1. סרטים
  2. כתבות

עוד תראה: הקולנוענים שיעשו את תשע"ח

כשכולם מתפנים לסכם את השנה שהייתה, אנחנו מעדיפים להתכונן לזאת הבאה אחריה. אורון שמיר, מבקר הקולנוע של "עכבר העיר", מסמן את הקולנוענים הגדולים שיפרצו בגדול בשנה הקרובה. שנה טובה!

האופה מברלין
מעדן קולנועי. "האופה מברלין" צילום: עמרי אלוני

הקולנוע הישראלי אוהב להרעיף אהבה וגביעים על יוצרים ויוצרות בתחילת הדרך, רבים מהם ממשיכים לזכות בכבוד ומדליות גם מעבר לים. למעשה, חלק מן הקולנוענים שכבר הצליחו בישראל ביימו או מביימים השנה סרטים בחו״ל. שתי דוגמאות הן ״My Days of Mercy״ של טלי שלום-עזר (״פרינסס״) שערך את בכורתו זה עתה בפסטיבל טורונטו, וגם ״Skin״ של גיא נתיב (״מבול״) שהחל בהפקה. לכבוד בואה של שנה עברית חדשה, הנה עוד כמה שמות שאמורים לעשות את הפריצה המיוחלת השנה, במקרה שלהם עם סרט ראשון באורך מלא. כיוון שנסתרות הן דרכי ההפקה וההפצה בישראל, נתחיל מן הבטוחים ביותר להופיע על המסכים בחודשים הבאים ונמשיך בפרויקטים שאמנם נמצאים בשלב מתקדם, אבל אפשר בעיקר לקוות לאופציה לראותם בישראל בטווח של עד שנה מהיום.

» ראש השנה - כל האירועים, המתכונים וההמלצות לחג
» מתכונים לראש השנה - לכל המתכונים בחג
» מה עושים עם הילדים בראש השנה?
» טיולים לראש השנה

» הופעות מוזיקה לראש השנה 

אופיר ראול גרייצר - ״האופה מברלין״
סרט הביכורים של אופיר ראול גרייצר, ״האופה מברלין״, כבר נחשף לקהל של פסטיבל ירושלים ופסטיבל קארלובי וארי, משניהם יצא עטור פרסים, אבל אין ספק שעתידו עוד לפניו. ראשית, משום שהקהל הישראלי הרחב טרם נהנה עד תום מן המעדן הקולנועי. שנית, מפני שבחר שלא להשתתף בתחרות פרסי אופיר ולכן יהיה כשיר לשנה הבאה. שלישית, בזכות רשימת הפסטיבלים שרק מתארכת - בקרוב יגיע הסרט אל סאן סבסטיאן, לונדון, המבורג ושיקגו. הבמאי והתסריטאי הוא בוגר של בית הספר לקולנוע במכללת ספיר, שם יצר שני סרטים קצרים שזכו לתהודה - ״תפילה בינואר״ ו״דור״. לאחר סיום לימודיו הוזמן להשתתף בפרויקט "צ'ילה פקטורי" שהוצג בפסטיבל קאן, אז יצר (במשותף עם הבמאית טרסיטה אוגרטה) את הסרט הקצר ״דיסקוטק״. אבל ״האופה מברלין״, המספר על קונדיטור גרמני שמתאהב בגבר ישראלי נשוי ואף מגיע לירושלים עמוסת הטרגדיות, הוא משהו ששום סרט קצר או מוקדם לא יכול לנבא. כי להגיע לשלמות כבר בניסיון ראשון הוא הישג שמעט מאוד אנשי קולנוע יכולים להתגאות בו.

"האופה מברלין" - לצפייה בטריילר:

עוד יצירות ראשונות שעשו חיל בפסטיבל ירושלים: ״מוטלים בספק״ של אלירן אליה ו״פיגומים״ של מתן יאיר. שני הסרטים הפכו לצמד חמד בפסטיבל הירושלמי ובהקרנות האקדמיה המקבילות, חילקו ביניהם את הפרסים העיקריים בירושלים וחולמים לעשות זאת גם בטקס האופיר. אפשר רק לקוות שאת מרבית התהודה הם עדיין מחכים ליצור בהמשך השנה בבתי הקולנוע, ולהזניק קריירות של שני קולנוענים מוכשרים ומאוד שונים זה מזה, למרות שעסקו בסרטיהם בנושאים משיקים.

דניאל מן - ״מוצא אל הים״
בחול המועד סוכות הוא יהיה חלק מן התחרות הישראלית העלילתית של פסטיבל חיפה 2017, אבל ״מוצא אל הים״ של דניאל מן הוקרן בישראל כבר לפני מספר חודשים בפסטיבל קולנוע דרום. את בכורתו העולמית ערך הסרט בפסטיבל ברלין היוקרתי והחורפי, בתקווה להמשך ההצלחות ביתר שאת בשנה הבאה. מן למד קולנוע בחוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב, שם יצר את ״יומנים עתידיים״, ועבודותיו אינן זרות לא רק לפסטיבלי קולנוע, אלא גם לגלריות ומוזיאונים. בשנת 2014 הוקרן בפסטיבל דוקאביב ״איש הציפורים״, למעשה יצירת הביכורים האמיתית של הבמאי, אשר שייטה בין הדוקומנטרי לניסיוני ולמפוברק. בסרט ההוא, מן מגלם קולנוען בהתהוות, נצר לסב שניסה את מזלו בהוליווד המבקש ללכת בדרכו. הניצוצות בהחלט היו שם, אבל ההבטחה מומשה במלואה השנה עם ״מוצא אל הים״. מדובר בסרט חד כשם שהוא חידתי, המקפץ בין סוגים שונים של אסתטיקה ונע מן האישי ללאומי ומן הפוליטי לחברתי. הוא עושה זאת דרך סיפור של מילואימניק במנוסה איטית ואדישה, המסופר על ידי יוצר שיודע בדיוק מה הוא רוצה לספר ואיך הוא מעוניין לעשות זאת. ממש עם תום השנה העברית הכריז מן בעמוד הפייסבוק שלו על כך שגם הפרוייקט הבא שלו כבר מוכן לפגוש קהל - ״Salarium״, סרט נסיוני בן 42 דקות המתרחש בים המלח, אותו יצר במשותף עם סשה ליטבינצבה״.

מוצא אל הים
סרט חד כשם שהוא חידתי. "מוצא אל הים" צילום: זיו ברקוביץ'

עוד יוצרים מבטיחים שיתחרו בפסטיבל חיפה: מפסטיבל טורונטו יגיע ״מונטנה״ של לימור שמילה, מלהקת (״מי מפחד מהזאב הרע״) שעברה אל כס הבימוי. מן האופירים יגיעו ״בית בגליל״ של אסף סבן, שהקנה לנועה קולר מועמדות נוספת לפרס השחקנית (אחרי שזכתה אשתקד עם ״לעבור את הקיר״), ו״המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה״ של גלעד אמיליו שנקר, שגם נעל את פסטיבל קולנוע דרום. 

אלמורק דוידיאן (מרשה) - ״עץ תאנה״
מבין הקולות שלא זוכים להישמע מספיק בחברה או אפילו בקולנוע הישראלי, בולט מזה כמה שנים קולה הצלול והייחודי של אלמורק דוידיאן (לשעבר מרשה). בלימודיה במכללת תל חי יצרה את ״מולו״, ואחר-כך המשיכה אל בית הספר לקולנוע ע״ש סם שפיגל, בו כתבה וביימה את ״קורקי״ ו״אצלנו״. לאחר בכן יצרה את ״מעברים״ הנסיוני ואת ״עם הפנים לקיר״ הפיוטי, שבשנה שעברה זיכה אותה בפרס הסרט העצמאי הטוב ביותר בפסטיבל סרטי הסטודנטים. בשנה החולפת הצטלם סרטה הארוך הראשון, ״עץ תאנה״, שאפשר לראות בו מעין הרחבה או העמקה של הנושאים בהם עסקה – מלחמת האזרחים באתיופיה, העלייה ארצה, ומקומה של האישה בכל אחת מן החברות הללו. הסרט הצטלם רובו ככולו באתיופיה, מבצע נדיר להפקה ישראלית, ומתמקד בסיפוריהן של משפחה יהודית ונוצרית שמחברת ביניהם נערה מאוהבת. סרטיה של אלמורק, בהם ניכרת תשוקה וידע לנושא יהודי אתיופיה לצד מבע קולנועי הנוטה לפנטסטי, אינם תרומתה היחידה למורשת של העדה אליה היא שייכת: יחד עם בן זוגה הדוקומנטריסט קובי דוידיאן, יצרה מאגר של מאות עדויות של יוצאי אתיופיה עבור הספריה הלאומית.

עוד סרטי ביכורים מסקרנים מהעתיד הנראה לעין: בפסטיבל ירושלים האחרון הוענק פרס קרן פיצ'ר ראשון לבוגרי סם שפיגל לסרטה של רותי פרי-בר, ״אסיה״, שקיבל את זריקת האנרגיה הנכונה לפני הוצאתו אל הפועל. בפרס מקביל של ״קרן סטיב טיש״ עבור בוגרי בית הספר התל-אביבי זכה ״אחים״ של יונה רוזנקיאר, גם הוא ממתין זמן רב לשעתו לזרוח. עוד סרט שהזדקק לפוש אחרון לפני קו הסיום הוא ״הד״, פרוייקט שהוצג בשוק של פסטיבל קאן האחרון, ויהיה סרטו הראשון באורך מלא של אסף שניר (בן זוגה של הבמאית יעל קיים), שביים במשותף עם עמיקם קובנר, לו יהיה זה סרט שני אחרי ״עיר מקלט״.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>