חזרנו אל כמה מהאנשים שהופיעו בשנה החולפת על דפי "גלריה" כדי לבדוק מה קרה להם מאז

להקת "אומללה"

כתבה עליה פורסמה ב-1.3.10

כאשר התראיינו ל"גלריה" לפני כחצי שנה, היו חמשת חברי ההרכב הירושלמי "אומללה" על סף פריצת הדרך שלהם, רגע אחרי שזכו בתחרות הלהקות הבינלאומית "GBOB" והופיעו בפסטיבל "אינדינגב". בחצי השנה שעברה מאז, הם עשו כברת דרך ארוכה ומרשימה. "הכל הולך ממש טוב", מספר סולן הלהקה יוסף ליימן, שהקים את ההרכב עם יובל גורן, אוראל תמוז, זוהרה נידם ועמרי בלאו.

ויש לו סיבה טובה להרגיש כך: בינתיים הם חיממו את אסף אבידן וה"מוג'וז" והופיעו במסגרת ליין מסיבות הרחוב הירושלמי "פרונט סטייג'", מול 4,000 איש. בנוסף, הוזמנו חברי הלהקה להתארח בתוכנית בערוץ 1, ובעוד כחודש הם עתידים להקליט את אלבום הבכורה שלהם, שיפיק רן ניר, הבסיסט של "המוג'וז". לאחר מכן מתוכנן להם גם סיבוב הופעות בלונדון. "קיבלנו לא מעט הצעות נוספות להופיע", אומר ליימן בהתייחסו לכך ש"אומללה" לא מרבה להופיע לאחרונה ועוד פחות מזה מחוץ לירושלים. "נאלצנו לסרב לרובן, כי רצינו להיות סגורים יותר על החומרים שלנו לפני שנמשיך להופיע. הכל פשוט קרה מהר מדי, בלי שהספקנו אפילו לחשוב".

הם יצרו קשר עם כמה לייבלים מחו"ל, ונדמה שלשם פניהם מועדות. "הארץ זה על הדרך", מסביר ליימן, "אבל בהחלט לא השאיפה".

מיה שלו, מעצבת תיקים

כתבה עליה פורסמה ב-7.4.10

תצלום: דניאל צ'צ'יק

"כשפתחתי את החנות שלי, הבנתי שלקחתי על עצמי נטל כלכלי כבד ואחריות מאוד גדולה". כך מספרת מיה שלו, שעם פרסום הכתבה עליה ב"גלריה" חנכה חנות סטודיו של תיקים בעיצובה בשכונת נוה צדק בתל אביב. לדבריה, אחרי שהכתבה התפרסמה באו לחנות המוני אנשים, שרבים מהם גם נהפכו ללקוחותיה. "זה ממשיך עד היום", היא אומרת. "יש אנשים שנכנסים ואומרים שהם שמרו את הכתבה אצלם ביומן, כדי לא לשכוח לקפוץ לחנות כשהם מגיעים לשכונה. מאגר הלקוחות שלי גדל באופן משמעותי". חלק ממאגר זה מורכב היום גם מנשים ידועות כמו שירז טל, נטע גרטי ודנה פרימן.

החנות התפתחה מאוד בחודשים האחרונים. מסטודיו קטן, שאין לו אפילו שלט בחוץ, השתנתה החנות "גם בתפישה וגם במראה החיצוני", כפי שששלו מגדירה זאת. "הצעד הגדול שעשיתי הושלם. בהתחלה היה לי מאוד קשה להחדיר את המוצר שלי לשוק הישראלי. עברתי מסטודיו שגם גרתי בו ועבדתי בו לבדי, לחנות שבה אני מעסיקה כמה סטאז'רים". לדבריה, העובדה שכיום היא מעסיקה אנשים ומפקחת עליהם, נותנת לה את החופש להתמקד יותר במלאכת העיצוב עצמה. "אני עובדת על יותר קולקציות ומפתחת יותר דגמים חדשים של תיקים".

במקביל לעיסוקה כמעצבת, מתנסה שלו גם בבימוי קולנוע תיעודי. היא עובדת על סרט שמבקש לעקוב אחר תעשיית העור הישראלית.

אתר "אנטייטלד"

כתבה עליהם פורסמה ב-27.4.10

תצלום: דניאל צ'צ'יק

יוצרי האתר, טליה זליגמן ואברהם קורנפלד, שאפו ליצור מגזין רשת שכל התכנים שלו מקוריים (לעומת בלוגים שמסתפקים בלינקים והפניות), שייתן במה לקהילת העיצוב הישראלית הכוללת מעצבים גרפיים, צלמים, מעצבים תעשייתיים, אמנים, אדריכלים ומעצבי אופנה. בין המשתתפים הקבועים באתר נכללים המאייר והמעצב איציק רנרט והשחקן דוד עדיקא. בזמנו היה האתר עדיין בשלבים ניסיוניים, אבל השניים מספרים כי מאז פרסום הכתבה הוא נהפך לאתר הישראלי הבולט ביותר בתחום. "יום אחד פגשתי מישהו שלא ידע שאני קשורה לאתר", מספרת זליגמן, "והוא אמר לי ש'אנטייטלד' הוא המקום לדעת מה קורה היום".

בחצי השנה האחרונה גדלה התנועה באתר באופן משמעותי. מעצבים רבים הביעו עניין בהצטרפות לקהילת המשתתפים בו, אבל האתר בעיקר נהפך לבמה המרכזית לדיונים הבוערים של קהילת המעצבים המקומיים. כך למשל, דיון קצר בנושא תערוכות הגמר של סטודנטים נהפך לכתבה נרחבת במוסף "הארץ", ולאחר מכן נכתב עליו באתר שוב והדבר עורר דיון סוער. בנוסף, הסטודנטים של מכון אבני בחרו ב"אנטייטלד" לשמש כפלטפורמה לפנייה לראשי המחלקות שלהם. לדברי השניים, "זה מאפשר דיון שבו סטודנטים וראשי מחלקות יכולים לדבר זה עם זה באופן שוויוני לגמרי".

בשבועות הקרובים הם ישיקו אתר נוסף, שישמש אינדקס של כל המעצבים בארץ. כמו כן הם עובדים על סדרה של אירועים שיוציאו את הקהילה מהאינטרנט אל תוך המרחב האמיתי ועל אפליקציה לאייפון.

"מדוזה" - מותג עיצוב

כתבה עליהן פורסמה ב-22.4.10

תצלום: דניאל צ'צ'יק

כשכתבו עליהן לראשונה ב"גלריה", היו גילי רוזין ועדי זינגפר שתי בוגרות טריות של המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, שחיפשו את דרכן בעולם המקצועי באמצעות השקת המותג "מדוזה". המותג כלל ליין של תיקים ותכשיטים העשויים פי-וי-סי בטכניקה עכשווית ובצבעוניות שקשה לפספס.

את הפריטים שעיצבו הן החלו לשווק בכמה חנויות בתל אביב, אך פיתחו תוכניות גדולות להמשך הדרך.

רק כמה חודשים עברו מאז, והמותג כבר גדל לאין שיעור. "אנחנו עוד לא אימפריה" אומרת רוזין, "אבל אנחנו כן בתהליך של גדילה, הן בארץ והן בשוק הבינלאומי". לאחר פרסום הכתבה עליהן, השתיים השתתפו בתערוכת העיצוב "Pulse" בלונדון, שם עוררו לדבריהן התעניינות רבה מצד קניינים שונים שעמם הן מנהלות מגעים על מכירת המוצרים שלהן באירופה. כמו כן הן מעוניינות להציג בתערוכות בארצות הברית. רוזין מספרת כי בארץ ניכרת עלייה במכירות. המוצרים של "מדוזה" נכנסו גם לחנויות של הביטאט ושל מוזיאון ארץ ישראל ופריטים רבים נכללו בהפקות אופנה.

כרגע השתיים ממשיכות ליצור לשוק הבינלאומי ועובדות על קולקציה חדשה, שתכלול גם תיקים גדולים שיגיעו בצבעים נוספים. הן גם צילמו קטלוג עם הדוגמנית חן יאני, שיתפו פעולה עם הזמרת אונילי ומכרו אביזרים לידועניות כמו בר רפאלי. "זה עדיין לא הוכח", אומרת רוזין, "אבל יש שמועות עקשניות שהיא מסתובבת עם תיק של 'מדוזה'".

יחזקאל רחמים, סופר

כתבה עליו פורסמה ב-27.9.09

תצלום: דניאל צ'צ'יק

"לפני שנה הייתי סופר ביכורים. היום אני עורך ראשי בהוצאת ספרים", מספר יחזקאל רחמים, שהתראיין ל"גלריה" בעקבות יציאת קובץ סיפוריו "פיגומים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). לפני יציאת הספר, היה רחמים מרוכז בעיקר בתוך המילייה הספרותי. סיפוריו פורסמו בכתבי עת לספרות ושירה והוא השתתף בערבי הקראה. "הכתבה פתחה אותי בפעם הראשונה לקהל הרחב", הוא מספר. כתבה נוספת התפרסמה ב-nrg, אחד מסיפוריו פורסם ב-ynet וביקורות על הספר פורסמו במקומות רבים. בנוסף, תורגמו שניים מהסיפורים לפולנית ולאיטלקית, וסיפורים אחרים נלמדים בבתי ספר ובסדנאות קריאה.

לדברי רחמים, "יש בארץ איזו תפישה שאומרת שסיפורים קצרים אינם נמכרים. אך ל'פיגומים' היו הכנסות יפות והוא הגיע לקוראים רבים שחלקם אף שלחו לי את תגובתם האישית", הוא אומר. אך התגובה שהכי הפתיעה אותו, היתה הצעה להנחות תוכנית טלוויזיה העוסקת בענייני ספרות. ההצעה לא התממשה, בין היתר כיוון שרחמים היה עסוק בזמנו בעבודה על הדוקטורט שלו, וגם כי "לא ממש ראיתי את עצמי בטלוויזיה".

מספר חודשים לאחר "פיגומים" הוציא רחמים ספר ילדים, "לוי הלווייתן הקטן" בהוצאת אגם שלאחר מכן החליטה למנות אותו לעורך הראשי שלה. כעת עורך רחמים סדרת ספרי פרוזה חדשה, שספר ראשון בה עתיד לצאת בקרוב. בנוסף, הוא עובד על הרומן הראשון שלו. "כשהרומן ייצא אני מקווה להיהפך מסופר ביכורים לסופר עם רישיון".

מירה רובינשטיין, רקדנית וכוריאוגרפית

כתבה עליה פורסמה ב-21.12.09

תצלום: לימור אדרי

רגע אחרי שילדה את בתה ואיבדה את אמה, העלתה מירה רובינשטיין בערב יוצרים במרכז סוזן דלל, מופע שאורכו שבע דקות, "בואי אמא", העוסק באימהות ויתמות. אז היא סיפרה ל"גלריה" כי קשה לחזור לרקוד אחרי לידה, אך יותר קשה ללא המחול בחייה. "נוצרה תחושה שאין לי רלוונטיות יותר בעולם המחול", היא אומרת כעת. "כשאת נעשית אמא קרנך כרקדנית מבצעת יורדת".

אולם בימים אלה נדמה שהמצב משתפר. רובינשטיין לוהקה כרקדנית למופע של עידו תדמור "קופיקו", וכן למופע של סאלי-אן פרידלנד "אוסף פרטי". "אחרי שנה ראשונה של אימהות אני חוזרת למסלול וחוזרת לבמה", היא מספרת. אבל ההתפתחות המשמעותית ביותר של רובינשטיין בחודשים האחרונים, היא דווקא כיוצרת. לאחר פרסום הכתבה על "בואי אמא", היצירה הועלתה פעמיים נוספות וגם זכתה למבול של תגובות נרגשות מאנשים שהיצירה נגעה בהם. זה עודד אותה לפתח את הנושא, והיא החליטה להרחיב אותו ליצירה באורך מלא שעוסקת בנשים ונשיות.

כעת היא עובדת על היצירה "בטן רכה" שיבצעו שלוש רקדניות ושחקן. "בטן רכה היא גם מה שקיבלתי מהלידה, משהו רך כמו צמיג", היא אומרת, "וגם נקודת חולשה ותורפה, בעקבות התחושה שמשהו השתנה אחרי הלידה כמישהי שהגוף הוא העיסוק העיקרי שלה. בשבילי מדובר בסוג של תרפיה".

גלעד קמחי, במאי ושחקן תיאטרון

כתבה עליו פורסמה ב-29.9.09

תצלום: איליה מלינקוב

לפני כמעט שנה הוכתר גלעד קמחי מעל דפי עיתון זה כ"דבר הבא בתיאטרון". לאחר ששרד את תוכנית הריאליטי "גריז", קמחי זנח לזמן מה את הנוכחות על הבמה ועבר להיות זה שמנצח עליה. לפני שנה נפגשנו עמו לאחר שהתמנה לראש קבוצת צעירי בית ליסין, שם ביים את ההצגות "ברודוויי פינת פרישמן" ו"חלום ליל קיץ". בינתיים נדמה שההבטחה בהחלט התקיימה; קמחי ביים בשנה האחרונה ארבעה מחזות (אחד מהם בתיאטרון הארצי לנוער), ביניהם "אביב מתעורר" המדובר בכיכובה של נינט טייב. בקרוב יועלו בבימויו גם המחזות "רומאו ויוליה" ו"אופרה בגרוש".

"המקום שלי כבמאי קצת דוחק הצדה את השחקן", מספר קמחי על ההיעדרות הממושכת מן הבמה. "אבל זה מצב זמני, אני מתכוון לחזור לשחק. גם מכיוון שאני מרגיש צורך בכך וגם כדי לתרום להתפתחות שלי כבמאי. מלבד זאת, כשאני מקבל הצעות לביים מחזות של שייקספיר וברכט, אני לא ממש יכול לסרב".

קמחי לא מוכן לספר יותר כרגע, אבל נראה שהוא עומד לחזור לבמה בקרוב. בנוסף הוא עובד על תסריט לסרט קולנוע חדש ועל עיבוד בימתי לסרט אחר. גם על משחק מול מצלמה הוא לא מוותר. לדבריו, "אני מאוד רוצה לעבוד עם שבי גביזון. אולי הוא יקרא את זה ויחליט לעבוד אתי". הוא ממשיך לעת עתה לעמוד בראש צעירי בית לסין, אך רוצה גם להתנסות בדברים נוספים.

עדו פלוק, במאי

כתבה עליו פורסמה ב-25.11.09

תצלום: דניאל צ'צ'יק

את עדו פלוק פגשתי בזמנו באתר הצילומים של "אף פעם לא מאוחר מדי", שמלבד היותו סרט עצמאי ישראלי - דבר נדיר בפני עצמו - גם השיג את התקציב שלו בצורה יוצאת דופן. רוב המימון לסרט הגיע מתורמים אינדיבידואלים שגויסו באמצעות הפייסבוק ואי-מיילים, והסכימו לתת סכומי כסף תמורת אחוזים מרווחי הסרט. אז, אף שכבר היה באמצע הצילומים, פלוק עדיין היה זקוק לתרומות נוספות. "לאחר פרסום הכתבה הצטרפו אנשים נוספים למאמץ", הוא מספר, "בתרומה של כסף, ציוד, ידע מקצועי או אפילו של זמן. אנשים החלו להופיע באתר הצילומים כדי לעזור. בסופו של דבר התרומות הספיקו ליותר מ-20 ימי צילום והשגנו גם את התקציב הנדרש לעריכה, שאנחנו נמצאים כעת בשלבים הסופיים שלה".

בינתיים גם נסע מפיק הסרט לפסטיבל לוקרנו, שם נפגש עם מפיצים אירופים שהביעו התעניינות רבה בסרט. "הם לא רגילים לראות את ישראל בדרך הזו" מסביר פלוק. "שמנו דגש על צילומים של טבע ונוף ישראלי ויצרנו סרט ששייך לז'אנר סרטי המסע. זה יוצר התעניינות". גם התגובות בהקרנות המבחן, לדבריו, חיוביות ביותר.

גם הקריירה המוסיקלית של פלוק פורחת. "Elephant Parade", ההרכב שלו ושל זוגתו אסטל ברוך, השלים סיבוב הופעות בארצות הברית. הדיסק החדש שלהם, "Home", יצא למכירה באתר איי-טיונז ובקרוב ייצא גם כאלבום בחנויות. אבל החדשות המרגשות באמת הן שאולפני דיסני מנהלים עמם מגעים מתקדמים כדי לרכוש כמה משיריהם לסרט המצולם בימים אלה ונקרא "נשף סיום".

אבישי סיון, במאי

כתבה עליו פורסמה ב-31.5.10

תצלום: טלי שני

שלושה חודשים בלבד עברו מאז פורסמה הכתבה על סרטו של אבישי סיון, "המשוטט", שכנגד כל הסיכויים עשה את כל הדרך לפסטיבל קאן. אולם בתקופה קצרה זו התרחשו שינויים ותהפוכות.

לאחר שנים של מכתבי דחייה (שעשרות מהם נמצאים באתר שלו) מפסטיבלים שאליהם ניסה להתקבל, הצליח השנה סיון להתברג לפסטיבל היוקרתי. מאז ההקרנה ההיא, הסרט התקבל לפסטיבלים נוספים בפולין, בקנדה ובשוודיה, הוחתם על ידי סוכן בינלאומי וקיבל חוזה הפצה בצרפת, שם הוא עתיד לעלות בקרוב. גם הזירה המקומית לא פסחה עליו: סיון זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר של פסטיבל ירושלים, והצלם שלו שי גולדמן ("ביקור התזמורת") זכה בפרס הצילום לסרט עלילתי באורך מלא. "המשוטט" גם נמכר להפצה בסינמטקים, שם הוא יוקרן כמה פעמים בשבוע כ"סרט נישה", לדברי סיון, "שיצבור את הקהל שלו בדומה לסרטים כמו 'הכוכב הכחול' של גור בנטוביץ'".

למרות כל זאת, סיון קצת מאוכזב מקאן. "תמיד חשבתי שזה המקדש של הקולנוע, אבל גיליתי שזה סתם עוד פסטיבל עסקי", הוא אומר. "יש שם יותר אבק כוכבים מאשר סרטים טובים". סיון מספר כי "יש הרבה יותר מתעניינים ואני מקבל הרבה יותר כבוד. אבל העשייה היא אותה עשייה והפגישות עם קרנות הן אותן הפגישות". כעת הוא עורך סרט תיעודי ששמו "טרילוגיה אוזבקית", מעין יומן אישי על שלושה דורות של גברים במשפחתו - הוא, אביו וסבו. כמו כן הוא שוקד על כתיבת תסריט עלילתי חדש.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>