המלה ממטר עוררה סערה

קרייריסט הוא יסלולן, קונפורמיסט הוא תלמוני. אלו רק שניים מבין 4,000 חידושי לשון שהותיר אחריו יונתן רטוש וקובצו למילון חדש שיראה אור בקרוב

בשבועות הקרובים עומד לראות אור מילון עברי-עברי חדש: "מלים מתבקשות - מילון התחדישים של יונתן רטוש" (בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן). רטוש, שהיה משורר, מתרגם ופובליציסט, חידש מלים רבות בשפה העברית. במילון, שעורכת הפרופ' מיכל אפרת, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, יופיעו כ-4,000 תחדישים - אפשר לקרוא להם גם חידושי לשון - פרי יצירתו.

אל העברית המדוברת של היום חילחלו במשך השנים לא מעט חידושים של רטוש. מלים כמו הסלמה, טווח, ממסד (כמה אירוני מצד מי שנשאר תמיד מחוץ לממסד), סוגה - שהיא חלופה עברית למלה ז'אנר. ואפילו המלה חלופה - שהיא עצמה אלטרנטיווה למלה אלטרנטיווה.

יונתן רטוש (1908-1981) היה מייסדה של תנועת העברים הצעירים, הידועה היום יותר בכינוי "הכנענים", שדגלה בהגמוניה של התרבות והשפה העברית. הוא נולד בשם אוריאל הלפרין ולימים שינה את שמו לאוריאל שלח. הוא גדל בוורשה ובאודסה ובהיותו בן 11 עלה עם משפחתו לישראל. הוא למד בגימנסיה הרצליה וב-1926 פירסם את שירו הראשון ב"הארץ". מאז פירסם שורה ארוכה של ספרי שירה, תירגם לעברית מספרות העולם וכתב טורים בעיתונות בשם העט יונתן רטוש.

מיהו ישש

"יש כבר מילון על פי ביאליק ועל פי שלונסקי, עכשיו הגיע תורו של רטוש", אומרת הפרופ' אפרת. "המילון כולל חידושים שהופיעו בספרים ובתרגומים שלו ואף פעם לא רוכזו בספר אחד. האקדמיה ללשון עברית שוברת את הראש גם היום על חידושים שרטוש מצא מזמן. מלה כמו סוגה - ז'אנר - נולדה כשרטוש תירגם לעברית את הספר הידוע 'תורת הספרות' והנהיג שם 300 חידושי לשון בתחום הספרות. הספר יצא לאור ממש בזמן מלחמת ששת הימים, ובתוך כל המלחמה נמתחה ביקורת על התרגום שלו ועל ריבוי החידושים. עשר שנים אחר כך האקדמיה יצאה בקריאה למצוא מונח עברי למלה ז'אנר - והגיעה לאותה מלה".

איך אפשר לדעת שרטוש היה הראשון שהשתמש במלה סוגה?

"בדקתי את זה היטב. כמו שאנחנו יודעים מי הבעלים של כתב יד או של סימפוניה, יש גם דרך לבדוק בעלות על חידושי לשון. זה הצריך המון שאלות תיאורטיות על איך אני מחליטה שזה של רטוש ולא של מישהו אחר, ואכן מלים שלא הצלחתי להוכיח שהן שלו הוצאתי מן הספר. ככה נשארתי עם 4,000 מלים".

יונתן רטוש, 1989. אל העברית המדוברת של היום חילחלו לא מעט מחידושיו     (תצלום ארכיון: ליהיא מן-לפיד)

לספר מצורפים, מלבד תצלומים של כתב היד של רטוש, גם הסברים על כל אחד מהחידושים, לרבות תיאור ויכוחים ציבוריים סביב מלים מסוימות (המלה ממטר, למשל, עוררה בשעתה סערה של ממש).

במילון אפשר למצוא הרבה מלים מעניינות, כמה מהן נראות מתאימות לעברית העכשווית ואחרות נשמעות תלושות למדי. למלה אופוזיציה התאים רטוש את המלה העברית נוגדה, וקואליציה היא יוחדה. לטלוויזיה קרא תבטת, ולאידיאולוגיה - רעיונה. פוטנציאל הוא יוכלה, אוונגרד הוא חולצה. טריטוריה היא אורצה, מונופול - תשליט. רלוונטי זה נגע, ומהו ישש? ברור - סנילי.

חידוש אחר שלו נראה יצירתי למדי אך לא מאוד שימושי: את המלה פיליטוניסט הוא תירגם לרתף, "כי פיליטון בצרפתית זה החלק התחתון, המרתף, ומכאן רתף", מסבירה אפרת. ויש גם מלים מקסימות ממש: קרייריסט הוא יסלולן - מלשון מסלול, קונפורמיסט הוא תלמוני - אחד שהולך בתלם.

במלה אחת

אפרת - הנשואה לבלשן עוזי אורנן, אחיו של רטוש - עוסקת בשקיפות של מלים, כלומר "עד כמה הצורה של המלה מרמזת על התוכן שלה", היא אומרת. "יש סוגים רבים של שקיפות. קיימת שקיפות בצורת אונומטופיאה, מלה כמו בקבוק. קיימת שקיפות מורפולוגית - מלה פשוטה וטריוויאלית כמו מחשב, השורש שלה מקראי וכך גם המשקל שלה, זו מלה שקל להבין כיצד נוצרה. יש שקיפות בשמות חיבה - חיבה היא הקטנה, את לוקחת את דניאל והופכת אותו לדני, עצם הקטנת הצורה מבטאת גם הקטנה ביחס. רטוש טען שהרבה יותר קל להבין את העולם כשהצורה של המלה היא שקופה".

טיוטות בכתב ידו של רטוש

מה ההבדל בין החידושים שלו ובין אלה של אליעזר בן-יהודה, למשל? מה מייחד אותם?

"בן-יהודה חידש הרבה מתוך תרגומים מערבית, ולרטוש היה חשוב לחדש לא משפה אחרת אלא מתוך העברית. מלה כמו רתף, מלשון מרתף, או הסלמה מלשון סולם. הוא חשב על אנשים צעירים שיהיה להם קל יותר לתפוש את המושג אם הוא מוכר יחסית. לפני 30 שנה השתמשו במלה קומפיוטר - אבל המלה מחשב, רק בגלל השורש והמשקל המוכרים שלה, כבר היתה מובנת. בנוסף, רטוש היה חסיד של המלה האחת, הוא העדיף חידוש בן מלה. הוא גם הקפיד להפריד בין מלים דו-משמעיות - פופולרי במובן עממי או במובן אהוד, אקטואלי במובן של בן זמננו או במובן של נכון לרגע זה".

לדברי אפרת, האקדמיה ללשון עברית החרימה את רטוש במשך שנים. "בשנים מסוימות האקדמיה נהגה לפנות גם אליו כשביקשה למצוא מושגים בתחומים שונים. הוא היה ברשימת המכותבים שלהם וגם שלח רעיונות, אבל הם כמעט לא השתמשו בהם. אני מניחה שזה נבע מסיבה פוליטית, העמדות הפוליטיות הכנעניות שלו לא היו מקובלות במיוחד".

יש מלים וחידושים שלו, שהעידו על השקפתו הפוליטית?

"ההחלטה שלא לפזול אל הלעז יש בה מן הכנעניות. יש לו חידושים הלקוחים גם מלשון חכמים וגם מארמית, וזה דווקא פחות מסתדר עם הגישה שלו".

את עצמך מתחברת לתפישה הכנענית?

"בהרבה מובנים כן. תלוי על מה מדברים - ברור שאני לא מתחברת לעבודת אלילים, אבל אני מסכימה עם התפישה של ניתוק מהגולה, התפישה שאנחנו מהות חדשה, שיש משהו משותף ביני לבין מג'אדלה יותר מאשר ביני לבין אברך בניו יורק, שיש לאום ישראלי, שט"ו בשבט לא אמור להיחגג עם פירות יבשים כי זה מנהג גלותי. אבל זה באמת טריוויאלי. אולי בעבר זה נחשב משהו מיוחד, אבל היום זה מובן מאליו. אני ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה ויש לנו יותר סטודנטים ערבים מאשר יהודים, שלומדים לשון חכמים ולשון המקרא ולפעמים גם יידיש, כך שהתפישה הכנענית היא לא כזאת מהפכנית כמו שהיתה בעבר".

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>