ספר חדש על אייקונים עיצוביים

ספר חדש מנסה להציג תמונת מצב עדכנית של עיצוב ריהוט עכשווי וכולל גם נציגות ישראלית מרשימה. כפי שמעיד שמו, "היה היה כיסא", הוא נותן מקום של כבוד לאלמנט הסיפורי שברהיטים

בשפע הקולקציות שהציגו חברות העיצוב בסלון הרהיטים השנתי במילאנו, באפריל האחרון, בלטה חברה אחת. ארטק, יצרנית הריהוט והמוצרים שייסד האדריכל הפיני אלוואר אלטו, הציגה תחת הסיסמה "כיסא אחד מספיק" פריט ריהוט אחד, וליתר דיוק קונצפט אחד. האדריכל היפאני שיגרו באן תיכנן בשביל החברה "מערכת של 10 יחידות" - יחידות זהות בצורת האות L, עשויות מתערובת של עץ ופלסטיק ממוחזרים, שאפשר להרכיב מהן מגוון של פריטי ריהוט מודולרים כמו כיסא, שרפרף או שולחן.

המערכת הזאת, המשקפת כמה מהמגמות של עולם העיצוב בשנים האחרונות, היא אחד העיצובים המופיעים ב"היה היה כיסא" ("Once upon a Chair"), ספר חדש שראה אור בהוצאת גשטאלטן הגרמנית, מההוצאות הבולטות בעולם בתחום העיצוב. הספר מציג מאות פריטי ריהוט של מעצבים מכל העולם, מתוך כוונה להציג תמונת מצב עדכנית של עיצוב ריהוט עכשווי. ברוח הזמן, גם העיצוב של הספר צנוע, ככל שספר של 270 עמודי כרומו יכול להיות צנוע.

לצד כמה מהמעצבים המפורסמים והמשפיעים ביותר בעולם - כמו טום דיקסון, אריק לוי, פטריסיה אורקיאולה, מרסל ונדרס, הלה יונגריוס, טוקוג'ין יושיוקה והאחים בורולק - מופיעים גם שורה של כישרונות צעירים ובה נציגות מרשימה מישראל. בין מעצבים ישראלים ותיקים ובהם אריק בן שמחון, אילה צרפתי, רונן קדושין ודרור בן שטרית הוותיקים, אפשר למצוא שם את אלון מרון, נעמה שטינבוק ועידן פרידמן (Reddish), יעל מר ושי אלקלעי(Raw Edges), טל מור ושלומי אזולאי (DAG-designlab) ועוד.

                                                                                               תצלום: איינו הוביו

הספר מחולק לארבעה פרקים, אולם השיוך של פריטי הריהוט השונים לכל פרק לא תמיד מובן. הפרק הראשון, "מהבית שלנו בחזרה לבאוהאוס", עוסק בתחייה של המורשת העיצובית של הבאוהאוס, שנדמה שהיא רלוונטית היום יותר מתמיד, גם אם עברו 90 שנה מאז שנוסדה. הדבר נובע בעיקר מהגישה העיצובית האתית של הבאוהאוס, על כל מאפייניה: פשטות, שימוש חסכני בחלל, בחומרים, בזמן ובכסף, מתוך כוונה לשפר את איכות החיים. אם בעבר נועדו עקרונות אלה להביא לכך שהמחיר לצרכן יהיה נמוך יותר ואנשים רבים יותר יוכלו לרכוש את המוצר - בשנים האחרונות הוצמדו אליהם גם ערכים אקולוגיים; זה הניע את עולם העיצוב לאמץ אותם, או כמו שעורכי הספר מכנים פעולה זו, "להציל את כדור הארץ בסטייל".

לא מדובר במינימליזם הקר שאיפיין את שנות ה-90 אלא בפשטות, חלק ממה שנקרא "הטרנד התועלתני" - התגובה של עולם העיצוב למשבר הכלכלי שפוקד את העולם. טרנד זה מאופיין במוצרים פשוטים שנעשו בתשומת לב רבה בחומרים גסים ופשוטים כמו עץ ומתכת, בניגוד לאסתטיקה העודפת שאיפיינה את עולם העיצוב בשנים האחרונות.

הפרק השני, "אמנות ואומנות", מתמקד בפריטי ריהוט המצויים בתפר שבין האמנות למלאכות היד. שלא במפתיע, רוב פריטי הריהוט של המעצבים הישראלים הצעירים מופיעים בחלק זה. לדוגמה, שני פריטים של סטודיו רדיש. "סאקר" היא ארונית שעשויה מעץ וממתכת; חזותה משתנה בהדרגה ממראה של חומרים טבעיים חשופים לגימור פלסטי אטום, שיוצר תחושה שהארונית יונקת את הגוון מהקרקע. "יאקוזה" הוא שולחן עץ שעליו מוטבע "קעקוע דיגיטלי"; טקסטורת העץ משמשת עור ונהפכת לכר ביטוי, וההדפסה הדיגיטלית מאפשרת להתייחס לכל שולחן באופן אישי ולהופכו לייחודי כמו בני אדם.

דוגמאות נוספות הן "Endoskeleton", מיצב של אלון מרון, קונסטרוקציה המשמשת שלד לחלל, שעוסק בהיפוך של התפישה של חלל שמוכל בין קירות, ושולחן נגב של DAG-designlab המעוצב בהשראת המדבר והשבר הסורי-אפריקאי.

עוד בספר, פריטי ריהוט שמספרים סיפור וכאלה שקיבלו השראתם מהטבע. בין השאר מוצגת "גלאדיס", כורסת פוף רכה שנראית כמו מאובן, שעיצבה איילה צרפתי ל"אקווה קריאיישנס", לצד פריטים מהקולקציה האחרונה של אריק בן שמחון ששאבה את השראתה מאיגרוף. בן שמחון עטף את הרהיטים המסיביים המזוהים אתו בפלסטיק מתנפח או בעור בטקסטורה של כפפת איגרוף.

כטיבם של ספרי עיצוב מסוג זה, קשה להפיק מהם אמירה משמעותית על עולם העיצוב. שכן, קנה המידה העיקרי שמנחה את עורכיהם בדרך כלל הוא דימוי או סיפור, יותר מאשר פונקצונליות או הישגים טכנולוגיים. גם הבחירה של המעצבים הישראלים אינה מובילה בהכרח לתובנות על אודות העיצוב הישראלי, או על עיצוב לאומי כזה או אחר. בדפדוף בעמודי הספר קשה לנחש לפי האובייקט את הזהות הלאומית של מי שעיצב אותו.

האופן שבו נבחרו העבודות שמופיעות בספר מחזק את התחושה שיש בספרים האלו גם מאלמנט המקריות. לדוגמה, רונן קדושין מספר שהיה בקשר עם הוצאת גשטאלטן בקשר לאחד הספרים שהוציאה לאור לפני כמה שנים. כשאנשי ההוצאה שאלו אותו מה חדש, הוא שלח להם כל מה שהיה יכול. סיפורים אופייניים אחרים הם "ההוצאה פנתה אלינו", או "ההוצאה ראתה את האתר שלנו ושלחה לנו אי-מייל".

עם זאת, נדמה שבכל זאת יש מגמה אחת שמקשרת בין רוב הפריטים שמופיעים בספר, והיא ניכרת כבר בשמו, שמזכיר את תחילתן של מעשיות ושל אגדות ילדים ומרמז על האלמנט הסיפורי שבריהוט העכשווי.

כותרת המשנה של הספר, "עיצוב מעבר לאייקון", היא כבר סיפור אחר. "אנחנו מתקרבים לתאריך התפוגה של המושג אייקון עיצובי", קובעים עורכי הספר. תופעה זו, שנובעת בין השאר מהריבוי הבלתי נתפש שמאפיין את העידן המודרני, באה לידי ביטוי בכך שכיום קשה מאוד ליצור אובייקט אחד שכולם יהיו "חייבים" לרכוש. כתוצאה מכך מגמות וערכים חדשים מקבלים את ההזדמנות לכבוש את הבמה, ועולם העיצוב מגלה מחדש מגמות כמו עיצוב חברתי ועיצוב בר קיימא.

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>