טיול לג'יסר א-זרקא: אוצרות בלומים של טבע ותרבות

למה המטיילים לא מגיעים לכפר דייגים קטן ויפה על חוף הים, בין קיסריה למעגן מיכאל? תושבי ג'יסר א-זרקא מבקשים לנפץ את הסטיגמות שמונעות מכפרם להיות אטרקציה תיירותית

פוטנציאל היא מלת המפתח - כפר דייגים קטן על חוף הים התיכון, שכמעט לא השתנה בעשרות השנים האחרונות. מפתה לומר שהוא "שמר על האותנטיות שלו", אבל זה כמובן מגוחך. "נתקע עם האותנטיות שלו" הוא אולי נוסח הולם יותר.

הנתונים נראים מבטיחים ביותר: לצד הכפר יש מעגן סירות דיג. שני מגדלורים קטנים מסמנים את הכניסה, במים הרדודים, למעגן הטבעי. אתר עתיקות מרתק שוכן מצפון לכפר, ואמת מים קדומה עוברת מתחת לו. חוף רחצה בתולי, שלא זכה עדיין לפיתוח מזיק, מדרום מערב. במרכז הכפר שוכן מסגד, ולידו כמה בתי קפה ומסעדות קטנות שיושביהן מעשנים לעת ערב נרגילות ריחניות. נחל שמימיו נקיים והשפך שלו צמוד לבתי הכפר זורם מצפון. שביל ארוך ומסומן היטב חוצה את הכפר במרכזו.

כל אלה מרוכזים במקום אחד קטן - ג'יסר א-זרקא. 13 אלף תושבים, בין קיסריה למעגן מיכאל, בין בנימינה לים. מיליוני תיירים נוהרים למקומות כאלה לאורך חופי הים התיכון. בכפר הזה קשה למצוא אפילו מבקר אחד לרפואה. ג'יסר א-זרקא אינו כמו כל מקום אחר, ואת זה אומר במפורש כבר בתחילת השיחה מוחמד עמאש, ראש לשכת ראש המועצה והמארח שלי במקום. זהו אחד המקומות הכי צפופים בארץ ואחד היישובים הכי עניים בישראל. האבטלה מרקיעה שחקים, והבעיות מציצות מכל פינה.

מדהים לגלות שלמרות הפונציאל העצום, אין עדיין בכפר שום פיתוח תיירותי, ומבקרים מבחוץ כמעט ואינם פוקדים את המקום.

ביקור בג'יסר א-זרקא עלול לבלבל את המטייל הממוצע. זה מתחיל כבר בכניסה אל הכפר שעוברת במין כביש צר שעובר במסדרון מוזר מתחת לאוטוסטרדה. הרחובות מלוכלכים, המדרכות והכבישים במצב רע. יש אמנם בנייני ציבור, בתי ספר, מרפאות ומבנים חדשים, אבל העוני ולעתים גם ההזנחה מציצים מכל פינה. כל זה מבלבל, כי הכפר יושב על אוצרות בלומים של טבע ותרבות.

חגית נעלי-יוסף, מתכננת ערים ופעילה בעמותת "סיכוי" העוסקת בשוויון בין אזרחים ערבים ליהודים, מסבירה בעיניים בורקות מהתלהבות ותקווה ש"נעשה עכשיו ניסיון אמיתי למנף את ג'יסר כמוצר תיירותי. להעלות את הכפר למפה כחלק ממערך תיירות הפנים. לקדם את השיתוף בין רשויות ערביות ויהודיות שכנות".

הפעילות שעליה מדובר צנועה ומעניינת: בחודש הקרוב, כאשר המוסלמים מציינים את צום הרמדאן, יתקיים בג'יסר א-זרקא מבצע לעידוד התיירות וקירוב הלבבות שנקרא "זמן הרמדאן". במסגרת זו, תושבי הכפר (בשיתוף עמותת "סיכוי", עמותת "כרמלים" ורשות הטבע והגנים) מזמינים מבקרים להתארח ולסייר בכפר בסופי השבוע.

סככה בחוף כפר הדייגים בג'יסר א-זרקא והגשר ההרוס בשפך נחל תנינים. למרות הפוטנציאל העצום אין עדיין כל פיתוח תיירותי

בהזמנה נכתב כך: "מדריך מקומי מתושבי הכפר יקבל את פני הבאים, יוביל אותם בין הסמטאות, יערוך להם סיור במסגד, יבקר אתם בנחל תנינים, בשרידי האמה הקדומה, בכפר הדייגים שעל החוף. הסיור ילווה בהסבר על מנהגי הרמדאן, על חשיבותו בעיני המוסלמים, ועל ההיסטוריה הייחודית של המקום מאז המאה ה-19. לאחר מכן יוזמנו המשתתפים להתארח בבית משפחה בכפר לסעודה עשירה ומגוונת האופיינית לפתיחת הצום. הארוחה תלווה בהסבר על המאכלים המיוחדים ובסיפורים מהווי החיים בכפר".

המארגנים מקווים שהפעילות הזאת, שפונה בעיקר לקהל יהודי, תמשוך לכפר מבקרים רבים. "אנחנו חייבים לשבור את חומת הבידוד", אומר עמאש. "האירוח בבתים שלנו הוא אחת הדרכים לעשות זאת. אנחנו מודעים היטב לכך שלמרות שאנחנו יושבים במקום נפלא, על קו החוף, יישוב ערבי יחיד שנותר צמוד לחוף, אנחנו עדיין מבודדים לגמרי. זה נובע מנתק חברתי ומדיעות קדומות שאנחנו רוצים להתנתק מהן היום".

לדבריו, קורים לאחרונה דברים טובים בג'יסר. היחסים עם השכנים העשירים - מעגן מיכאל מצפון וקיסריה מדרום - השתפרו. קרן קיסריה תומכת עכשיו בפרויקטים רבים, בעיקר בתחום החינוך, אבל השינוי האמיתי, כך מאמינים בכפר, יבוא דווקא מתחום התיירות. זה מקור של כוח ואופטימיות לתושבים, מבהיר עמאש.

בקתות ורשתות דייגים

דווקא תחום אחד, לא מחמיא במיוחד, התפתח באחרונה. על כך יכולנו ללמוד משתי משאיות גדולות שפרקו ציוד צילום בדרך העפר הצרה שמוליכה לכפר הדייגים, בקצה המערבי של ג'יסר. "זה הסרט הרביעי שמצלמים אצלנו בחודשים האחרונים", מסביר עמאש ואף ששנינו נמנעים מלדבר על הסיבה למשיכה הזאת של המפיקים לכפר, היא ברורה כמעט מאליה: אין מקום בישראל שדומה יותר לעזה. צילומים של סרטים ישראליים שעוסקים בעיר החוף הפלסטינית הדרומית נעשים עכשיו בג'יסר א-זרקא. החוף, הבקתות, רשתות הדייגים, ההזנחה, הצפיפות - כל אלה דומים דמיון מפתיע למקביליהם העזתים.

אבל בלי קשר לזה, כפר הדייגים של ג'יסר הוא מקום יפהפה. 24 משפחות מתפרנסות בכפר מדיג. הדייגים יוצאים כמעט בכל יום ובכל לילה לים. הדיעה הרווחת במקום היא שהדגים שניצודים מול חופי ג'יסר טעימים יותר מאלה שנתפסים במקומות אחרים. "כי המים כאן טובים יותר, בזכות נחל תנינים", מנסה אחד הדייגים הוותיקים בכפר לספק הסבר. קשה להתפרנס מדיג וחמישה מן הדייגים שאתם שוחחתי, בעידודו הנמרץ של עמאש, הבהירו שמקור פרנסה נוסף, למשל תיירות, ישפר את חייהם באופן דרמטי.

כיום מוכרים הדייגים את כל הסחורה שלהם לקונים מחוץ לכפר. הביקוש לדבריהם גדול מן ההיצע, אבל בים אין הרבה דגים. "החלום שלי", הסביר אחד מהם בדיוק כאשר השמש שקעה בים, "שיהיו כאן כמה מסעדות ובתי קפה על החוף, אולי נצליח להרחיב קצת את המעגן, כדי שאפשר יהיה להיכנס עם סירות קצת יותר גדולות וטובות, ואנשים יבואו מכל הארץ לשבת ולאכול את הדגים של ג'יסר".

אתם אוהבים אורחים? "בטח. מה יותר טוב מאנשים שבאים לשבת ולדבר אתך, לעשן, לשתות ולאכול. זה הכי טוב".

למה זה עדיין לא קורה?

הדייג מסתכל בי במבט קצת תוהה, כעל מישהו שהגיע מן הירח, מפנה את מבטו למוחמד עמאש שניצב לצדנו ואחר כך מדבר לאט לאט: "אנחנו נמצאים בג'יסר א-זרקא. זה מקום שאנשים מהססים, אולי חוששים לבוא אליו. לא הרבה נכנסים לכאן לביקור, אבל תראה איזה מקום יפה כאן", הוא מחווה בשתי ידיים לעבר החוף, "תמיד יש לנו בעיות. תמיד יש אצלנו בלגן. מספיק לנו עם זה כבר. רוצים חיים טובים, שקטים. רוצים פרנסה טובה".

נחל תנינים והגשר ההרוס

פירוש השם ג'יסר א-זרקא הוא הגשר על הנחל הכחול. שפך נחל תנינים צמוד לקצהו הצפוני מערבי של הכפר. כ-100 מטרים מקו החוף נראים היטב שרידיו של גשר אבן עם קשתות. הגשר נבנה ב-1898, כדי להקל את מעברה של מרכבת הקיסר הגרמני וילהלם השני, במסע מחיפה ליפו ולירושלים. שרידי גשר נוסף, מצפון לכפר, זכו לכינוי "גשר המטחנות", על שמן של טחנות הקמח שפעלו במקום בתקופה העותמנית, והונעו בכוח המים שזרמו בנחל תנינים. בתקופה הרומית הוקמה כאן האמה ששימשה להובלת המים לקיסריה. בשמורת נחל תנינים אפשר לראות את שרידיו של סכר, שהוקם לפני כמעט אלפיים שנה. הסכר יצר ליד השפך בצה גדולה (בצת כבארה) וממנו הוזרמו המים לקיסריה. תנינים לא מבלים בנחל מאז תחילת המאה ה-20, והתנין האחרון נצוד כנראה ב-1912.

שמורת נחל תנינים תוחמת את הכפר בקצהו צפוני. האפשרות להקים כאן פארק ארכיאולוגי גדול, פופולרי, היא חלק מן הפוטנציאל התיירותי ונראית כהבטחה ממשית. זה עדיין לא קרה.

שביל ישראל

רוב הישראלים שמבקרים כיום בג'יסר א-זרקא נקלעים למקום כמעט בעל כורחם. הם צועדים על שביל ישראל והוא חוצה את הכפר במרכזו. חסד גדול עשו כאן מסמני השביל. אלמלא נתיב זה, גם מעט הישראלים שפוקדים כיום את הכפר, קונים בחנויות המכולת שלו מצרכים, או שותים משהו בבתי הקפה, לא היו זוכים לראות את ג'יסר.

רוב בני שיחי בכפר ציינו את האירוח של הצועדים בשביל ישראל כהוכחה להכנסת האורחים שלהם, לרצון לקבל, לפתוח את הדלתות, להאכיל ולהשקות. הם הצביעו על אירוח הצועדים בשביל ישראל כהוכחה לכך שאין מה לחשוש.

סוללת העפר

בתי קיסריה וג'יסר א-זרקא צמודים, אך סוללת עפר גבוהה חוצצת ביניהם. מדרום לסוללת העפר הגבוהה שוכן אחד היישובים העשירים בישראל, שראש הממשלה מתגורר בו. מצפון לסוללה - ג'יסר, אחד היישובים העניים, שתושביו מודים שהמוניטין שיצא להם בעייתי, אבל גם מבהירים שהם משוועים לשינוי ולפתרונות. לפני כעשר שנים הקימו תושבי קיסריה את סוללת העפר הגבוהה, שתפקידה לחצוץ בין בתי היישובים.

הסוללה הזאת מסמנת את כל מה שבג'יסר רוצים לשכוח. בחזונם של תושבי הכפר תיעלם הסוללה לחלוטין. כיום אפשר לעמוד עליה ולצפות על שני היישובים. החזון הוא שהמבקרים בעתיקות קיסריה ימשיכו עוד קצת צפונה, כדי לבקר גם בכפר הדייגים הסמוך.

אפשר גם בלי מדריך

כדאי לבקר ולטייל בג'יסר א-זרקא גם ללא סיורים או אירועים מיוחדים. שביל ישראל, שחוצה את הכפר במרכזו, מוביל לסביבת המסגד. באזור זה פועלים כמה בתי קפה וחנויות. מכיוון שמדובר במקום קטן, שכל שטחו קצת יותר מקילומטר וחצי רבועים, אפשר לסייר בכפר ובסביבותיו ברגל. כל האתרים שמתוארים כאן יכולים לשמש כתחנות בטיול עצמאי כזה, שנמשך כמה שעות.

שלושה רחובות חוצים את הכפר לאורכו, מצפון לדרום. אם מתחילים את הסיור במרכז הכפר כדאי לצעוד לאורך אחד מהרחובות האלה כ-500 מטר צפונה, עד לקצה הכפר (ליד המתנ"ס) ואל גבעה שצופה על שמורת נחל תנינים ועל קיבוץ מעגן מיכאל. ליד הגשר העילי (בפינה הצפון מזרחית של ג'יסר) שחוצה את כביש 2 יש דרך עפר שמובילה לשמורת הטבע ולאזור פיקניק קטן שמכונה "גן השלום".

מכאן כדאי לשוב דרומה עד למסגד ולצעוד מערבה לאורך הרחוב שבו שוכנים בתי הספר של הכפר. הכביש הסלול מסתיים לאחר כ-500 מטרים, ובהמשכו מובילה דרך עפר סלולה לכפר הדייגים שאמנם הוא חלק מהכפר, אבל מעט מנותק ממנו. הליכה של כ-100 מטרים צפונה מכפר הדייגים מובילה אל הגשר ההרוס שנבנה לכבוד וילהלם השני. הרוצים להגיע אל חוף הרחצה המסודר ואל הסוללה יכולים לצעוד כמה מאות מטרים דרומה, לכיוון בתיה של קיסריה.

איך להגיע: הכניסה לג'יסר א-זרקא מכביש 4 (כביש החוף הישן) בלבד. הפנייה מערבה כמה קילומטרים מצפון למחלף קיסריה. תושבי ג'יסר רוצים מאוד שיקימו מחלף כניסה מכביש 2, אבל זה טרם קרה.

תחנת דלק: בצומת זכרון יעקב, בצומת אור עקיבא או בצומת פרדיס - על כביש 4.

אוכל: בג'יסר א-זרקא יש כמה מסעדות קטנות. לאחרונה נפתח מזנון מסעדה נעים על חוף הרחצה, מעט מדרום לכפר. כביש מסודר מוביל אליו מן הכפר.

סיורי לילות רמדאן: הסיור והארוחה עולים 50 שקלים למבוגר ו-30 לילד. הסיורים מתחילים בשעה 17:00. ההרשמה מראש בעמותת "כרמלים": carmelim@hcarmel.org.ilטל' 8136239-04

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>