צליל שאין לטעות בו

דיסקים : אנסמבל "סולני תל אביב"; אנה נטרבקו

לאנסמבל "סולני תל אביב" יש מנצח קבוע, ברק טל, הוא המוסיקאי שייסד את הקבוצה לפני שבע שנים. ברשימת הנגנים הצעירים חלו שינויים ניכרים מאז, אך ידו של המנצח מכריעה; לא מדובר רק בצליל, שאין לטעות בו, אלא גם באינטרפרטציה - מה שהמנצח עושה בחומר העומד לרשותו.

האנסמבל המצטיין אינו מתנהל כגוף רגיל, עם משכורות חודשיות, אלא כחבורה שמתקבצת במועדים מתוכננים לרגל כל קונצרט. אחדים מהמשתתפים באים לשם כך ממקום מושבם הקבוע בחו"ל, בין השאר הכנר מתן דגן (ברלין), החלילן גיא אשד (אנגליה), הבאסוניסט מור בירון (ברלין), האבובנית תמר ענבר (זלצבורג), הקלרינטיסט ישי לנטנר (הנובר) והחלילנית גילי שוורצמן (ברלין). הם מקבלים שכר לפי פרויקט (חמש חזרות לפחות) ומנהל האנסמבל הוא אחד החברים, האבובן גיא פורת. רמתה של הקבוצה מופגנת גם בהקלטות לדיסקים, שנעשו בהופעות חיות לפני קהל ומוגשות ללא שום עריכה.

שלוש המחשות כאלה מכונסות בדיסק שיצא בסוף השנה שעברה ובו שלוש סימפוניות של היידן: סימפוניית "הבוקר" (מס' 6 ברשימת הובוקן), מס' 80 (דו מינור) ומס' 87 (לה מג'ור). הסימפוניות הוקלטו בקונצרטים בחיפה (אולם רפפורט) ב-2004-2005 ובמוזיאון תל אביב ב-2008. האנסמבל הפיק עד כה רק שני דיסקים (בשני יש יצירות רומנטיות לתזמורת מיתרים קאמרית מאת צ'ייקובסקי, גריג ודבוז'ק).

סימפוניה ומצעד סולנים

וחזרה לדיסק שמדובר בו: את סימפוניית "הבוקר" חיבר היידן בהיותו בן 29, בתחילת כהונתו אצל הנסיך אסתרהזי. משימתו הראשונה היתה ארגון מחדש של תזמורת החצר, לרבות הבאת נגנים חדשים, ואולי זה ההסבר לעובדה שיש בסימפוניה הופעות רבות של כלים סולניים, בדומה לקונצ'רטו גרוסו בארוקי - היידן רצה להבליט את האמנים הטובים שבחר (הוא עצמו מילא את תפקיד הכינור הראשון). בביצוע הישראלי אלה הכנרים גלעד הילדסהיים ומתן דגן, החלילן גי אשד, נגן הבאסון מור בירון והאבובנית תמר ענבר. מה מבטא את "הבוקר" בסימפוניה? יש סוברים כי התערבותו של כינור סולו, בתחילת הפרק האטי, מתארת שיעור זמרה בבוקר, שבו המורה (הכינור) מדגים לתלמיד את הצליל הנכון שעליו לנסוק אליו. שתי הסימפוניות האחרות בלקט אינן נפלאות פחות, שתיהן נולדו בשנים מאוחרות יותר. זו שבדו מינור (מס' 80) מצטיינת בחילופי מג'ור מינור; זו שבלה מג'ור (מס' 87), היא ממיטב תפוקתו הסימפונית של מי שכונה "אבי הסימפוניה", וחוברה לא בשביל התזמורת הפרטית של אסתרהזי אלא בשביל תזמורת פאריסאית שהיתה הגדולה ביותר באותם ימים.

מאז לידתו של אנסמבל סולני תל אביב, סימפוניות שמציגות את פאר התקופה הקלאסית הן עיקר תפארתו. הדבר ניכר גם כאן: השוויתי את הדיסק הישראלי עם שני מתחרים מדומיינים בכיכובם של אמנים נחשבים, אחד הוא דיסק של תזמורת הבארוק מפרייבורג, ובו כלולות שלוש הסימפוניות ל"שעות היום" וממילא גם "הבוקר" ("הרמוניה מונדי", מק"ט: HMX2961767), דיסק זה מומלץ אף הוא בכל פה.

אפשרות השוואה נוספת, אחת מני רבות, מזמנת תזמורת "עידן ההארה" בניצוח זיגיסוולד קאוקן (אלבום כפול של "וירגין וריטאס", מק"ט: 5616592), כאן מצויה הסימפוניה מס' 87. להערכתי, אפילו מאזינים שעברו המרה גמורה למחנה האותנטיסטי וקנאים לצליל הרזה-פריך של התזמורות הבארוקיסטיות יודו, בהאזנה לאנסמבל הישראלי, כי ברק טל ונגניו - בכלים מודרניים רגילים - מפיקים צליל ערב במיוחד ותזזית היידנית מתוחכמת השקולה, בלשון המעטה, להקלטות החו"ליות הנ"ל.

סולני תל אביב, דיסק בהפקה עצמית. הקלטות: יוסי ברמן. מחיר: 50 שקל. להשיג בהופעות פומביות של האנסמבל, או בטל' 7520202-077 (גיא פורת)

מתנה לשוחרי הקלאסיקל

הסופרן הרוסייה אנה נטרבקו היא זמרת מצוינת, ודיסק בכיכובה מכנס 18 יצירות קצרות, רובן מן המדף הקל, לא כולן ממש פופולריות. יש כאן דבוז'ק, שטראוס, שרפנטיה ואופנבך לצד אמריך קלמן, אנדרו לויד ובר ועוד, ואפילו שיר עם ביידיש ("ישן בני", בהיגוי זר).

אין ספק שהלקט, המביא שירים בעשר שפות ("שירה של סולוויג" מאת גריג, למשל, מושר בנורווגית), בקול החזק ועם זאת הענוג-קטיפתי של נטרבקו ובליווי הפילהרמונית של פראג, הוא דיסק מתנה מובהק לחובבי הז'אנר הקלאסיקל. במוצהר, בחירת החומר משקפת את טעמה האישי של האמנית (לא את טעמו של הח"מ). חבל רק שההקלטה אינה מביאה את קולה של נטרבקו מקרוב אלא מצעפת אותו מעט, אבל טכניקה זו מתאימה לרוחו של הדיסק.

"סובנירס" עם אנה נטרבקו. הקלטה: דויטשה גרמופון. מק"ט: 4777639; יבוא: הליקון

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>