1. ילדים
  2. כתבות

סטורי של פסטיגל: שירים טובים, עלילה מעניינת ויותר מדי אפקטים

צוות הכוכבים על הבמה היה מרשים ואנרגטי וסיפור המסגרת היה בעל פוטנציאל מעניין וטוב. כמה חבל שמרוב רקדנים, אפקטים ומסכים צבעוניים, הילדים הצליחו לפספס את כל הטוב הזה

עומר אדם - פסטיגל 2017
הפתעה טובה ביותר. עומר אדם - פסטיגל 2017 צילום: יח"צ

נערה עניה וקשת יום בעלת קול נפלא הסופגת התעללות מאמה החורגת ובנותיה הטיפשות, ולעומתה נערה עשירה ומפונקת בעלת קול צורמני שיש לה הכל אבל אף פעם לא מספיק לה. כל אחת מהן חולמת לכבוש את לבו של זמר מפורסם ונערץ ולפצוח בקריירת שירה.

» חנוכה 2017 - המדריך המלא
» 
מה מחכה לכם השנה בפסטיגל?
» המדריך המלא למופעי חנוכה

» משפחה חוסכת - כל המבצעים למופעים הגדולים
» איפה אוכלים אחרי המופע?

על פניו, לסיפור המסגרת של פסטיגל 2017 יש פוטנציאל מתח וריגוש גבוה מאוד. ובכל זאת, 45 דקות בערך לתוך מופע ההשקה ל"סטורי של פסטיגל", הסתכלתי על הקהל שמסביבנו ושמתי לב שרוב ההורים ישבו מחויכים ומתעניינים, צחקו ומחאו כפיים בכל המקומות הנכונים, בעוד שרוב הילדים, בעיקר אלה שמתחת לגיל עשר, לא נראו נלהבים מאוד או מרותקים במיוחד למה שהתרחש על הבמה. האשמה, כאמור, לא הייתה בסיפור עצמו, שהיה דווקא מרענן ומקורי - חבורת שחקני הפסטיגל מואסת בהצגה נוספת של עוד אגדה קלאסית ושחוקה, והשחקנים מבקשים מהבמאי, חנוך רוזן, סיפור מקורי ועכשווי יותר. רוזן, מצידו, מנצל את הבקשה כדי לטרוף את הקלפים ולהעניק לשחקנים דמויות ועלילה חדשות לגמרי:

אלי (אליאנה תדהר) היא מלצרית בקייטרינג שעובדת קשה כדי לגמור את החודש, ובשעות הפנאי נאלצת לנקות את הבית עבור אמה החורגת (מיקי קם) ובנותיה הגועליות סולמית וכוכבית (עדי חבשוש ושירה לוי), ולכן לא מצליחה לקדם את קריירת השירה עליה היא חולמת, למרות קול הזמיר שבו התברכה. לעומתה, לירון ממון (לירון רביבו) היא בת עשירים מפונקת אך גם תמימה וחמודה, שחולמת לזכות באהבתו של עומר פרינס (עומר אדם), אך אינה יודעת שמי שכתב למעשה את השירים שהיא כל כך אוהבת הוא ידידה ליבי ( לי בירן) שמאוהב בה בסתר. כאשר עומר פרינס והסוכן שלו ניק גולדסטייג' (ניקי גולדשטיין) מכריזים על תחרות ריאליטי למציאת הזמרת שתשיר עם עומר את הדואט המושלם, ניק, שקיבל כסף רב מאביה של לירון כדי לעזור לה להתגבר על קול הברווז שלה, שומע את אלי שרה ומציע לה לשיר כזמרת הצלללים של לירון תמורת סכום נכבד שיאפשר לה לצאת מבית אמה החורגת, ומכאן העניינים הולכים ומסתבכים.

מיקי קם - פסטיגל 2017
גנבה את ההצגה. מיקי קם - פסטיגל 2017 צילום: יח"צ

בהתאם לאגדה החדשה והרעננה, גם הקאסט הפסטיגלי של השנה הוא צעיר, רענן ואנרגטי. לירון רביבו, אליאנה תדהר, לי בירן, עדי חבשוש ושירה לוי, דניאל גד, שגיא ביטבוקס וסטפן - כולם שיחקו באופן חינני מאוד ובלתי מתיילד, ונעים היה לראות את הדינמיקה הטובה ביניהם, ואת ההנאה שלהם מהעשיה הבימתית שניכרה היטב. את שיא האנרגיה והרעננות השפריצה סביבה הצעירה ברוחה שבחבורה - מיקי קם, שגנבה את ההצגה בתפקיד האם החורגת המרושעת והפיקה מהקהל את רוב פרצי הצחוק ומחיאות הכפיים, כמו גם לחישה נפעמת מבת השבע שישבה לצידי "וואו, היא באמת סבתא? הסבתות שלי לא יודעות לעשות ככה שפגאט!". גם ניקי גולדשטייין היה משעשע מאוד בתפקיד הסוכן הנכלולי, גם אם לעתים היה מצחיק וחמוד מכדי להיות רשע, מה שפגם מעט באווירה סביב הדמות שלו.

ניקי גולדשטיין ולירון רביבו - פסטיגל 2017
מצחיק מכדי להיות רשע אמיתי. ניקי גולדשטיין - פסטיגל 2017 צילום: יח"צ

הפתעה טובה היה עומר אדם, שעל אף שאינו שחקן במקצועו, היה טבעי ואותנטי מאוד על הבמה, חמוד ומעט נבוך (מה שהתאים מאוד לדמות ששיחק) ולא הרגיש מתאמץ, טכני או בלתי שייך אף לא לרגע. עם זאת, העובדה שהמופע התרכז ברובו סביב שיריו של עומר אדם, היא אולי שורש הבעיה ומה שגרם לאותם ילדים שישבו מסביבנו לגלות פחות עניין במתרחש על הבמה. המוטו של המופע הוא שכל אחד מאיתנו הוא הגיבור של חייו שיוצר ומעצב סיפור משלו, אבל בפועל - הסיפור על הבמה נדחק הצידה לא פעם ואת רוב הפוקוס תפסו השירים של עומר אדם ובסיום גם סטטיק ובן אל תבורי, שהיו חמודים ומוכשרים כתמיד אבל לא קשורים בשום צורה ואופן לתוכן הסיפור של המופע.

סטטיק ובן אל - פסטיגל 2017
תפסו את הפוקוס. סטטיק ובן אל - פסטיגל 2017 צילום: יח"צ

העובדה שהסיפור כולו סופר על ידי דמות אחת - ליבי, בעוד שאר הדמויות לא פנו כמעט אל הקהל וחשפו את מה שמתחולל בלבן בעת האירועים, הותירה את המוטו מעט מדולל מתוכן, בעיקר לאור העובדה ששתי הגיבורות הראשיות - אלי ולירון, היו פאסיביות רוב ההצגה וקורותיהן נוהלו לרוב על ידי הדמויות האחרות. החוסר הזה בהיכרות עם הדמויות הפך את הסיפור לדל בשר, וניכר שהקשה על הילדים להזדהות איתן, להתחבר רגשית למתרחש על הבמה ולהישאב לתוך המופע.

בנוסף, העובדה ש-80% מהזמן הבמה הייתה עמוסת רקדנים (שהיו מצוינים ומרשימים) ובנוסף ריחף מעליה מסך עליו הוקרנו סרטונים ואפקטים כחלק מהמופע, הקשתה על הילדים, בעיקר הצעירים שבהם, לשים לב לרגעי מפתח בעלילה שכמה מהם ממש הלכו לאיבוד מרוב מוזיקה, ריקודים, עשן ואורות, להתרכז בדמויות ובקורותיהן, להבין את הדינמיקות ביניהן ובעצם את הסיפור כולו. כך, כשיצאנו מהאולם בתום המופע שמענו ילדים שואלים את ההורים "רגע, אז ניק הזה היה בעצם רע?", "אבל למה אלי הסכימה לשיר במקום לירון?", "ולירון ידעה שאלי שרה במקומה?" "אבל למה אלי ברחה אחרי שהיא שרה?", ועוד שאלות דומות שהצביעו על כך שהסיפור לא ממש עבר, וחבל. כי לסטורי של פסטיגל יש כמעט כל מה שפסטיגל טוב צריך - מוזיקה במינון מוצלח בין מוכר לחדש, שחקנים מלאי אנרגיה שמתנהלים בטבעיות על הבמה ורקדנים מצוינים. מה שחסר לו, למרבה הצער, הוא הדבר העיקרי שמושך לב של ילד יותר מכל סלב - סיפור טוב. 

פסטיגל 2017
כוכבים שווים והמון רקדנים על במה אחת. פסטיגל 2017 צילום: יח"צ

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>