1. אוכל
  2. מסעדות

איטלקיה בתחנה: אוכל איטלקי טוב באווירה מקומית

מתחם התחנה החדש בנוה צדק אכן חזר לחיים - הוא הומה וצפוף. אבל כשעוברים את ההמולה ומגיעים לאיטלקייה בתחנה מוצאים מעט שקט

קשה שלא להתפעל מפרויקט השחזור של תחנת הרכבת הישנה, בין נוה צדק לים. 118 שנה אחרי שיצאו מכאן לראשונה הקטר והקרונות שעשו דרכם מיפו לירושלים (הקו נחנך ב־26.9.1892, ובין מקבלי הפנים בירושלים היה גם אליעזר בן יהודה שהעניק לחזון את המילה העברית "רכבת"), המקום שוב שוקק חיים. ההמון ממלא את הרציפים, ההמולה רבה ועסקנית, והתקווה בלב מפעמת: אם אחרי למעלה מ־100 שנה הצליחו לשחזר כאן רכבת שהיתה, אולי בעוד פחות מ־100 שנה נזכה לראות כאן גם את הרכבת הקלה - שאף היא עדיין בגדר חזון? מצד שני – אווירה של תחנת רכבת באמת, אין כאן. האנשים שכאן לא באו כדי לנסוע, הם באו כדי לשבת. ואם היה עובר כאן קטר, ספק אם היינו שמים אליו לב בהמולה הצעקנית של אטרקציות לילדים, בלונים מתנפחים, צפיפות המסעדות והעושר הרב, המוגזם, של העסקים המצועצעים שהשקיעו הון בעיצוב כדי לגרוף הון גדול הרבה יותר בקופה הרושמת שלהם. אפשר להגיד את זה גם על המסעדות, שהולכות וגודשות את המקום. ברור שבאיטלקייה בתחנה הושקע הון רב - המקום רחב ידיים, הבר עשיר, השירות מתוקתק, עשרות מקומות ישיבה בפנים ולא פחות מקומות ברחבה המרוצפת שבחזית. ובכל זאת, איך מתרגמים השקעה רבה ליצירת אווירה ייחודית? זו שאלה שלבטח מתחבטים בה רבים מבעלי המסעדות בתל אביב. כל המושקעות הללו דומות מדי אחת לרעותה. אולי זו שאלה של זמן, וגם האיטלקיה בתחנה תמצא את האפיון שלה. בינתיים עדיין אין לה. מה שכן, האוכל טוב. אם הצלחתם לתפוס שולחן (משימה לא קלה כלל במוצאי שבת), אתם מוזמנים ליהנות. התפריט מתבסס על המטבח של דרום איטליה ומציע מגוון של פיצות (נראות טוב, בצק דקיק), מנות פסטה מגוונות וכמובן שגם מנות עיקריות קלאסיות. אנחנו העדפנו להתרכז במנות הפתיחה הקטנות יותר. אז מה היה לנו? קרפצ'ו בקר טעים ונעים, ארטישוק סיציליאני (ארבע תחתיות ארטישוק חלוטות על מצע עלי בייבי, מתובלות ב"תיבול סודי" – כך בתפריט. כנראה המאפיה הסיציליאנית לא התירה לגלות). מנה של ארבעה "סרדינים מסרדיניה" (לא הייתי מהמר על מוצאם. די לי בכך שבאו מהים והיו טריים), מומלחים היטב, עם רוטב פסטו, ושוב - מצע של עלי בייבי (השף מאוהב בבייבי, כנראה). וגם מנה של קלמרי מלאנזנה, שחובבת השרצים ביקשה לדגום. מלאנזנה זה חציל בעברית של בן יהודה, והוא אכן הגיע מפולט, פריך מאוד, ועליו טבעות של קלמרי, יוגורט ועגבניות. חובבת הקלמרי ליקקה את שפתותיה. מחיר מנות הפתיחה סובב את ה־40 שקל לצלחת, לא גדולה ולא קטנה מדי. קצת הפתיעה אותנו העובדה שכל המנות החביבות הללו הוגשו ללא לחם, עד שהבנו שלחם צריך להזמין - וגם לשלם עליו. הפוקצ'ה היתה מעולה וריחנית, אבל הייתי מצפה לקבל אותה על חשבון הבית. אולי בדרום איטליה זה אחרת, לא יודע. יש במקום מגוון קאוות איטלקיות (איך תפתח מקום בעת הזו ללא קאווה?) וגם מבחר מרשים של יינות טובים. כוס כרמל ברוט (28 שקל) השביעה בהחלט את רצוננו. אפשר לבוא לכאן לארוחות בוקר מגוונות, לעסקית (מחיר בסיס: 68 שקל) או סתם ללגום אספרסו דרום איטלקי, עד שתגיע הרכבת.

» איטלקיה בתחנה. מתחם הרכבת, נוה צדק. טל' 5222664. פתוח: א'-ו' 24:00-9:00, שבת 24:00-10:00.

השורה התחתונה תפאורה: מושקעת, יקרה, הרבה כיסאות ושולחנות, הרבה סועדיםסביב השולחן: מי לא? שירות: מקצועיחיוך: אדיבשירותים: שני תאים, מרווחים ונקייםגישה לנכים: כניסה יש, שירותים יששורה תחתונה: איטליה משתלבת לא רע בלבנט העותמני

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>