המדריך המלא לאירועי אמנות בחודש הקרוב

שפע של אירועי אמנות הצפויים בקרוב, בהם ארט פוקוס הירושלמי וארט טי-אל-וי, יביאו לכאן אמנים, אוצרים ומבקרים מרחבי העולם

זירת האמנות בישראל מעולם לא נראתה כל כך דינמית ותוססת. בנוסף לשני אירועי האמנות המרכזיים שייפתחו בסוף החודש - ארט פוקוס שיתקיים בירושלים מ-23 בחודש וארט טי-אל-וי שייפתח בשבת, 27 בחודש - יוצגו ברחבי הארץ מהיום ועד סוף החודש עוד עשרות תערוכות ופסטיבלים.

אמנם חלק מהאירועים תוכננו מזמן ובלי שום קשר - למשל פסטיבל "זז" למיצג או פתיחת עונת התערוכות בירושלים ובתל אביב - אך מארגניהם לא יכלו לבחור עיתוי טוב יותר: לשני האירועים הגדולים מגיעים מבקרים רבים מחו"ל ובהם אמנים, אוצרים, אספנים וחובבי אמנות. זו הזדמנות להציג לפניהם את הנעשה בזירה המקומית ובעיקר את העשייה של אלה שלא נכללו באירועים המרכזיים. עם זאת, קשה להימנע מהשאלה שתמיד נלווית להתרחשויות אינטנסיוויות מהסוג הזה: האם אפשר לראות אמנות בתנאים שכאלה, ויותר מכך - מה יישאר ממנה בזיכרון.

למה לסנן ספונסרים

ארט פוקוס וארט טי-אל-וי הם תוצר של יוזמה משולבת של הממסד ותורמים פרטיים. מאחורי ארט פוקוס עומדת העמותה הציבורית "הקרן לירושלים", שעיקר כספה בא מתרומות. ארט טי-אל-וי הוא יוזמה מבורכת של נשים בעלות מעמד והשפעה בעסקי האמנות בישראל - הגלריסטיות שפרה אינטרטור ועירית זומר, רבקה סקר יו"ר סותביס ישראל ויהודית חביב, מנהלת ארגון ארטיס לקידום האמנות הישראלית בחו"ל. הן גייסו לעזרתן כמה מבעלי ההון והנכסים ובסופו של דבר רתמו לנושא גם את עיריית תל אביב.

עם זאת, קשה שלא להבחין בהבדלים: בקרן לירושלים אזכור התרומות נעשה בצניעות יחסית (שמותיהם של התורמים צוינו בקטלוג), בארט טי-אל-וי התורמים זוכים לחשיפה רבה.

זה בא לידי ביטוי במסיבת העיתונאים שהתקיימה לפני שבוע בבית העמודים בנחלת בנימין (אחד מחללי התצוגה), שבה שתי נשים קיבלו את פניהם של העיתונאים. אחת מהן היתה נציגה ממשרד יחסי הציבור של ארט טי-אל-וי והשנייה סוכנת מכירות של חברת ברגרואין השקעות (נציגותו בישראל של איש העסקים ניקולס ברגרואין), שהשאילה חלק מהחללים שבהם יציגו האמנים. היא חילקה לעיתונאים ספר מוקפד ועב כרס שמגולל את חייו של בעל ההון וניסתה במקביל לשווק את הנדל"ן של החברה שלו. באילו סכומים מדובר? "בהערכה גסה שני חדרים במיליון דולר", ענתה.

שי אזולאי בארט טי-אל-וי

האירוע הזה נתן ביטוי מוחשי לדיבורים על תהליך ההפרטה שמתרחש בתרבות המקומית. הבהירה זאת היטב גם אחת הנואמות במסיבת העיתונאים: "הושקע פה כסף פרטי של בעלי עסקים שהם גם הרוכשים הפוטנציאליים של גלריות פרטיות", אמרה. "בלעדיהם לא תהיה פה אמנות. לצערנו הדבר הזה כבר הופרט, וכאן הכותבים שתמיד מסננים את הספונסרים יכולים לעזור ולא לסנן אותם".

באירוע השתתפה נציגה של בנק לאומי - שתרם רבות לאירוע הזה כמו לארט פוקוס ונהפך בשנים האחרונות לספונסר מרכזי בזירת האמנות. לפני כמה חודשים הוא היה המממן העיקרי של יריד "צבע טרי" התל-אביבי ועתה, מלבד תמיכה באירוע, מארח בבית מאני המשופץ תערוכה נודדת ממוזיאון ישראל.

אוצרים מיובאים

ומה בנוגע לתכנים? בשני האירועים יש תערוכה אחת מרכזית ורבת משתתפים שמופקדים עליה אוצרים אורחים מחו"ל. את התערוכה בארטפוקוס, "האם אמנות יכולה יותר?", אוצרים עמי ברק וברנאר בליסטן מצרפת, את זו שתוצג בביתן הלנה רובינשטיין בתל אביב אוצר ד"ר אנדרו רנטון מלונדון. דומה שהאוצרים המיובאים הם חלק ממגמה שמתחילה להסתמן; היא באה לידי ביטוי בבחירה של דורית לויטה, ישראלית שחיה בברלין כבר שנים רבות, לאצור את התערוכה של רפי לביא בביאנלה הבאה בוונציה.

נדמה שהפעם לא מדובר בצורך של פריפריה להרגיש מרכז דרך שימוש באוצרים מוכרים, אלא דווקא בעמדה שמעידה על תהליך התבגרות: חיפוש אחר קריאה נוספת של אמנות מקומית דרך מתבוננים מבחוץ.

שתי התערוכות משלבות בין אמנים ישראלים לאמנים מחו"ל. אך בשעה שארט פוקוס משתמשת בכותרת גג, המחייבת תזה מסוימת, האוצרות בתל אביב חופשית יותר ומתבססת בעיקר על הקשרים אסוציאטיוויים בין העבודות.

לנה זיידל ב"מנופים"

לתערוכה המרכזית בארט טי-אל-וי מיתוספים אירועי אמנות רבים ברחבי העיר, שהמסקרנים שבהם הם פרויקטים משותפים שנאצרו בידי אמנים ויוצגו בכמה בניינים בנחלת בנימין. בין השאר יציגו בהם אירית חמו, אלונה רודה ויוחאי מטוס, אוהד פישוף והדס קידר. האירועים ילוו בסימפוזיונים, הרצאות, ימי עיון והקרנות של עבודות וידיאו, ערבי מוסיקה ומיצגים שיתקיימו בחלל האמנות בשדרות רוטשילד 69. מידע נוסף על שני האירועים אפשר למצוא בכתובות artfocus.org.il/en ו-www.arttlv.com.

אמנים אידיאולוגים

ההבדלים בין העושר התל-אביבי לבין הענווה הירושלמית באים לידי ביטוי בשני אירועים מרכזיים נוספים, שיציינו את פתיחת עונת התערוכות.

בירושלים ייפתח הערב האירוע "מנופים" שיימשך שבועיים ויכלול תערוכות ואירועים ב-18 חללי תצוגה בעיר (פירוט במדור תערוכות חדשות). את האירוע יזמו אמני סדנאות האמנים בירושלים (השייכים לקרן ירושלים) בשיתוף גלריות, קבוצות אמנים והאגף לאמנויות בעיריית ירושלים (פרטים נוספים בכתובת www.shumma.com).

האירוע הירושלמי נולד מצורכי השטח, מהאמנים עצמם, ולא מלמעלה. אמנים אלה מעוניינים לשמור ולפתח את חיי התרבות בירושלים. מכיוון שמרבית חללי התצוגה בעיר הם חללים ציבוריים שלא למטרות רווח, אפשר לראות באירוע מעין הצהרה אידיאולוגית-תרבותית, חריגה מאוד על רקע תקופה שאינה עושה הבחנה בין תרבות, שלטון, כוח והון.

מיצג עולמי

מאחורי המסורת התל-אביבית המוצלחת "אוהבים אמנות" - שהחלה לפני שש שנים ביוזמתה של עירית זומר ומתקיימת לערב אחד, ביום חמישי הבא - עומדת עיריית תל אביב. היא תכלול תערוכת חוצות רבת משתתפים ושמה "לונה פארק שאין דומה לו", שאוצרת מורן שוב בשדרות ח"ן ורוטשילד וסביבותיהן, וכן כניסה חינם לחללי תצוגה בעיר. כאן, בניגוד לירושלים, חלק גדול מאירועי הערב מתנקזים לעשרות הגלריות המסחריות, שלמדו לנצל את האירוע הזה, לשמוח בו, להציג בו את מיטב האמנים שלהם ואולי אף לתרגם אותו לרווח כלכלי שיתממש בעתיד.

ובאותו היום ייפתח אירוע אחר שמייצג את אחד מסוגי המדיה הלא רווחיים בעליל - אמנות המיצג. פסטיבל "זז", שמציין 20 שנה לייסוד מקלט 209 (הידוע יותר בשם "במת מיצג", בניהולה של תמר רבן), יתקיים במשך עשרה ימים בתל אביב, בירושלים ובמצפה רמון. זו הפעם השנייה שהפסטיבל מתקיים ויתארחו בו כ-20 אמני מיצג מישראל ומחו"ל: מאסיה, אירופה, ארצות הברית וצ'ילה. "אלו שיבחרו להצטרף אלינו לאורכו של המסע בן עשרת הימים עתידים להתנסות בייחודה של אמנות המיצג, כתחום המושפע באופן ישיר מהקשרים מיידיים, תלוי זמן ומקום וכמהלך של התהוות חיה", מבטיחים המארגנים. פרטים נוספים בכתובת www.miklat209.org.il.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>