להפוך כל אבן

איך משפיעים מנהגי האירוח על תכנון הבית? מדוע ליד הקרוואנים בהתנחלויות תמיד תימצא כביסה תלויה? ומה הטעם בגינה ציבורית בלי צמחייה? כנס בין תחומי שיתקיים בשבוע הבא יעסוק במושג הכל כך טעון "בית ישראלי"

"בית ישראלי" - צירוף שהיה יכול להיות שם של עוד מפלגת ימין - הוא הכותרת של כנס אקדמי שיתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת תל אביב. "בית" היא אולי המלה הטעונה ביותר בישראל, שבה קשור המושג יותר לסכסוך דמים מאשר למנוחה ונחלה, שהבית הפרטי מתערבב בה בבית הלאומי ו"בניין הארץ" כרוך בהרס וחורבן של בתי אחרים. "מהו בית ישראלי" היא שאלה שנדונה בפורומים שונים; אם במוספי ערב חג בעיתונות ובמשאלי דעת קהל, ואם בשיח האקדמי ובלימודי תרבות.

קובץ חלוצי של מחקרים על הבית הישראלי התפרסם לפני כשנתיים בספר "צורות מגורים: אדריכלות וחברה בישראל", שערכו האדריכליות שלי כהן וטולה עמיר. הכנס באוניברסיטה - שיתקיים בימים שלישי ורביעי הקרובים מטעם המכון לחקר הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב והאקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים - הוא במה לגל נוסף של מחקרים, הנכנסים לפינות בבית הישראלי שטרם נחקרו עד תום. כמו החברה בישראל, הבית הישראלי אינו בית אחד בה' הידיעה, אלא שלל בתים שונים המשקפים אידאולוגיות שונות, פוליטיקה ופוליטיקה של זהויות, אורחות חיים, מעמדות, צרכים ואילוצים.

בית ישראלי בכנס הוא על כן הרבה "בתים": בית חרדי, בית ערבי, בית מופרט בקיבוצים, בית בשיכון ציבורי בערי פיתוח, בית כמקום אירוח, בית פמיניסטי, בית כפי שהוא מיוצג ביצירה האמנותית ועוד. הנושאים יידונו, ברוח המחקר וביקורת התרבות העכשוית, בהקשרים בינתחומיים רחבים. כמה מהם מוצגים להלן. בתים רבים נותרו מחוץ לסדר היום של הכנס, ויפרנסו בלי ספק מחקרים וכנסים נוספים עד שיהפכו כל אבן.

השועל והארנבת

"הסיפור הראשון שקראתי כילדה היה על שועל שגר בבית עשוי מקרח וארנבת שגרה במאורה באדמה. בקיץ הקרח נמס. השועל מחפש מחסה במאורת הארנבת, ולאט לאט משתלט עליה והופך מאורח לבעל הבית", מספרת חוקרת התרבות סיגל ברניר, מרצה בבצלאל, שתדבר בכנס על הבית בראי האירוח. האירוח, אומרת ברניר, "הוא מוסד חברתי המתרחש במרחב הפרטי, מוגדר על ידי החברה ומגדיר אותה. מעצב את גבולות הבית. יחסי אירוח והתארחות הם מערכת יחסי כוח ומטאפורה ליחסי כיבוש וקולוניאליזם של אורח שבא ומרגיש שהבית הוא שלו".

זהותם הפוליטית של האורח והמארח, השועל והארנבת, פתוחים לפרשנויות פוליטיות. האורח, אומרת ברניר, הוא זר שנכנס הביתה. כל תרבות תגדיר עד לאן הזר יכול להיכנס, והקודים ישליכו על תכנון הבית: אם לא רוצים להכניס זרים לשירותים, מי שיכול להרשות לעצמו יקצה שירותים לאורחים. הסלון נועד לאירוח, אבל אורח יותר אינטימי ייכנס גם למטבח. מטבח פתוח, למשל, מזמין פריצת גבולות. יש אורחים שישמרו על הגבולות הלא משורטטים של הטריטוריה, ואחרים יחדרו אליה ולפעמים תיגרם מבוכה. בבתי עשירים נהוג לאחרונה להתקין מטבח ייצוגי פתוח, מעוצב ומצויד, שלא מבשלים בו, ומאחוריו מטבח קטן ודחוק למבשלת הפיליפינית. בחברה הישראלית היהודית נהוג עדיין לערוך לאורחים סיור בבית ולנהל שיחות על השיפוץ האחרון. בחברה הבדואית המסורתית לעומת זאת, אומרת ברניר, אורח שואל רק איפה הכיוון למכה ואיפה אפשר להשתין.

אינסטנט-שורשיות

אם "בית" הוא מושג טעון בישראל, הרי על אחת כמה וכמה בחברה הדתית הלאומית, מסביר ההיסטוריון ד"ר מיכאל פייגה מהמכון לחקר ישראל באוניברסיטת בן גוריון, שירצה בכנס על הבית הפרטי והבית הלאומי בהתנחלויות האידאולוגיות. "השילוב של לאומיות רדיקלית, ערכים דתיים והמאבק על טריטוריה הפכו את הבית של המתנחל לאתר שסביבו מתנהל חלק מרכזי מהמאבק הישראלי-פלסטיני", אומר פייגה. יחד עם זאת, הבית הפיסי, הקונקרטי, לא נהפך על ידם לפאטיש. למתנחלים אין בעיה עקרונית לעבור דירה או להרוס את ביתם כדי לבנות במקומו בית גדול יותר. "הבית מקודש כאידיאה יותר מאשר כבית ספציפי", אומר פייגה.

אחד מסלעי הסכסוך הפוליטי הוא המאבק על אותנטיות ושייכות למקום. על הרקע הזה, מאפיין בולט בהתנחלות הוא "הכינון המיידי של בית וחיקוי של שגרה", אומר פייגה. מתנחלים שנכסו לקרוואן חדש הפגינו אינסטנט-שורשיות. הם הקפידו לצאת עם תינוקות בעגלות לטיול, להעביר בהפגנתיות את חפציהם למקום החדש או לתלות כביסה בחוץ. מתבונן מבחוץ יכול לראות בנורמליות הריטואלית הזאת דווקא חרדה מפני היעדרה של שגרה והצהרה על הזמניות של הבית, אומר פייגה. שכן "אם המלה ‘בית' פירושה רוגע, מנוחה ונחלה, הרי ביתם של המתנחלים לא סיפק את כל אלה. קשה לחשוב על אוכלוסייה אחרת שבה המושג ‘בית' כל כך מאיים ומאוים".

חדר שבת

"ישנם דברים שצריכים להיות בבית חרדי ואין להם זכר בבית חילוני, ואני לא מדברת על כיור כפול במטבח, כי זהו פינוק ולא חובה", אומרת הד"ר הדס חנני, מהחוג ללימודי ארץ ישראל, שתדבר בכנס על הבית החרדי האשכנזי בישראל. "מהותית יותר בבית החרדי היא דלת לסלון שנקרא ‘חדר שבת' כדי שאפשר יהיה לסגור אותו, וכמובן פינה לנטילת ידיים מחוץ לשירותים. בדירה חרדית צריכים להיות לפחות שני חדרים נפרדים לבנים ולבנות. בית חרדי אמיד מצויד בכל החידושים, אבל הפונקציה היא מעל לכל. בבית חרדי לא תהיה שידה לקישוט ולאווירה בלבד". בחברה החרדית יש ביקוש רב למעצבי פנים, כי "כדאי לנצל כי סנטימטר מרובע וצריך לדעת לתמרן. בעיקר בחדרי ילדים ומטבחים שהם צוואר בקבוק. נשים רבות במגזר לומדות את המקצוע".

בערים חרדיות חדשות דואגים כיום לגני משחקים בין כל שניים-שלושה בתי דירות, שבכל אחד מהם יכולים להתגורר בחישוב פשוט גם 200 ילדים. בדרך כלל אין להם תנועת נוער, אין מחשב, קולנוע וטלוויזיה. לא הולכים לבלות בקניון, וכך גינה היא צורך חיוני. הגינות צריכות להיות לא גדולות מדי, אומרת חנני, וללא צמחייה עבותה כדי שלא ייווצרו מקומות להתייחדות. בעיר חרדית צריך פחות חניה, אבל לעומת זאת הרבה מבני ציבור. חנני מרצה על מחקרה בפורומים פרטיים ומשוכנעת כי היכרות עם החברה החרדית תביא להפחתת חשדות וסטיגמות. "אני רואה עד כמה אנשים נדהמים לגלות את העולם החרדי, דווקא דרך פרטים טכניים לכאורה".

מחסניזם

"בחצר האחורית של הכנס על הבית הישראלי ניצב לו המחסן. בוני מחסנים, חוקרי מחסנים, מתעדי מחסנים ומחסנאים ידברו על המחסן ויציגו אותו: על המחסן הביתי והמחסן התעשייתי, על מחסני הצבא, על מחסני מזון, על מחסן תלבושות, על מחסן עתיק, על ארכיון ועוד", כותבת ד"ר תמר ברגר, חוקרת תרבות ומרצה בבצלאל, האחראית ליום עיון נפרד במסגרת הכנס, שכותרתו "+ מחסן".

                           מחסן. עבודה של אפרת שלם מתוך יום העיון

בית ישראלי פלוס מחסן הוא מונח נדל"ני מוכר. יום העיון, "תוספת בצלאלית אלטרנטיבית ייחודית לנו", כדברי הד"ר יערה בראון מבצלאל (מיוזמי הכנס יחד עם ד"ר אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב), יתקיים ביום חמישי בגלריה בצלאל ברחוב סלמה 60 בתל אביב, ויעסוק במחסן במובן הרחב של המלה. כך למשל, מאיר ויזלטיר ייקרא מספרו "מחסן", רלי דה פריס תדבר על עכבר במחסן שבו היא מאחסנת את עבודות האמנות שלה, כריס גאנס ידבר על מחסני "אונרא", אמיר מן על מגה-פרוייקטים אדריכליים שתכנן ובהם "איקאה", מרק גלזמן על הרחם כמחסן ועוד באותה רוח.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>