שיר השירים בפעם השנייה בהיסטוריה

כמעט כל אנשי קיבוץ מעברות השתתפו ב-1945 בהפקה החד-פעמית של היצירה "שיר השירים" מאת חבר הקיבוץ, המלחין נסים נסימוב. הערב תשוחזר היצירה הנשכחת באותו קיבוץ עם שחקנים, זמרים ונגנים

ב-1945, על מדרונות גבעה בקצה קיבוץ מעברות שבעמק חפר, ישב קהל רב שבא מכל קצוות הארץ, וחיכה לחיזיון הגדול ששמעו יצא למרחקים ודובר בו כבר זמן רב. למרגלות הגבעה השתרע שטח רחב ידיים, תזמורת ומקהלה ישבו על במה מתחת לסככה, סביב נבנתה תפאורה שכללה באר בסגנון תנ"כי ואפילו עדר כבשים אמיתי שהעלה אבק, ובשולי השדה אפשר היה לראות את הרקדנים והשחקנים מתכוננים גם הם. כולם חיכו במתח לאקורד הראשון שיפתח את היצירה "שיר השירים" מאת המלחין חבר הקיבוץ נסים נסימוב. הערב ב-20:30 בקיבוץ מעברות תועלה היצירה שוב במלואה, בפעם השנייה בהיסטוריה. זאת, במסגרת הפסטיבל השנתי "גשרים בנחל" שמארגנת המועצה האזורית עמק חפר.

זו לא היתה סתם יצירה, כפי שמספרת ילידת הקיבוץ, המנצחת מיה שביט, שהיתה ילדה בת 10 באותה שנה והשתתפה בהצגה. לדבריה, "כל הקיבוץ השתתף בהפקה. הזמרים והנגנים היו חברי הקיבוץ ובאו גם מקיבוצים אחרים; המחזה והכוריאוגרפיה נוצרו על ידי חברי הקיבוץ, השחקנים, הפועלים, החשמלאים והבנאים - כולם היו מבין החברים, את כולם רתם נסימוב לעבודה.

"בשבילנו הילדים, זה היה קסם גדול", ממשיכה שביט. "לאורך חודשים של חזרות התרוצצנו כל הזמן בין הרגליים של כולם. המנגינות היו באוויר. כולם ידעו אותן, ולא היה מי שלא שר אותן - ברפת ובלול ובחזרות, בימים ארוכים ללא שינה".

התלבושות להפקה המקורית של "שיר השירים" בקיבוץ מעברות ב-1945. עיצוב: משה פיליפ, תפירה: לאה דגנית (תצלומים: דניאל צ'צ'יק)

את המחזה, על פי ספר שיר השירים, כתב בן הקיבוץ יצחק פסח; את המחולות יצרו האחיות יהודית ושושנה אורנשטיין, מחלוצות המחול בארץ; משה לוי, במאי תיאטרון האהל, ביים, ואשתו לאה דגנית הופקדה על תפירת התלבושות שעיצב האמן משה פיליפ. המלחין נסימוב, שנולד בבולגריה ב-1909 ובא לארץ ישראל ב-1930, הצטרף לקיבוץ מעברות, שחבריו עלו מאותה ארץ וכן מהונגריה ורומניה. הוא החל ללמוד קומפוזיציה אצל אחד מבכירי המלחינים שפעלו אז, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, ובהשפעתו התוודע לסגנון העברי החדש שהתפתח והיה למבטא ייחודי שלו, בשירים ופרקי מקהלה מלאי יופי ומקוריים.

"הוא היה מנצח תובעני, לא הכל היה קל אתו", מספרת שביט, "והוא ביטא את החשיבות הרבה שהקנו ההורים שלנו לתרבות, ובעיקר לתיאטרון ומוסיקה. החינוך בקיבוץ היה משותף ואקספרימנטלי, ותמיד משולב בהצגות שהחברים הכינו בשבילנו הילדים - וכל הצגה היתה למוסיקה פרי עטו".

נסימוב, שמת ב-1951, גם הלחין יצירות תזמורתיות כמו סוויטה מזרחית, "זיכרונות מהילדות" לתזמורת מיתרים וקלרינט - יצירה המבוססת על שירים של יהודי בולגריה, והיא תפתח את המופע הערב; וכן מוסיקה ל"מול הישימון" מאת אברהם שלונסקי. שלושה משירי "שיר השירים" שלו - "הנה הסתיו עבר", "אנא הלך דודך", "מי זאת עולה מן המדבר" - התקבעו ברפרטואר המקהלתי בישראל, ונזכרו: "אבל היצירה כולה למעשה אבדה ונשכחה, והשירים האלה נותרו בגרסה למקהלה בלבד, בלי התזמורת שהשתתפה בהן במקור", אומרת שביט.

לכן הוחלט לשחזרה. תהליך ההחייאה של "שיר השירים" התחיל לפני שש שנים. שביט: "נפגשתי עם הילדים של נסימוב ובני משפחתו וטיכסנו עצה מה לעשות עם היצירה לפני שלא יישאר מי שיזכור אותה. הפרטיטורה נותרה בכתב היד, וכשפתחתי אותה - בום! למראה אקורד הפתיחה הוא התנגן לי בראש כאילו שמעתי אותו אתמול. בזיכרון שלי צילצלה כל המקהלה, לפרטי פרטים. הבנתי שאפשר לעשות זאת: ההתגייסות של המשפחה היתה שלמה, הקיבוץ עזר במימון ההדפסה של הפרטיטורה; ואז הלכנו להקליטה - עם תזמורת סימפונט רעננה ומקהלת עמק חפר. איש מלבדי לא יכול היה לומר מה הטמפו של הפרקים, כי אני המוסיקאית היחידה שעדיין זוכרת - והזיכרון הזה הימם אותי. ישבתי שעות עם המנצח עומר ולבר על הטמפו, התאמתי מחדש טקסט למנגינה במקומות שזה היה חסר. אפילו את צעדי המחול אני זוכרת, את כולם".

הראשון שנענה לאתגר הביצוע היה המלחין מיכאל וולפה, המנהל המוסיקלי של פסטיבל "צלילים במדבר" בשדה בוקר. לפני שנתיים הועלתה בפסטיבל "שיר השירים" בביצוע שכלל את כל המרכיבים המוסיקליים וחלק מהמרכיבים הכוריאוגרפיים, ומיכאל וולפה אף שיחזר את הרוח הקהילתית של ההצגה המקורית בשתפו את כל חברי קיבוצו בהפקה; "אבל זו לא היתה ההצגה המלאה", אומרת שביט, "תפקידי השחקנים - השולמית, האהוב, הרועים והרועות, הילדים, זקני הכפר - כל אלה לא היו".

עכשיו סוף-סוף תזכה הפרטיטורה להגשמתה האמיתית בהפקה מלאה, בייעוץ מוסיקלי של שביט ושל יאיר נסימוב, בנו של המלחין. ישתתפו בה שחקנים וזמרים, תזמורת סימפונט רעננה בניצוח דוד זבה, מקהלת עמק חפר בניצוח שמעון לב-טוב ומקהלת "העפרוני הצעירה" בניצוח יסמין יצחק. הבמאי הוא אביב לוז, את הכוריאוגרפיה יצרה ילנה קרקוב, ועל הניהול האמנותי הופקד מנולו קליינהאוז. "זו אינה אותה ההפקה, וגם לא נעשה ניסיון לשחזר את העבר", אומרת שביט. "חשוב לנו לתת למוסיקה להמשיך להתנגן כל עוד מי ממבצעיה המקוריים נמצא אתנו - וזוכר".

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>