של קלאסה קולנועית שאין שנייה לה, שקהל מוכן לשלם עליה ולו בשביל היכולת להתהדר בכך שראו "סרט צרפתי", על כל המשתמע מכך. אם בעבר הייתה זאת האיכות והניסיוניות שהעניקו לקולנוע הצרפתי את יוקרתו, הרי שהיום הנושאים בהם הוא בוחר לעסוק הם ששומרים על מעמדו. העיסוק הבלתי פוסק של הצרפתים ב"חיים עצמם", כולל המאבק בין המעמדות או גזענות על גווניה השונים, הופכים את הסרט הצרפתי לאוניברסלי ביסודו. בעזרת ההומור הצרפתי, והחירות האמנותית המפורסמת שלו, מצליח הקולנוע הצרפתי לתת פתחון פה לבעיות ומכשולים כלל עולמיים, ששום קולנוע אחר לא יכול לגעת בהם.  

מקור משיכה נוסף ומשמעותי ביותר הוא עיקרון החיים הצרפתי הרביעי, זה שצריך להופיע לצד "חירות, שוויון, אחווה" - סקס. היחס ה"רגיל" והנונשלנטי לסקס - בניגוד ליחס הפוריטני והמחמיר בשאר העולם ובמיוחד בארצות הברית האולטרה-נוצרית - והמתירנות המחבקת לכל סטייה, עירום או פנטזיה, הפכה לשם נרדף לצרפת ברחבי העולם. האנושות הרי מכורה לסקס (ויש כמה מפיקים אמריקאים שנמצאים כעת במכון גמילה כתוצאה מכך), ואם ברצונכם לראות סצינת סקס אמינה ומשוחררת, סביר להניח שתתקלו בה בסרט צרפתי. ההיסטוריה הצרפתית הולכת יד ביד עם שחרור מיני ושערוריות מיניות (ותשאלו כל נשיא צרפתי מאז המהפכה), וגם תעשיית הסרטים לא שונה. ואם כבר סקס, אז מה יותר טוב מלשמוע אותו בשפה הכי רומנטית וקסומה בעולם, בה כל פקודה, קללה או סתם הזמנה לארוחת בוקר, נשמעת כמו הזמנה לשבוע שלם של יחסים מתחת לסדינים. 

בן גוריון ודה גול
78 שנים של אהבה מלאה ביצרים. דוד בן גוריון ושארל דה גול צילום: פריץ כהן

הכמות, האיכות, הסקס והשפה הם סיבות להצלחה בכל רחבי העולם. אבל מדוע הקהל הישראלי נמשך אל הקולנוע הזה כמו פרפר לאור? גל העלייה מצרפת הוא הסבר סביר לכך, אבל נדמה שיש משהו מעבר להזדהות של אנשים שהיו פעם אירופאים והיום גרים בשכנות לרצועת עזה. "אני חושב שהדרך בה הם מספרים סיפור מאוד קוסמת לקהל הישראלי", טוען שאולי בסקינד, יח"צן הסרטים הצרפתיים המוביל בארץ. "העובדה שלא תמיד הכל לפנים, שיש תמיד איזו חידה, שלא תמיד הסרט מסתיים בנקודה שבה הכל מתברר אלא נשאר בסימן שאלה. גם ההומור, שלעיתים הוא גס מאד ולא פוליטיקלי קורקט מוצא אוזן קשבת בישראל", הוא מבהיר. אבל גם הוא מבין ומודה שיש משהו בחיבור בין החצי-אירופאיות שלהם ושלנו שעושה את הקשר לכל כך מיוחד. "הים תיכוניות משחקת כאן תפקיד גדול", בסקינד יורה ומסביר מיד, "יש תחושה שהם מדברים בשפה שלנו, כלומר על דברים שאנחנו יכולים להתחבר אליהם".  

השבוע יתחיל ברחבי הארץ פסטיבל "או לה לה" השלישי לקומדיות צרפתיות, שכמו בשנתיים האחרונות, צפוי לפוצץ אולמות שיגעשו מצחוק ישראלי-צרפתי. ההצלחה של הקולנוע הצרפתי בישראל יכולה להפתיע רק את מי שלא מכיר את ההיסטוריה המעט מתעתעת של שתי המדינות, שנראתה תמיד כמו סיפור אהבה-שנאה צרפתי קלאסי. צרפת הייתה מראשונות המדינות שהכירו במאבק הציוני לעצמאות, והייתה ספקית הנשק העיקרית לישראל בראשית דרכה (כולל אספקת כור גרעיני לפי מקורות זרים, קריצה קריצה חצי חיוך). למרות קשיים ומכשולים ביחסים בין שתי המדינות, האהבה תמיד זרמה - פעם בעסקאות נשק וקשרים בינלאומיים והיום בקניית כרטיסי קולנוע.

פסטיבל "או לה לה" לקומדיות צרפתיות - לכל הפרטים

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>