1. סרטים
  2. כתבות

"צריך פשוט לעשות. בלי לחשוב יותר מדי"

הדס בן ארויה הפכה תוך שנה מסטודנטית ליוצרת קולנוע, ועל הדרך לימדה את הצופים שיעור על החידה של הדור הכי מבלבל בהיסטוריה האנושית

הדס בן ארויה
"אם הייתי משקיעה בסרט חמש שנים והוא היה יוצא גרוע הייתי קופצת מעזריאלי". הדס בן ארויה צילום: מנחה נופה

בעידן בו התקשורת הקלאסית הולכת ומאבדת מכוחה, היוצרים העצמאיים מקבלים את המושכות לידיהם. 2016 הייתה מלאה בהצלחות שסללו את דרכן לפסגה ללא עזרה - החל מפריחת הקולנוע העצמאי ועד אושיות האינסטגרם שהפכו את החוקים בעולם הפרסום - פרויקט מיוחד מאיר זרקור על האנשים שהצליחו לפרוץ את תקרת המיינסטרים לגמרי לבד.

» ילד פלא: איתן יהושע עולה על המפה
» צועק אוכל: אסף שטרן לא מפחד מביקורת
» עומדת מצחוק: הסטנדאפ של מור חן
» מריה דומרק בדרך לכבוש את העולם
» קולנוע, דור ה-Y: הכירו את הדס בן ארויה
» מטראומה לבינאלה: האמן מידד אליהו
» ההומור המיוחד של קבוצת אנדרדוס
» האיש שהביא את תרבות הקלאבינג לאשדוד

ראינו אותה השנה ב: סרט הקולנוע "אנשים שהם לא אני".
הפעם הראשונה שלי: "עשיתי סרט קצר שנקרא 'סקס דול' עם ג'וי ריגר ועודד ליאופולד".
הפוסטר על הקיר: "וודי אלן, ה-לינה דנהאם המקורי".
פתח לי את הדלת: "ירון בלוך, ראש החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. התקרצצתי אליו עם תסריט כל יומיים ומשום מה הוא הלך איתי".
ההשראה שלי: "החיים שלי".
רגע אחד של הצלחה: "עשינו הקרנה באקדמיה, רק כדי לשחרר את החרדה ממני, וכשהקהל נקרע מצחוק פשוט הייתי בעננים".
אירוע תרבות שריגש אותי השנה: "'טוני ארדמן', אבל אהבתי את מארן אדה לפני שזה היה מגניב".

יש משהו מתעתע במפגש עם הדס בן ארויה, היוצרת והבמאית של אחד הסרטים המפתיעים של השנה "אנשים שהם לא אני". כמו היצירה שלה, גם היא עצמה מהווה ייצוג די נאמן לדור הכי מקסים ושנוא בהיסטוריה האנושית, דור ה-Y. כל דור הביט בבא אחריו בבוז ומילמל "הנוער של היום", אבל הדור הזה שונה מכל מה שהעולם הזה ראה, בגלל העובדה הפשוטה שהעולם לא כל כך מעניין אותו. למעשה, שום דבר לא ממש מעניין אותו, חוץ מעצמו, ועדיין מדובר בדור שאחראי על אחד מפרצי היצירה הגדולים בעשורים האחרונים. "אני חושבת שהדור שלי גם מטומטם וגם גאוני", מסכימה בן ארויה, "זה דור שבא לו ליהנות מהחיים, וליהנות זו לא מילה גסה. הדור שמעלי עובד נורא קשה, אבל לי לעולם לא תהיה דירה או פנסיה, אז למה לחסוך? זה פשוט לא יקרה. אז אני חיה בשביל עכשיו, כי אין מחר. יש בזה שחרור שבא לידי ביטוי ביצירה, של כל הדור הזה. לאנשים אחרים לוקח מלא זמן לעבוד על פרויקט ולי הרבה פחות, בגלל תחושת השחרור, וזה הדבר הבולט ב'אנשים שהם לא אני'".

המיידיות הזאת היא לא סוג של זריקת זין?
"אני הכי משקיעה ופדנטית, ובכל זאת סיימתי לכתוב דף תסריט ועם הנקודה האחרונה שלחתי אותו לאנשים. אני לא נותנת לזה כזה כובד משקל, זה כמו לקנות בגד. אני רוצה שיהיו לי מלא סרטים, אבל צריך פשוט לעשות. בלי לחשוב יותר מדי".

ליוצרים אחרים לוקח שנים כדי לצלם סרט
"אני לא מאמינה בלחכות ולהטיל כזה כובד משקל על סרט. לשבת ולעבוד עשר שנים על סרט? שום דבר הוא לא מאסטרפיס. אם הייתי משקיעה בסרט חמש שנים והוא היה יוצא גרוע הייתי קופצת מעזריאלי. אבל עבדתי עליו שנה ואם הוא לא היה יוצא טוב אז הבא היה יוצא יותר טוב".

אנשים שהם לא אני
"הכי מגניב אותי זה ליצור מתוך החיים שלי". הדס בן ארויה, "אנשים שהם לא אני" צילום: מידן ארמה

ניסית להיות "הקול של הדור שלך", לינה דנהאם סטייל?
"אתה יודע מה הורג אותי? וודי אלן עשה את זה הרבה לפני לינה דנהאם. גם הוא מרוכז בעצמו. כל במאי שהכרתי מרוכז בעצמו בקטע מפגר. יש תחושה שסרט צריך להיות על משהו נורא אקוטי, ואין בזה את השחרור, והספונטנית של היצירה נעלמת. איפה הכיף בזה?".

את מרוצה מהתוצאה הסופית?
"בגדול, זכיתי כמעט בכל פסטיבל שהשתתפתי בו, אבל בפרספקטיבה אני בטח אשנא את הסרט. בינתיים הוא מוקרן בכל יום שישי ב-20:00 בסינמטק, אז לכו".

להתאהב בשישה ימים

חוץ מההתבוננות התמידית במראה, יש ביצירה של ארויה עוד דמות בולטת שנעדרה באחרונה מהמסך - העיר תל אביב. "כבר עשר שנים לא עשו סרטים על תל אביב", אמרה, "פתאום מתחילה יצירה תל אביבית חזקה וזו רק ההתחלה. הרבה זמן רצו לתת ביטוי לפריפריה והקצו משאבים לשם ועכשיו נוצר מצב שלעשות משהו על תל אביב זה אקזוטי. זה נהיה חריג בנוף".

איך בכלל נולד הסרט הזה?
"זה בגדול סרט גמר שהפך לסרט אמיתי בטעות. צילמתי אותו בשבוע ופתאום היו לי שישים דקות של ראפ קט. אמנם חשבתי שזה חרא, אבל התחלתי לקבל קרנות. ואז עוד קרן ועוד קרן ופתאום גם קרנות יותר גדולות שאמרו לי להרחיב את הסרט. אז הרחבתי".

לא הפחיד אותך לעשות סרט כמעט אוטוביוגרפי?
"הכי מגניב אותי זה ליצור מתוך החיים שלי. קרה לי משהו, ואחרי כמה חודשים פשוט צילמתי אותו. זה לא היה עובד אם זה היה יוצא עוד כמה שנים. אני רוצה לעשות סרטים שלוכדים את ההווה ומוקרנים בהווה. אני רוצה שהסרט הבא שלי ייצא בשנה הבאה. יש משהו בקולנוע שהוא מסרס, אתה חייב לחכות מלא זמן ואני לא מאמינה בזה, אני מאמינה בלעשות מהר. טוב, אבל מהר".

"אנשים שהם לא אני" - לצפייה בטריילר:

איך את מסבירה את הפריחה המסחרית של סרטים עצמאיים באחרונה?
"סרט עצמאי נשמע, גם לי, כסרט בינוני. אבל היום, בגלל התסכול מהקרנות ובגלל הרתיעה מהסרטים המושקעים ההוליוודיים, אז יש יותר פתיחות ללואו באדג'ט כי יש תחושה שיש בהם יותר חופש. ועבורי יותר חופש שווה יותר מכסף וקופרודוקציות. כי לפעמים כסף מביא כובד".

מהו הפרויקט הבא שלך?
"הסרט הבא שלי כבר מתממש והוא על בחורה בת 28, נשמע מוכר? עולמה קורס עליה והיא בורחת לברלין ופורקת כל עול".

מה השאיפה לעתיד?
"לעשות סרט כל שנה. אבל עכשיו אני רוצה לעבור לפריז. הייתי שם שישה ימים והספקתי להתאהב במישהו. הכי קלישאה, אבל להתאהב שם זה מרחיב את הלב".

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>