גברת מג'ונדרת: במה עדיף טיפול פסכולוגי פמיניסטי

למה נערות מאבדות את קולן כשהן נהפכות לנשים, ובמה שונה טיפול פמיניסטי מהטיפול הפסיכולוגי המוכר

כשהיתה בת 12 ונשאלה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, ענתה: "פרופסורית לסוציולוגיה שתקדם את מעמד האשה". כשהיתה בת 16 נשאלה אותה שאלה; בדיוק באותה העת קראה את "מיכאל שלי" של עמוס עוז ותיאורי הגיאומורפולוגיה, או שמא הגיאומורפולוג, הילכו עליה קסם. אז השיבה על השאלה: "מזכירה של גיאוגרף".

רק ארבע שנים הפרידו בין שתי התשובות. מה קרה בפרק הזמן הזה?

על פי המחקר הפמיניסטי, בין הגילים 11 ל-16 נערות מאבדות את ביטחונן העצמי, והערכתן העצמית מתפוררת. הפסיכולוגית הפמיניסטית פורצת הדרך קרול גיליגן גילתה במחקריה כי נערות עוברות משבר משמעותי כאשר הן מבינות שהן מתבגרות לתוך עולם גברי, ושכדי להתאים לו עליהן להשתיק את הקול הפסיכולוגי האותנטי שלהן ולהתאים עצמן לנורמות המקובלות.

על פיה, כאשר שואלים ילדות בגילים 8-10 שאלות על עולמן, הן עונות בבירור ובבהירות ויודעות לומר מה חשוב להן. כאשר שואלים אותן נערות עצמן שאלות דומות כעבור שנים ספורות, מתברר כי הן איבדו את קולן; התשובה הנפוצה ביותר שלהן היא "אני לא יודעת". הידע שלהן וכוחן מוסתרים מתחת למסווה של נחמדות וניסיון להתאים עצמן לדימויים של אשה "טובה": מנומסת, חמודה, יפה. בתוך כך הן מאבדות חלקים ניכרים מעצמן וגם משאירות אותם מחוץ למערכות היחסים שהן מפתחות.

גיליגן ופסיכולוגיות פמיניסטיות אחרות החלו את עבודתן כבר לפני כמה עשרות שנים. האם כל זה נכון גם כיום? הפסיכותרפיסטית ענת גור, שפירסמה החודש מאמר מכה הדים בעניין זה בבלוג שלה ב"רשימות", אומרת שלמרבה הצער, כן.

"הייתי אופטימית", היא אומרת, "הייתי בטוחה שבקרב הצעירות כיום זה ייראה אחרת, אבל זה ממש לא. נכון שיש בחברה התקדמות בהרבה מובנים לקראת יותר שוויון, יש יותר נשים בעמדות בכירות, מה שלא היה קודם, יש טייסות; אבל אמריקה הרי תמיד מקדימה אותנו, ומה שהפסיכולוגיות שם אמרו לפני 15 שנה, נכון כאן היום.

"ומה שהן אמרו הוא שהמתירנות מפקירה את הנערות. מעבר לכך שהן מתבגרות מינית בגיל מוקדם - כחמש שנים לפני הגיל הממוצע לפני 100 שנה - הרי נערות הן כיום אובייקט מיני מועדף: הגוף הנחשק הוא גוף של ילדה אנורקטית. על נערות מופעל לחץ עצום, גם ההורים דוחפים לדיאטות וגם גברים מבוגרים מסתכלים עליהן כעל אובייקט מיני".

גור, חוקרת פסיכולוגיה של המגדר ומחברת הספר "מופקרות - נשים בזנות" (הקיבוץ המאוחד), שהיתה שותפה במשך שנים במכון אנימה ובאחרונה הקימה מרכז טיפול עצמאי המיועד גם הוא לנשים, מוסיפה כי לא פעם יושבת אצלה מטופלת בת 18 - ממשפחה נורמטיבית, היא מדגישה - ואומרת: "אם רק ההורים שלי היו נותנים לי פחות חופש כשהייתי בת 13, והיו שואלים מה בדיוק עשיתי בלילה".

הורים לבנות 13 לא שואלים מה הן עושות בלילה?

"הן חוזרות בבוקר. זו נורמה. ‘כולן יוצאות', ‘כל ההורים מרשים'".

הלחץ החברתי-תרבותי והשתקת הקול הפסיכולוגי מובילים, לפי גור, ל"תחושה של אנדרגראונד: כל החוכמה והכוח מוחבאים מתחת לאדמה". בספרה "הולדת העונג" מצטטת גיליגן בין השאר מיומנה של המתבגרת אנה פרנק: "אני מסתירה את עצמי מאחורי עצמי", כתבה.

הגישה שמייצגת גור היא במידה רבה גישת הטיפול הפמיניסטי, שברוחה פועל למשל גם "מרכז ייעוץ לאשה", בירושלים וברמת גן. הפסיכואנליזה, על כך קשה להתווכח, נולדה בסוף המאה ה-19 בידי גבר שגם אם היה גאון, מטבע הדברים היה תוצר של תקופתו. האדם שהמפה הפסיכולוגית שלו שורטטה אז ובמשך שנים רבות אחר כך היה גבר, האשה היתה "האחר". תלי תלים של ביקורת פמיניסטית כבר נשפכו על חלקים מתורתו של פרויד. "קנאת הפין", למשל.

נכון, כיום מטפלים לא יתייחסו לנשים בדיוק כמותו (כך יש לקוות, לפחות), ובכל זאת, גור אומרת באומץ כי הנורמות והחשיבה של הפסיכולוגיה המסורתית מחלחלות לטיפול גם כיום. "החברה עדיין מאוד גברית", היא אומרת. "אנחנו רוצות ליצור מרחב טיפולי אחר, מרחב שבתוכו אפשר להפעיל את כוחותינו כנשים חזקות כדי לצאת אחר כך החוצה לחברה ולהגשים את הציפיות שלנו. גיל ההתבגרות קריטי מהבחינה הזאת".

בטיפול הפמיניסטי, המטופלת משותפת בתהליך ויש פחות הייררכיה בינה לבין המטפלת. אמנם יש כיום גם גישות אחרות שבהן המטפל אינו עוד דמות מרוחקת ויודעת-כל, אבל הטיפול הפמיניסטי מתאפיין במיוחד בראיית המטופלת בהקשר החברתי שבו היא חיה: הבעיה שהביאה אותה לטיפול, מעבר להיותה בעיה אישית שלה, מושפעת מהמתרחש סביבה, מנסיבות חייה. דיכאון, למשל, הוא במקרים רבים דרך שבה נשים חוות את חוסר שביעות רצונן מההקשר המשפחתי או החברתי שלהן. אשר למיניות: אם בעבר לא היתה לנשים לגיטימציה להביע את מיניותן, הרי כיום יש החשות כי מצפים מהן להיות "משוחררות", "לזיין ולזרוק כמו גברים". בשני המקרים, האשה לכודה בציפיות חברתיות. בטיפול הפמיניסטי מנסים לאפשר לה לבדוק ולברר מה מתאים לה.

מטפלת פמיניסטית מספרת, למשל, על אשה שסבלה מהתעללות של בן זוגה; היא סיפרה דברים קשים לפסיכולוגית שאצלה טופלה במשך שנים, אך מעולם לא זכתה לשמוע מפיה, שזו התעללות. אם הפסיכותרפיה המסורתית מכוונת נשים בחלק מהמקרים להסתגל לתנאי חייהן - הרי הטיפול הפמיניסטי עוזר להן להשיג שינוי.

השורה התחתונה? רבות ורבים מאבדים בשנים האחרונות אמון בטיפול הפסיכולוגי, הממושך, היקר והשנוי במחלוקת. אבל לפעמים הוא בכל זאת נחוץ. אז אם כבר פונות אליו, כדאי לפחות לבחור בגרסה שאינה עיוורת למגדר כמו זו שרוב המטופלות (והמטופלים) נחשפים אליה (ולפעמים גם יוצאים ממנה בשן ועין).

ישן כחדש

אחד המאבקים הפמיניסטיים הנמרצים והחשובים של הזמן האחרון קורא לביטול חוק ההתיישנות של פשעי מין ולהחמרת הענישה עליהם. מארגני המחאה הזאת גם טוענים נגד התנהלות פרקליטות המדינה בתחום זה, כגון ריבוי עסקות טיעון עם אנסים. אחד משיאיו של המאבק היה שביתת הרעב של ורד מאיה לב, נפגעת גילוי עריות.

במוצאי השבת הקרובה תתקיים ברחבת מוזיאון תל אביב, ב-21:00, עצרת מחאה שכותרתה "ילדים וילדות אינם הפקר". הכותרת מתייחסת לכך שמספר הילדים העוברים התעללות מינית גדל כל שנה. ובמקרים האלה חוק ההתיישנות מזיק במיוחד, משום שהוא מונע מהם לתבוע עשיית צדק בבגרותם. ואולי היא נבחרה גם משום שילדים וילדות הנופלים קורבן לעבירות נוראות כאלה עשויים לגעת במיוחד ללב הציבור.

לעצרת התגייסו לא מעט אמנים ובהם אהוד בנאי, דנה ברגר, מארינה מקסימיליאן בלומין, אניה בוקשטיין, שירה גפן, "דפנה והעוגיות", אסתי זקהיים, דודי לוי, מיי פיינגולד ודליה שימקו, שתנחה את האירוע.

באתר הבלוגים "לייבג'ורנל" התקיימה תחרות של מודעות סקסיסטיות ישנות, משנות ה-50 וה-60. מימין, הזוכה. לצדה, עוד אחת מהחמש שהגיעו לגמר. נכון, היום לא נראה מודעות כאלה. אבל גם היום יש המון סקסיזם בפרסומות, אולי סמוי יותר, מה שהופך אותו דווקא למסוכן יותר. גם בארץ מתקיימת זה שנתיים תחרות דומה, שיזמה החוקרת והפעילה הפמיניסטית שלומית ליר ומקדמים ארגוני הנשים. טובי הפרסומאים בוודאי עמלים עתה על הפרסומת ה"זוכה" של השנה, שאות הקלון יוענק לה במארס 2011, ביום האשה הבינלאומי.

"ג'ינג'ר רוג'רס עשתה כל מה שפרד אסטר עשה, אבל היא עשתה זאת אחרונית ועל עקבים גבוהים" (פיית ויטלסי, פוליטיקאית אמריקאית)

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>