העונה הבאה: לדור שלא ידע את מוצרט

הפסנתרנית אורית וולף רוצה לקרב ולחזק את הקשר בין האנשים למוסיקה קלאסית. באוקטובר תחל במוזיאון תל אביב סדרה חדשה שלה שתכלול בין השאר שירי אהבה של שוברט

"חמישי בבוקר עם אורית וולף" - זה היה השם הלא רשמי של הקורס האקדמי שהחלה אורית וולף ללמד באוניברסיטת תל אביב לפני קצת יותר מעשור. הקורס אכן התקיים בכל יום חמישי בבוקר, כחלק מהחוג ללימודים כלליים ולימודי החוץ, והיה פתוח לסטודנטים מכל הפקולטות וגם לקהל הרחב. באופיו היה קורס האזנה, מבוא לספרות המוסיקה הקלאסית ולהיסטוריה שלה, אבל בהדרגה נהפך למופע, ולשיעור-קונצרט.

"לימדתי את כל ההיבטים של המוסיקה הקלאסית, וניגנתי, והזמנתי נגנים אורחים, ובהדרגה הקורס הלך והתמלא וגדל למאות משתתפים - עד שבאולם שאליו עברנו, אולם טארג באקדמיה, כבר לא היה מקום", מספרת וולף. אבל אחרי שמונה שנים קיבלה וולף הודעת פיטורים: "הודיעו לי באימייל שמקצצים, ושסוגרים את הקורס. זה היה מפתיע ומוזר לאור ההצלחה, אבל החלטתי לא להתאבל על שמפטרים אותי מהאוניברסיטה, ושאמשיך את חמישי בבוקר באופן פרטי. שבוע וחצי אחר כך כבר התחלתי את הקורס בעצמי".

כיום, עומדת בפתח של עונה חדשה באכסניה הכי נחשקת בארץ, מוזיאון תל אביב, אפשר להבחין איך עלה גרף ההצלחה של וולף. היא התחילה את הקורס הפרטי בגלריה הוראס ריכטר ביפו - "מקום יפהפה, ומתאים, אבל גם הוא מיד התמלא וכבר לא יכול היה להכיל את המשתתפים", היא מספרת - משם החלה לנדוד. בשנה שעברה התמקמה בהיכל האמנויות הרצליה עם קהל שמספרו התקרב ל-300 מנויים; ועתה נחטפה על ידי מוזיאון תל אביב, שכבר מארח סדרה פרטית ותיקה מאוד, "קלאסיקה בממד אישי", של אסתרית בלצן.

"חמישי בבוקר עם אורית וולף" הוא השם הרשמי של הסדרה שעדיין מהדהד מאותה תקופה אוניברסיטאית יפה שהסתיימה באקורד צורמני. הסדרה, שתחל באוקטובר, תכלול עשרה מפגשים בשנה בכל יום חמישי ב-11:00. יתארחו בה אמנים רבים, בנוסף לוולף שהיא פסנתרנית קונצרטים בעצמה, רביעיית כרמל בתוכנית דבוז'ק, הזמרת קארין שיפרין בתוכנית גרשווין ומיוזיקלס, הקשתנים גלעד הילדסהיים, ניתאי מצרי, צבי פלסר ושמחה חלד, וגם רקדנים במפגש של שילוב אמנויות. אימפרסיוניזם, מוסיקה ספרדית, פסנתר רומנטי, שירי אהבה של שוברט - אלה ואחרות הן תוכניותיה.

מה את בדיוק מלמדת בסדרה שלך?

"אני לא מלמדת, במוסיקה קלאסית לא צריך ללמד דבר. צריך לקרב, לחזק את הקשר בין האנשים למוסיקה. אני מספרת: כל מפגש בעונה הוא על מלחין אחר, ואני מספרת את סיפור חייו בזיקה למוסיקה שלו. למשל בטהובן, וחייו שהיו מלאים סבל אכזריות ומנגד התאפיינו בצורך באהבה ותשוקה לתמימות ולטוב - איכויות שהשתקפו במוסיקה שהלחין, על הניגודיות שיש בה בין אגרסיביות וברוטליות לבין רוך. או מוצרט, שמעולם לא לימדו אותו להיות ילד, שלא שיחק עם חברים אלא מגיל שש כבר היה בחברת מלכים ורוזנים, לבוש במחלצות, מציית לנימוסים של המבוגרים, חי בבתי מלון - ופתאום נשאר לבד אחרי מות אמו. ואני מראה במוסיקה שלו כמה המלחין הזה מחפש את הילדות והתום, ומנסה להבין מתוך היצירות שלו מה המשמעות של חיי בדידות בלי משפחה כילד, ונתון לבעיות כלכליות וחי בדוחק: מה זה עושה למוסיקה? האם יש רמזים שם, האם הכאב שנוכח בכל במוסיקה שלו, אבל לעולם עם אור ותקווה, לעולם לא בתהומות של שחור ואובדן, משקף את סיפור חייו? זה מה שאני מראה לקהל, בדרך של חוויה".

ובאמת יש קשר בין נסיבות החיים של היוצרים למוסיקה?

לוולף הקשר נהיר לגמרי, והיא מדגימה אותו במקרה מהבית: "בן הזוג שלי הוא נורווגי, ויום אחד כששמע אותי מתאמנת על הקונצ'רטו של בן ארצו גריג, מיד תיקן אותי אף שאינו מוסיקאי: זה צריך להתחיל ברכות, הוא אמר, תחשבי מה את רואה מהחלון בבוקר בחורף אצלנו, על השקט מסביב, השלג, התפוחים שנשרו בלילה מהעץ. הבוקר שלי לעומת זאת הוא בוקר יפואי טיפוסי, עם הרדיו של השכנה, ומכונית האשפה, והתריסים בכלל מוגפים 24 שעות - לא חלון פתוח ולא שלג ולא פיורדים; אבל צריך להבין את ההקשר של המוסיקה כדי להבינה באמת: המוסיקה הנורווגית צנועה, בלי שואו, בלי עצבנות, הוא הוסיף ואמר לי, ובאמת בביקור בנורווגיה נוכחתי כמה הצדק אתו. ההקשר שינה את כל היחס שלי לקונצ'רטו".

וולף, בת 35, היא ילידת תל אביב, והחלה את הקריירה הפסנתרנית שלה בגיל 11. היא למדה נגינה בין היתר אצל חנה שלגי ואריה ורדי, השלימה תואר ראשון, שני ודוקטורט באקדמיה בתל אביב, באקדמיה המלכותית בלונדון ובאוניברסיטת בר אילן, ומנגנת כסולנית עם תזמורות, מנגנת מוסיקה קאמרית, והקליטה דיסקים. היא מסבירה את הצורך של הקהל בהתוודעות מיוחדת למוסיקה קלאסית בחסך החינוכי של הקהל שלא זכה לשמוע מוסיקה בילדותו. "היום להרבה מבני 30-40 המוסיקה נשמעת כמו רעש", היא אומרת - וגם בחוסר הערנות של המוסיקאים עצמם: "לא הצלחנו להבין איך השתנה עולם הקונצרטים ב-15 השנים האחרונות, ורבים מאתנו לא יודעים איך להתייחס לקהל, איך להתנהג אליו בדרך ישירה, כפי שהוא מבקש היום", היא אומרת.

יותר מקונצרט מוסבר, או הרצאה בליווי מוסיקה, כל מפגש בחמישי בבוקר יהיה מופע - ומי שכבר נכח במפגשים עם וולף מכיר את האנרגיה והאינטנסיביות שלה, ולפעמים חוסר הרסן וחוסר הפורמליות. חלק מיכולת התקשורת שלה וניהול הקהל משתקף גם בעיסוק הנוסף שלה, בעולם העסקים, כיועצת ומרצה לפיתוח יצירתיות וחדשנות ומיתוג.

בין 120 הארגונים שהם לקוחותיה נכללים פרטנר, שטראוס וביטוח ישיר, ומומחיותה - כפי שסיפרה לטלי חרותי סובר בראיון ב"דה-מארקר" לקראת הכנס שערך העיתון ובו השתתפה - היא לעורר תשוקה ב"חוויית הלקוח". בין מנוייה, שכוללים גם תלמידי תיכון, גם אנשים מקהילת העסקים: "אני מגלה צימאון עצום לרוח בקהילה הזאת", היא אומרת, "עובדים של טבע ובנק דיסקונט, למשל, מתארגנים, קונים כרטיסים ביחד, ולוקחים חצי יום חופש, פסק זמן שהם מקדישים רק לעצמם. כך אנשים בסביבות גיל 40, שלא שמעו מעולם מוסיקה קלאסית, יוצאים מהקובייה של המשרד שלהם. לי זה גורם אושר".

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>