חוף הים חוזר לתל אביב

מייסדי העיר התעלמו ממנו. תושביה הראשונים פקדו אותו יום יום, אבל ברחו ממנו כשהביוב החל לזרום. חוף הים הוא סימן ההיכר הבולט ביותר של תל אביב, אבל שנים של הזנחה ואוטוסטרדה של מכוניות מפרידות ביניהם. בימים אלו מנסים בעיר לתקן את המעוות

היה זה ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזנגוף, שהכריז כי "יהודים אינם אוהבים לרחוץ בים". האמירה הזאת, שנהפכה למיתוס אף שאיש אינו יודע מתי בדיוק נאמרה, שיקפה את יחסם הצונן של מייסדי העיר למשאב הבולט ביותר שלה. עקב שילוב של נסיבות היסטוריות, תרבותיות ופוליטיות החליטו תושבי תל אביב הראשונים להפנות את גבה של העיר לים וליפו הערבית, ודיזנגוף אף הציע להניח מסילת רכבת לאורך החוף ולהקים שם אזורי תעשייה כבדים.

ולמרות התוכניות הראשוניות של העירייה, תושבי העיר הצביעו ברגליהם והפכו את הים לאתר בילוי מועדף. ב-1921 נפתח בחוף אלנבי קזינו גלי-אביב המיתולוגי שהתווה את המשך הפיתוח סביבו. בשנות ה-40, עם אוכלוסייה של 200 אלף איש, נהפכה תל אביב לעיר ים-תיכונית טיפוסית. בקיץ לא היה סיכוי למצוא פיסת חול ללא כיסא או שמשייה. הקשר ההדוק בין תל אביב לחופיה החל להידרדר בשנות ה-50. הפיתוח המואץ של המלונות והזרמות תקופתיות של ביוב הפכו אותו לפחות ופחות פופולרי.

הטיילת שבנה ראש העירייה שלמה להט (צ'יץ') בשנות ה-80 סייעה אמנם למשוך מחדש את הקהל, אבל יצרה אוטוסטרדה בת ארבעה מסלולים. כיום מי שמבקש להגיע לחוף נתקל בשורה של חניונים מאולתרים, כביש סואן והזנחה. הטיילת עצמה מלאה במפגעים וחסמים, הריצוף מתפורר וריהוט הרחוב מיושן ולא נוח. כעת מבקשת העירייה להפוך שוב את רצועת החוף למוקד משיכה משמעותי ולטפל במרחב הציבורי המוזנח שמקיף אותה.

70 מעלות צלזיוס

שתי תוכניות נפרדות ומשלימות שיזמה העירייה נמצאות בימים אלה בתהליך של אישור ועבודה. הראשונה, של משרד מייזליץ-כסיף, עוסקת בטיילת עצמה ובשירותי החוף. השנייה, של משרד יאיר אביגדור - ברחוב הרברט סמואל המתוח לצדה. "חוף הים אמור להיות חלון הראווה, החזית של העיר, אבל היום זה ממש לא המצב", אומרת אורלי אראל, מנהלת מחלקת תכנון מרכז בעירייה. "הרגשנו צורך במנהל ההנדסה להגדיר באופן מדויק יותר איך העיר רואה את החוף, איזה שימושים היא ממקמת לאורכו וכיצד ייראה העיצוב שלו"

הדמיה של השיפוץ המתוכנן ברחוב הרברט סמואל (באדיבות יאיר אביגדור, אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ)

מטרת התוכנית הראשונה היא לערוך שיפוץ מקיף בטיילת ובמתקני החוף, להסדיר את שטחי הבנייה המותרים ולאפיין את עקרונות הפיתוח לאורך רצועת החוף המרכזית. מייזליץ-כסיף, שאחראים גם לתכנון נמל תל אביב, זיהו כמה בעיות עקרוניות בתפקוד הטיילת: בחלק הבנוי שלה היא קטנה מדי לתנועת הולכי הרגל, ואילו רוכבי האופניים לא מקבלים מענה הולם. בחלק החופי, המלתחות והקיוסקים אינם ברמה נאותה והאזור המוקדש למתרחצים סובל מהשתלטות של משכירי ציוד, חסר בריהוט חוף זול וזמין ואינו מספיק נגיש לנכים.

במסגרת השיפוץ המתוכנן, שככל הנראה יצא לביצוע עוד השנה, תפונה הטיילת ממפגעים, ריצוף הגרנוליט החום יוחלף וכך גם התאורה והספסלים. לצד הטיילת יוקם שביל אופניים דו מסלולי על חשבון אחד מנתיבי הנסיעה של המכוניות, שידחקו מעט לכיוון מזרח על חשבון המפרדה הקיימת כיום. בחלק מהחופים ייהרס קיר הההפרדה הרציף שמפריד בין החול לבין המדרכה הבנויה ובמקומו ייבנו מדרגות רחבות שיקלו על הנגישות ויעניקו מקומות ישיבה נוספים עם פרגולות חדשות. נבחנת גם האפשרות להקים על החוף עצמו שביל נוסף להולכי רגל שיקל על הנגישות למלתחות ולקיוסקים.

הנקודה הבעייתית בתוכנית היא הבינוי הנוסף על גבי אזור המוקדש כיום למתרחצים. עם זאת, מחקר שביצעו מייזליץ-כסיף טוען כי רצועת החוף הקרובה לטיילת לא נמצאת בשימוש בשל הטמפרטורה הגבוהה של החול, שמגיעה עד 70 מעלות צלזיוס במהלך הקיץ, ובאופן קבוע נותרת שוממת למדי. "אני חושבת שהמדרגות החדשות יאפשרו מפגש מגניב בין אנשים בבגד ים לבין אנשים שפשוט יצאו לסיבוב על הטיילת", אומרת גנית מייזליץ-כסיף. "זה מקום להתפתחות של תרבות חוף חדשה שלא קיימת כיום בעיר".

הדמיה של השיפוץ המתוכנן בטיילת (באדיבות מייזליץ-כסיף אדריכלים)

את התנעת התוכנית, מספרים גורמים בעירייה, יזם ראש העירייה רון חולדאי שהחל לדווש בעצמו וגילה על בשרו כי לאורך הטיילת אין שביל אופניים מוסדר. כשפנה למנהל ההנדסה התברר כי כבר קיימות תוכניות בתהליכי גיבוש שונים. בחודש מאי האחרון אושרה התוכנית וכעת היא נמצאת בהליכים של שיתוף ציבור. בחוף - מצילים, סוחרים, הירוקים ואחרים, ובסיום התהליך ייערך כנס ציבורי בנושא. במפגש שהתקיים השבוע במסגרת שיתוף הציבור השתתף בין היתר גיא נרדי, מנהל קהילת החברה להגנת הטבע בתל אביב. לדבריו, בעבר הוגשה התנגדות למדרגות על ידי החברה, במחאה על תפיסת חול באמצעות שימוש בנוי. "על פניו היום אין לנו בעיה עם המדרגות האלה", הוא אומר, "מה שכן מפריע לנו זה סככות ההצללה שיוצרות בעצם תכסית בנויה גדולה מאוד במקום שלא אמורים להיות בו בכלל מבנים. אנחנו רוצים פתרון קליל יותר להצללה, גם המתכננים מסכימים עמנו".

"העדפה מתקנת"

במקביל לתוכנית שיפוץ הטיילת, מתכננים במשרד יאיר אביגדור שיקום מקיף של רחוב הרברט סמואל, שמאופיין כיום בבליל של שימושים ובהזנחה קשה שמנתקת את העיר מהחוף. "ערכנו לימוד היסטורי מקיף וניסינו להבין מדוע עיר חוף כמו תל אביב לא משתמשת במשאב הכי חשוב שלה", אומר יאיר אביגדור. "בשנות ה-30 וה-40 התושבים ירדו יום יום לים. בתחילת שנות ה-50 ובשנות ה-60 התחיל המשבר כשהתחילו להזרים את הביוב, וערים כמו בת ים ונתניה פיתחו חופים משלהן. במקביל נבנו כמה פרויקטים ברמה לאומית כמו המרינה, מלון הילטון וכיכר אתרים שאולי בנפרד הם מוצלחים אבל לא יוצרים שום רצף. החוף נהפך למקום מגעיל".

שותפו של אביגדור, האדריכל שלמה זאבי, מוסיף כי לדעתו הבעיה המרכזית של חוף הים בתל אביב היא היקפי התנועה האדירים ברחוב הרברט סמואל. "העירייה חשבה בעבר שזה המקום לפתור את בעיות התנועה שלה. עשו מזה דרך עירונית ובמקום טיילת קיבלנו נתיבי איילון. חוף הים מוגדר כמקום מעבר לכלי רכב ולא כמקום שמייצג את עצמו".

תוכנית הטיילת. חלון הראווה של העיר (באדיבות מייזליץ-כסיף אדריכלים)

במסגרת התוכנית שנמצאת כעת בדיונים בעירייה, יבוטל כליל כביש השירות לאורך הרחוב, שמהווה סכנה בטיחותית ומונע התפתחות של מסחר ושימושים אחרים. מספר הנתיבים יופחת לשניים ולצדם ייסלל נתיב רציף המיועד לחניה. במקביל, מתוכננת הקמה של מדרכה רחבה בגדה המזרחית של הרחוב, שתשיב להולכי הרגל ולרוכבי האופניים את העדיפות במרחב הציבורי. לתוכנית הזאת יש כמובן משמעויות תחבורתיות מרחיקות לכת, ובראשן האטה משמעותית של תנועת כלי הרכב בטיילת.

"הכוונה היא שמי שמחפש את הדרך המהירה ביותר להגיע מצפון לדרום יבחר במסלול תנועה אחר", מוסיף אביגדור. "ברגע שהמכוניות יסעו לאורך הטיילת במהירות אטית יותר הולכי הרגל ורוכבי האופניים יוכלו לחצות בבטחה במעברים. יש פה העדפה מתקנת כלפיהם ואנחנו חושבים שבמקום כל כך מיוחד מבחינה עירונית זה מחיר שראוי לשלם".

אחת החלופות שנבחנות לפי שעה לביצוע מהיר של התוכנית היא הפיכה של כביש השירות למדרכה ארעית, כפי שנעשה לאחרונה ברחוב ברודווי בניו יורק בהצלחה רבה. בהשקעה מינימלית נצבע שם האספלט והונחו כמה עציצים ורהיטי רחוב. כיום זהו אחד מהתקדימים המעניינים ביותר של תעדוף תנועת הולכי רגל על פני מכוניות.

בעשור האחרון השקיעה עיריית תל אביב משאבים גדולים בחידוש האתרים המרכזיים הממוקמים לאורך החוף - כמו נמל תל אביב, גן העצמאות, בריכת גורדון, גן צ'ארלס קלור, פארק מדרון יפו ונמל יפו, שייפתח במהלך השנה הקרובה למבקרים. קו החוף התל-אביבי נהפך למרחב הציבורי החשוב והעשיר ביותר בעיר. מבחינה זאת עוקבת תל אביב, באיחור ניכר, אחרי ערי חוף אחרות כמו ברצלונה ובוסטון שהחליטו להתחבר מחדש לחוף שלהן. אורלי אראל מקווה שבתוך שנה או שנתיים כבר ירגישו תושבי העיר בשינוי מהותי: "אנחנו רוצים לחזק את החיבור של העיר אל הים, ליצור בעבור התושבים חיבור פיסי ורגשי משמעותי אליו בדיוק כפי שהיה פעם".

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>