1. סרטים
  2. כתבות

כריסטופר נולאן, האיש שהרס את הקולנוע

הבמאי הבריטי המצליח, שהחזיר לחייים את באטמן, חוזר בסרט מלחמה חדש - "דנקרק" - על מבצע הפינוי הגדול בהיסטוריה. למה עולם הקולנוע צריך שהוא ייעלם? והאם הוא אובססיבי על האוסקר?

בין כוכבים
"בכל סצינה יש מולך מצלמה וחצי פרופיל של כריס". כריסטופר נולאן ומתיו מקונהיי על הסט של "בין כוכבים" צילום: Melinda Sue Gordon, Warner Bros.

הוואן שנופל מגשר בהילוך האיטי הארוך בהיסטוריה, החללית שמתחברת לתחנת חלל בזמן שזאת מתרסקת אל האטמוספירה, האדם שמקעקע את עצמו כדי לזכור משהו - לא משנה אם אמיתי או לא - או האח שחותך לעצמו את האצבע כדי לשמור על יוקרת המקצוע. אלה רק חלק מהדימויים שגרמו למיליונים לצאת מסרטיו של כריסטופר נולאן כשהם תופסים את ראשם וממלמלים "לא ייאמן". וזה עוד בלי להזכיר את טרילוגיית באטמן שלו, שעקבותיה ממשיכות להופיע בכל סרט שיצא מאז וגם באנשים מן היישוב שבטוחים שהם ברוס ויין. כל סרט שמתחיל עם שקופית חברת ההפקה של נולאן "סינקופי" (שאחריה שם הסרט וזהו, בלי קרדיטים לנערת המים - למרות שכבודה במקומה מונח בחום הנורא הזה) מעורר ביושבי אולם הקולנוע תחושה שנראה שכבר לא קיימת בקולנוע של ימינו - "פחד כיפי" - אותה הישענות אחורה והתרגשות של יציאה למסע כמותו לא ראו מעולם. זה אמור להיות דבר טוב, לכאורה, אלא שהחוויה הקולנועית של צפייה ב"סרט של נולאן" היא כל כך עוצמתית, עד שכל סרט אחר הופך לאפור וחיוור.

» כריסטופר נולאן: דיוקן של גאון קולנועי
» "בייבי דרייבר": מזיע ממאמץ
» "זוג יונים": סקסי כמו נייר זכוכית
» 10 הפסקולים הגדולים בהיסטוריה
» כל ההמלצות לפסטיבל ירושלים

בתוך בליל ה"ריבוטים", "סיקוולים", "פריקוולים" ו"ספין-אופים", כשהוליווד מחשבת את קיצה לאחור, כל סרט בעל תסריט מקורי שגיבורו לא מרכיב מסכה הופך לפנינה. אבל סרט של נולאן, אחד הבמאים היחידים שממבט על פריים אחד שלו גם חמוס עיוור יזהה את טביעת האצבע שלו, הוא ברמה אחרת גם מול סרטים מעולים (ובודדים) שנעשים בשממה הקולנועית של ימינו. למה? אך ורק בגלל הבמאי הבריטי, שכותב את תסריטיו בעצמו, ושחקניו מעידים עליו שהוא "מהבמאים הכי נוכחים בעולם. בכל סצינה יש מולך מצלמה וחצי פרופיל של כריס. זאת בזמן שבמאים אחרים יושבים מרחק קילומטרים מהסט", כפי שהתבטא הארי סטיילס (כן, ההוא מ"וואן דייריקשן") שמככב ב"דנקרק".

כמה זמן לוקח לוואן ליפול מגשר? "התחלה":

החומרים בהם הוא מתעקש לעסוק הם מהמורכבים והעמוקים שקיימים - חלומות, זיכרון, נקמה, ומסעות בין כוכבים - כשהכל עטוף ביחסים אנושיים וכמעט אובססיה ליחסי הורים וילדים. כל נושא כזה בנוי מכל כך הרבה רבדים וירידה לפרטים שהעולם הנרקם מול הצופה הוא מושלם, ומי רוצה לצאת מהאולם מול עולם כזה? ב"בין כוכבים" הוא עבד צמוד עם הפיזיקאי קיפ ת'ורן, ועבודתם המשותפת הביאה לפריצת דרך מדעית (אמיתית) בתחום חקר החורים השחורים - זאת בגלל ההתעקשות של הבמאי להציג את "גרגנטואה" (החור השחור בסרט) בצורה הכי קרובה למציאות שניתן. אין דבר שחובבי סרטים, ובעיקר המתוחכמים ביניהם החובבים את סרטי המד"ב, שונאים יותר מחורים בעלילה. וכשזה מגיע לסתירות של ממש בעולם הנבנה, זה עלול להיגמר בחרם מעריצים. לא אצל נולאן, שב"התחלה" שלו הוא מצליח לזפזפ בין שלושה רבדים של עולמות חלומות, כשבכל אחד מהם הזמן מתנהל בחוקים אחרים שנשמרים לכל אורך השהייה בהם. התוצאה היא מופת של מעבר ודיוק שגורמים לצופה תדהמה, וכשהמתח נגמר ומזהים את הקצוות שנקשרו, אפשר אפילו להתרגש.

"אלה לא הרים, אלה גלים" - "בין כוכבים":

כשמוסיפים לזה את הסטים שמצמצמים למינימום את השימוש במחשב (כולל סצינה עם עשרות אלפים משתתפים ב"עלייתו של האביר האפל" וכך גם בצילומי הקרבות ב"דנקרק"), את השחקנים האדירים איתם הוא עובד - מלאונרדו דיקפריו ומת'יו מקונהיי ועד אל פאצ'ינו ומורגן פרימן (כולל קמיע המזל שלו מייקל קיין שהפעם נעדר מהמסך), המוזיקה הבלתי נשכחת של מלחין הבית שלו האנס זימר וה"קטנות" שהוא שותל בחזרתיות מתמדת שמשתלמת בגדול, מקבלים שלם שהוא בדיוק סך כל חלקיו. וכשכל החלקים מוקפדים עד הפריים האחרון (וגם מצולמים בפילם כמו פעם), אז התוצאה היא תשעה סרטים שהרוויחו כארבע מיליארד ו-250 מיליון דולר. הסרטים שלו, רובם על הספקטרום של הז'אנרים שהאקדמיה לא ממש יודעת לעכל, זכו בשבעה אוסקרים. אף אחד מהם לא לגאון על בימוי או תסריט. זה כנראה מה שהביא אותו לעשות סרט אוסקרים כמו "דנקרק", כדי שיוכל לקבל את ההכרה כבמאי הכי גדול של דורו.

יביא לו את האוסקר? "דנקרק" - לצפייה בטריילר:

"תן להם סוף שיהמם אותם, והם יסלחו לך על הכל". כך אומר בן דמותו של גורו-התסריטאות רוברט מקי לתסריטאי המתוסכל עד מוות צ'רלי קאופמן בסרט המעולה "אדפטיישן". נולאן כנראה ראה את הסרט הזה והקשיב לעצה היטב, כי הסופים שלו יודעים להיבנות אל שיא מלא קתרזיס של כל מה שהוזכר כאן. וביציאה מהסרט, אחרי שהסביבון ממשיך להסתובב, ואחרי שמדסקסים עם פרטנר הצפייה אם קלטנו את אותו הסוף, מבינים שאף סרט של במאי אחר לא יכול באמת להתחרות בחוויה הרב-חושית שהתרחשה כרגע. אין ספק, כריסטופר נולאן פשוט הרס את הקולנוע. מזל שבקרוב מגיע עוד סרט שלו.

"דנקרק" - איפה ומתי לראות?

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>