1. סרטים
  2. כתבות

מה נשתנה: 8 שאלות לקראת האוסקר

מי יעצור את הריקוד של "לה לה לנד"? למה קייסי אפלק לא יאחוז את הפסלון? ולמה הסרטים הישראליים נכשלים באוסקר? מבקר הקולנוע של עכבר העיר שאל וענה על הקושיות הבוערות לקראת האוסקר המתקרב

"לה לה לנד" - דמיאן שאזל, אמה סטון ורייאן גוסלינג
הצילום הזה יחזור גם באוסקר? דמיאן שאזל, אמהה סטון ורייאן גוסלינג, "לה לה לנד" צילום: MARIO ANZUONI/רויטרס/ מ

האוסקר מתקרב בצעדי ריקוד "לה לה לנד" סטייל, וכמו הילד הקטן ששואל את הקושיות של ליל הסדר, גם אני מנסה לברר כמה מהסוגיות הכי בוערות של הטקס. עכשיו רק נשאר לגלות כמה מהמנחים "יתפוצצו" על טראמפ (כולם), איך יגיבו המפסידים הגדולים (מחיאות כפיים וחיוך מזויף) ומי תפציע בשמלה מזעזעת בואכה קטסטרופה אופנתית (כל הדרכים מובילות לניקול קידמן). כל שאר השאלות נשאלות ונענות כאן לפניכם.

» אוסקר 2017 - כל הכתבות » "מאחורי המספרים": בנאליות מרגשת » "50 גוונים של סקס": 10 סרטי הסקס הגדולים » הנשים שולטות: עתיד הקולנוע הנשי וורוד » כל הזוכים בפרסי הסאג » "לה לה לנד" ועוד 14: המועמדים לאוסקר » "אור ירח": כל הציפיות מתגשמות בלב

1. האם אפשר לעצור את "לה לה לנד" בשלב זה?

במילה אחת: לא. בשתי מילים: אין סיכוי. בשלוש מילים: אבל אפשר לחלום. כלומר, אחרת מה הטעם לצפות בטקס שברור מי יזכה בו מאז הוקרן ״לה לה לנד״ לראשונה בפסטיבל ונציה לפני מספר חודשים? סרטו של דמיאן שאזל עשה הכל נכון וגרף את הפרסים המקדימים, שאפילו מבחינה סטטיסטית אמורים להקנות לו את האוסקר לסרט הטוב ביותר. שאזל הוא במאי צעיר שהאקדמיה הרעיפה חיבה יתרה על סרטו הקודם, ״וויפלאש״, וסימנה אותו כדור העתיד שיתוגמל בסרטו הבא. הוא בחר ליצור מחווה להוליווד של פעם, ואין דברים שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע אוהבת יותר מאשר את עצמה, והתרפקות על עברה המפואר. כתוצאה מכך, הוליווד שוב גמלה לשאזל עם השוואת שיא המועמדויות לסרט אחד. הסרט הצטרף אל "הכל אודות חווה״ ו"טיטניק" כסרט השלישי בלבד אי פעם שיש לו 14 מועמדויות, מה שממצב אותו כקלאסיקה מודרנית. אחת מן המועמדויות של היא על התסריט המקורי, מה שמעלה את השאלה האם כל המצביעים צפו בסרט.

אבל ככה זה כשמאוהבים - העיוורון החלקי מוחק את הפגמים, וההצבעה הופכת קלה מדי בכל קטגוריה אפשרית. אם כן, נדמה כאילו הסיבות לצפות בטקס הן שתיים: להבין עד כמה מאוהבים חברי האקדמיה בסרט הסביר של השנה, ולנחש האם ישבור את שיא הזכיות (11) לסרט בודד. במעט הקטגוריות בהן אינו מועמד כלל זה יהיה קצת יותר מעניין, ובנוסף קשה להגיד ש״לה לה לנד״ פייבוריט מוחלט בשום קטגוריה שאינה ראשית או קשורה למוזיקה. לכן, גם אם יהיה הזוכה של הערב, יש עדיין מידת עניין בכמות הפרסים ובחלוקתם, כדי להבין עד כמה נאלץ לזכור אותו בעוד כמה שנים. התפקיד של מסקרי ומהמרי האוסקר הוא ליצור עניין גם בעונה רדומה, ולכן החלו להתערבב פנימה כל הדיבורים על זהות אתנית, או על עבר מפוקפק של פייבוריטים מסוימים.

"לה לה לנד"
ככה זה כשמאוהבים. "לה לה לנד" צילום: Dale Robinette/אי־פי

2. האם קמפיין הצפת האשמות העבר בהטרדה מינית ימנע מקייסי אפלק פסלון ראשון בקריירה?

מאז שנחשף לראשונה ״מנצ׳סטר ליד הים״, בדיוק לפני שנה בפסטיבל סאנדנס, היה ברור שעוד נשוב ונשמע עליו באוסקרים חודשים רבים לאחר מכן. עוד היה ודאי שקייסי אפלק יקבל את המועמדות השנייה בקריירה לאוסקר, ואולי הפעם גם יזכה להניף את הפסלון. אלא שככל שזמן האמת התקרב, הלכו והתחזקו קולות להימנע מהצבעה לאפלק בשל פרשיה אפלה מעברו. בשנת 2010 ביים השחקן סרט מוקומנטרי על חברו הטוב חואקין פניקס, בשם ״אני עדיין כאן״. שתיים מנשות הצוות - מפיקה וצלמת - התלוננו על התנהגות בלתי הולמת של אפלק ורמיזות או הטרדות בעלות אופי מיני ובוטה, שיצרו סביבת עבודה מאיימת עבורן. ההאשמות אף הגיעו לתביעה, ולמרות שלא קיבל את הטענות הסכים אפלק להתפשר עם השתיים מחוץ לכתלי בית המשפט בשיפוי כספי. כל זה קרה כאמור לפני שנים, אבל צף ועלה כעת כשאפלק קרוב מאי פעם לאוסקר ראשון.

קייסי אפלק, "מנצ'סטר ליד הים"
העבר הלבן נורא יותר מהעבר השחור? קייס אפלק, "מנצ'סטר ליד הים" צילום: Claire Folger/אי־פי

בפרסי איגוד השחקנים הפסיד אפלק, באופן נדיר העונה, לדנזל וושינגטון של ״גדרות״. היו שראו בכך צדק פואטי שעשוי לחזור על עצמו באוסקרים, משום שבעוד אפלק טרם נפגע מן ההצפה המחודשת של הפרשיה מעברו, היה מי שנפל וחוסל קליל בשל מקרה דומה אך שונה בתכלית - נייט פארקר האפרו-אמריקאי. ״מנצ׳סטר״ ואפלק החלו את דרכם באותו פסטיבל סאנדנס בו זכה ״הולדתה של אומה״ של פארקר בפרס הגדול, לפני שהתרסק בסוף השנה בשל חשיפת סיפור ישן מעברו של הבמאי-כוכב, שהואשם באונס בעת היותו סטודנט בקולג׳. במשפט עצמו פארקר זוכה, אבל הקורבן התקשתה להתאושש מהתקרית ולאחר שנים של עזרה נפשית ונסיונות התאבדות, לבסוף הצליחה לשים קץ לחייה. הפרשה זעזעה מחדש את ארצות הברית בעוד ״הולדתה של אומה״ עמד להגיע אל המסכים לקראת ההצבעות לאוסקר, ולבסוף נעדר ממנו לחלוטין. יש מי שרצו את אותו הדין האוסקרי גם עבור אפלק, למרות השוני בין המקרים (ששניהם ראויים לגינוי כל אחד מסיבותיו). בינתיים זה לא קרה, ולא בגלל צבע עורם של השניים, אבל אחיזתו של אפלק בפסלון המוזהב בהחלט מתערערת ככל שמתקרבים לרגע האמת.

3. האם מריל סטריפ סתם תופסת מקום בקטגוריות המשחק הנשיות?

למען הסדר הטוב - מריל סטריפ היא לא רק שחקנית-על מהגדולות בכל הזמנים, אלא גם תופעה מזן יחיד במינו. השנה היא מועמדת בפעם ה-20 (!), יותר מכל שחקן או שחקנית בהיסטוריה ובהפרש ניכר. לשם השוואה, במקום השני ניצבים קתרין הפבורן וג׳ק ניקולסון עם 12 מועמדויות כל אחד, ואת המקום השלישי חולקות עוד שתי אגדות מסך – בטי דייויס ולורנס אוליבייה (לשניהם יחד יש את מספר המועמדויות של סטריפ לבדה). נדמה שלא היא ולא האקדמיה יירגעו עד אשר תשווה את שיא הזכיות של הפבורן, ארבע פעמים (לעומת שלושת הפסלונים של סטריפ), ואולי אף תעקוף אותה. תחושת האוטומטיות נובעת מכך שחצי מן המועמדויות של סטריפ בקריירה הגיעו באלף הנוכחי, וגם מכך שהייתה מועמדת על תפקידם שאינם ראויים לציון, בטח יחסית אל הישגיה הקודמים. שלושת האחרונים הם סוג של שפל - ״אוגוסט: מחוז אוסייג׳״ הבזיוני בו אפילו לא בלטה, ״אל תוך היער״ בו היא בעיקר שרה ראפ על עשבי תיבול, ולבסוף ״פלורנס פוסטר ג׳נקינס״, בו היא מזייפת (בכוונה).

כיוון שסטריפ ממשיכה לעבוד בקצב, והאקדמיה כבר תמציא משהו בכל שנה נתונה שראוי למועמדות (עד שתפקיד באמת גדול יעניק לה גם פרס), נראה כאילו יש רק ארבעה מקומות פנויים באחת מקטגוריות המשחק הנשיות. השנה מצאה את עצמה בחוץ איימי אדמס, למרות ש״המפגש״ בכיכובה מועמד לשמונה פרסים והיא נחשבה להימור בטוח. עוד יכולות להרגיש מקופחות - טרג'י פי. הנסן של ״מאחורי המספרים״, שעושה תפקיד הרבה יותר טוב מאוקטביה ספנסר (שכן מועמדת), ואנט בנינג שמובילה בגאון את ״נשות המאה ה-20״. האם אפשר להתנחם בכך שסטריפ לא תזכה הפעם, כי הקרב הוא בין נטלי פורטמן ג׳קי״) ואמה סטון (״לה לה לנד״)? כנראה שלא, כי זה אומר שהיא תחזור גם בשנה הבאה על השד יודע מה.

היא מוערכת, מהממת ומושלמת אבל באמת שווה מועמדות? מריל סטריפ נגד טראמפ בגלובוס הזהב:

4. איך הם מרשים לעצמם להעמיד לפרס הבימוי את מל גיבסון? מה הם אנטישמים כמוהו?

מה שקרה השנה עם הקריירה של מל גיבסון הוא אחת הדוגמאות המופרכות לכך שהוליווד מוכנה לסלוח תמיד לאחד מטובי בניה שסרח. הפעם האחרונה שבה גיבסון היה מועמד לפרס הבימוי באוסקרים התרחשה לפני 20 שנה, בזכות ״לב אמיץ״, שאף זיכה אותו בשני הפסלונים היחידים בקריירה שלו (על בימוי והפקה). לפני עשור, סרטו הקודם כבמאי, ״אפוקליפטו״, היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר פחות נחשבים (בקטגוריות הסאונד והאיפור), אבל מאז ועד היום הוליווד עשתה ככל שהיא יכולה כדי להתעלם ממי שהיה מעורב בכל סוג של שערוריה שאפשר להעלות על הדעת, ולא שמר את הדעות הדוחות שלו לעצמו.

השנה הוא שב אל המסכים עם תפקיד ראשי במותחן הפעולה ״נמלטת״, אחרי שנים ארוכות של היעדרות מוחלטת או ליקוט תפקידי משנה זוטרים (להוציא את ״החיים הכפולים של וולטר״ שסימן קאמבק). חשוב מכך, סרטו ״הסרבן״ מועמד לשישה פרסי אוסקר, כולל לגיבסון עצמו עבור הבימוי. העובדה שהוא אחד מחמשת הבמאים הטובים של השנה בעיני חבריו היא עדות לכך שגם בהוליווד הזיכרון קצר והזמן מרפא את כל הפצעים. אולי זה משום שגיבסון ביים את אחד הסרטים הנוצריים ביותר שנראו על המסך בשנה שעברה, וכמו ישו גם גיבור הסרט (בגילומו של אנדרו גארפילד) מטיף לסליחה ומחילה - בדיוק מה שגיבסון זקוק לו. לעומת זאת, העובדה שהגיבור הינו פציפיסט שלא מוכן לגעת בנשק על אף רצונו לשרת בצבא קצת פחות מסתדרת עם החיבה של הבמאי לדם ומעיים. אבל שדה הקרב שבורא גיבסון בסרטו מכיל כנראה כמה מהסצנות הגראפיות ביותר מבחינת שפיכות דמים שהגיעו אל המסכים אשתקד. מה שנקרא, מתנצל אבל לא מצטער.

אפילו הגזען, השוביניסט והאלים יכול לקבל סוף טוב. "הסרבן" - טריילר:

5. למה אין ישראלים מועמדים, מה הם אנטישמים שוב?

דווקא יש! אסנת שורר, דמות בכירה בדיסני-פיקסאר, חתומה כמפיקה על ״מואנה״ המועמד בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר באורך מלא. בעברה הפיקה שורר מספר סרטים קצרים עבור פיקסאר, ביניהם ״Lifted״ הנפלא וגם ״Jack-Jack Attack‏״ מעולמם של ״משפחת סופר-על״. ״מואנה״ הוא סרט האנימציה השני שהיא מפיקה אחרי ״שירות המתנות החשאי של ארתור״. איפה הכותרות? ההכרזות? הלוקאל-פטריוטיזם? כנראה שבדיוק כמו במקרה בו ישראלי ממש זכה באוסקר לפני מספר שנים, גם שורר תסתפק במספר מצומצם של כתבות וכותרות, אפילו במקרה ותזכה. זוכרים איך ניב אדירי, מעצב פסקול ישראלי, זכה בפרס על עבודתו בסרט ״כח משיכה״ יחד עם צוות הסאונד כולו? איך תזכרו, אם הוא התכבד בכמה ידיעות וראיונות שאינן בסדר הגודל של זוכה אוסקר. אולי זה משום שהזהות הלאומית פחות משנה כשלא מדובר בשחקן או שחקנית, או אפילו במאים ותסריטאים.

בנוסף, כולנו משום מה ממשיכים לתלות תקוות דווקא בקטגוריה השולית שחברי האקדמיה לא שמים עליה כל שנה מחדש – פרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. כל זאת בזמן שלפני מספר שנים היו מועמדים לאוסקר שני סרטים ישראליים דוקומנטריים (״חמש מצלמות שבורות״ ו״שומרי הסף״) והשנה היה סיכוי ממשי ש״בית האילמת״ זולל הפרסים של תמר קיי יעשה היסטוריה וישתחל לחמישיה של קטגוריית הסרט התיעודי הקצר. זה לא קרה, אבל איזה מן סיכוי היה לסרט מלכתחילה בלי סיקור תקשורתי אוהד, שלא לדבר על קמפיין אוסקרי כמו שצריך וכמו שהיו לחלק מן הסרטים שכן מועמדים בסופו של דבר? אולי במקום להאשים שוב את הוליווד, אפשר להיערך לעשות כל מה שצריך כדי לכבד את היוצרים והיוצרות מישראל שיכולים להגיע לפסלון. בהנחה שזה חשוב.

6. האם הסרט האיראני ״הסוכן״ יזכה משיקולים פוליטיים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה?

בשנה בה הוליווד יצאה בגלוי נגד הנשיא הנבחר דונלד ג׳יי טראמפ, והוא מצידו אסר כניסה של איראנים לאדמת ארה״ב, ביניהם הבמאי אסגר פרהאדי המועמד לאוסקר על סרטו ״הסוכן״ - נדמה שהכל יכול לקרות. בניגוד למה שעלול להשתמע משמו, ״הסוכן״ אינו עוסק בביון איראני. מדובר ברפרנס למחזהו של ארתור מילר, ״מותו של סוכן״, אותו מעלים גיבורי הסרט אי שם בטהרן. פרהאדי כבר זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה בתחילת העשור, כשגבר בין היתר על ״הערת שוליים״ הישראלי, עם סרטו ״פרידה״. כנראה שההתנהגות של ממשלת ארצות הברית בגבולותיה הספיקה לו, שכן הודיע שבכל מקרה לא יגיע לטקס, אליו הוא בינתיים לא מורשה להיכנס.

הסוכן
בכל מקרה זאת תהיה זכייה פוליטית. "הסוכן" צילום: Habib Majidi

אם יזכה ״הסוכן״ בפרס ומישהו שאינו פרהאדי יעלה לבמה לקבלו, זה יכול להיות רגע בעל מימדים מיתיים מהסוג שבאוסקר אוהבים. במיוחד כשמולו מתמודד נציג גרמניה, והפייבוריט לזכייה, ״טוני ארדמן״ של הבמאית מארן אדה. הפעם הראשונה בה נפגשו שני אלה הייתה בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, גם שם התעלפו הביקורות מ״ארדמן״ אבל הוא יצא ללא פרס. ״הסוכן״, לעומת זאת, גרף לא אחד אלא שני פרסים, לתסריט ולשחקן הראשי. אבל אם ההתרחשות תישנה באוסקרים והאיראני יביס את הגרמני שוב, יהיה זה בצדק גמור - ״הסוכן״ הוא יצירת פאר מטלטלת, ו״טוני ארדמן״ משובח גם הוא אבל רק מעט פחות (בקרוב שניהם יוקרנו גם בארץ ויהיה אפשר להשוות). אבל אם אכן יקרה כדבר הזה, ייתכן שיזכרו את הזכייה כפוליטית ומוכתמת.

7. כמה שחורים יזכו באוסקר?

לא נמאס לבחון אנשים לפי צבע עורם? זה באמת משנה? והאם זו לא גזענות? לא משנה איך עניתם לשאלות הרטוריות האלה, או מה הקשר שלכם לנושא, לקהילה השחורה בארצות הברית יהיו סיבות לחגוג בתום הטקס. קל להצביע על כך שלראשונה בכל אחת מארבע קטגוריות המשחק מועמדים שחקנים כהי-עור. ישנה גם ההשתלטות של שלוש שחקניות שחורות על קטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר, שוב לראשונה בהיסטוריה - נעמי האריס מ״אור ירח״, אוקטביה ספנסר של ״מאחורי המספרים״ ו-ויולה דייויס, שגם תזכה על תפקידה ב״גדרות״. השילושים ממשיכים עם בארי ג׳נקינס, יוצר ״אור ירח״, האפרו-אמריקאי הראשון שמועמד לסרט-בימוי-תסריט. גם נוכחות בפרס הראשי של שלושה סרטים העוסקים ישירות בקהילה השחורה, בתוספת העובדה ששלושה מתוך חמשת הסרטים התיעודיים שמועמדים עוסקים ישירות בנושא, הן סיבה למסיבה עוד לפני שחולקו הפרסים.

אבל שוב נשאלת השאלה מה קורה בקטגוריות הפופולריות פחות, והאם גם שם צבע העור קובע. בזכות ״אור ירח״, לדוגמה, מועמדת ג׳וי מקמילון לאוסקר הראשון שלה. מי שטוען שהמצביעים עושים זאת משיקולים פוליטיים, באמת מאמין שהם הולכים לבדוק גם את צבעם של אנשי המקצוע מאחורי הקלעים? ומה אם מתגלה שמקמילון חולקת את הקרדיט לעריכה עם נט סנדרס שהינו לבן? איך תצביע אז האקדמיה? האם מריל סטריפ תלך לגוגל תמונות כדי לבדוק האם במקרה אחד ממעצבי הסאונד של ״מלחמת הכוכבים: רוג אחת״ הוא במקרה שחור וזה מה שיכריע את ההתלבטויות שלה? האקדמיה כנראה נוטה לאוטומטיות מסוימת בקטגוריות המשניות, אבל קשה לקבוע שזהות אתנית היא השיקול המכריע, על אף הנטייה של האקדמיה להיסחף אחרי טרנדים. זכיות ודאיות של מהרשלה עלי ודייויס בקטגוריות המשחק, בתוספת פרסים אפשריים גם בקטגוריה הדוקומנטרית ובתסריט המעובד, יכולים ליצור ערב היסטורי מבחינת כותרות העיתונים. אבל רק הקטגוריה הראשית תכריע באיזה צבע יזכרו את האוסקר הנוכחי.

לא משנה מה יקרה, הקהילה השחורה תנצח. "אור ירח":

8. האם לאיכות קולנועית נטו יש בכלל תפקיד, או רק לעניינים חברתיים ופוליטיים?

האמת היא, שטיב הסרטים מעולם לא היה השיקול המרכזי בטקסי האוסקר לדורותיהם. רשימת יצירות המופת שזכו בהתעלמות במקום בפרסים בזמן אמת ארוכה הרבה יותר מרשימת הזוכים, וגם ביניהם אפשר למצוא לא מעט פדיחות שכבר נשכחו (קחו לדוגמה את העשור האחרון. או הקודם). מדי פעם בהחלט קיים סנכרון בין סרטים שנחשבים למפוארים, לבין הזכיות שלהם באוסקר. אבל כדי להגיע אל הזהב צריך בעיקר הרבה קמפיינים פוליטיים, מזל ורוח גבית. או להגיע לרמת האהבה שמריל סטריפ זוכה לה. האוסקר נוטה להיות משחק צפוי יחסית, ולכן יש שמנסים להלביש על הטקס בכל שנה מחדש חשיבות אקטואלית. אבל האמת היא שהוליווד היא שמרנית מטבעה ואת הסיבות התת-מודעות לבחירה, אם ישנן, בזוכה זה או אחר אפשר להבין בעיקר בחלוף הזמן. חוץ מ״התרסקות״, כי יש גם דברים שבאמת אי אפשר להסביר.

טקס האוסקר ה-89 יערך ביום ראשון ה-26 בפברואר ויונחה על ידי ג'ימי קימל. בסיומו נדע מי הם הסרט, השחקנים, הבמאי והתסריט הכי טובים של 2016.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>