1. אוכל
  2. ארוחות בוקר

ארוחת בוקר בלילי אנד בלום: טעימה, אבל לא מסונכרנת

חלל יפה, מרפסת נעימה, בופה עשיר ואווירה ששואפת לתת תחושה אירופאית של חזרה בזמן - ארוחת הבוקר בלילי אנד בלום היא עסקה כדאית, רק חבל שאת הקפה והביצים לא הגישו בעיתוי הנכון

מנות בוקר של לילי אנד בלום על שולחן
רק אם אתם אוהבים בופה. מנות ממסעדת לילי אנד בלום צילום: בועז לביא

מלון לילי אנד בלום, שהוקם בשנת 2015 זכה ללא מעט תשבחות, חלקן מטעם עצמו, על הצלחתו לקיים איזו בועה אירופית נוסטלגית בלבה השחוק של תל אביב. אתר המלון מבטיח קפיצה אחורה בזמן. האמנם אירופה בתל אביב? אם תשאלו אותי, אעווה את פניי המרירות ובשפתיים מכווצות אומר: מסופקתני. הלכנו לנסות את ארוחת הבוקר של המלון, כשבעורף תודעתנו תמונות של הסבתות הארופאיות שלנו בנעלי עקב, תיקי קלאץ' וליפסטיק אדום. לא ציפינו לפגוש ממש את סבתא, אבל כן חשבנו שנברח לרגע מהיומיום הישראלי המיוזע אל חיקה של אלגנטיות יוקרתית. זה קרה רק באופן חלקי. 

» ארוחות הבוקר הטובות בתל אביב
» ארוחות הבוקר המומלצות בירושלים
» ארוחת בוקר בבנדיקט: שומרים על סטנדרט  

זמינות: באתר המלון קשה למצוא מידע על שעות ארוחת הבוקר. התקשרנו ונמסר לנו שהארוחה מוגשת בכל יום מ-7:30 ועד 12:00. בכל מקום יש מידע קצת שונה באשר לשעות, אז הייתי ממליצה להתקשר לפני שבאים. בכל מקרה, הזמנו מקום ליום שישי. כבר בטלפון הודיעו לנו, מבלי ששאלנו, שמדובר בבופה שעולה 84 שקלים לסועד. אבל מדאם, רק רגע, עוד לא הגענו. כבר את מדברת איתי על כסף? היה בזה משהו קצת קורקטי מדי. טוב שלא שאלו אם אפשר כבר לפנות את הצלחת. באירופה זה לא היה קורה.

נגישות: המלון נמצא ברחוב לילינבלום, ממש בסמוך לרחוב אלנבי, כך שקל מאוד להגיע אליו בתחבורה ציבורית, אבל אם אתם רוצים להגיע לאירופה באוטו, הרי שתוכלו לחנות בחניון קרוב בלילינבלום 50 או באלנבי 115 ובחניונים נוספים באזור שוקק התחבורה.

הדיל: כאמור מדובר בבופה שמחירו קבוע. מה אנחנו חושבים על בופה, זו שאלה אחרת ונענה עליה מיד: אנחנו מובכים מבופה. כל השיטה כולה אינה אלא שיטה לא אלגנטית ומרושעת שמטרתה לא יכולה להיות אחרת מאשר לבזות את הסועד: מרגע העמידה הנֶבֶּכית כשבידך צלחת ריקה ועיניך מבקשות נקודה להיתלות בה, דרך הפסיעה המתואמת בלית ברירה עם קצב ההתקדמות של האדם שלפניך, עבור דרך המבט הכאילו אדיש שסורק את שלל המטעמים המסתערים עליך, ועד לשלב החמור מכל, ההליכה הנינוחה לכאורה חזרה אל השולחן, כשכולם מביטים בצלחתך העמוסה - כל אלה אינם אלא מבחן שמעטים עמדו בו בלי לאבד את כבודם העצמי. לא בכדי בופה הוא אופן האירוח המקובל במקומות מסוימים בלוויות. איפה זה ואיפה הסבתות שלנו שמלצרים לובשי מדים כרכרו סביבן במטרה להשביע את רצונן? ובכל זאת, למרות ההסתייגות העקרונית מבופה, באנו בראש נקי ובבטן ריקה מדעות קדומות לבדוק את העניינים.  

מה אכלנו: הבופה בלילי אנד בלום מציע שלל מאכלים טעימים, אם כי רובם אינם יוצאים מגדר הרגיל. דומה שבהשקעה לא גדולה ומצויד בפותחן וניסיון חיים, כל בגיר יכול להכינם בבית או לקנותם במעדנייה. בפינת הפחמימות הריקות מצאנו לחמניות עגולות סטנדרטיות - שומשום, קמח מלא ורגילות. לצידן ניצבו בריושים וקרואסונים קטנים מסוגים שונים, עוגת שמרים שוקולד ועוגה בחושה. האזור הזה של המזנון הציג מגוון עשיר, אבל הלחמניות והבריושים היו קצת יבשים לטעמנו, כאילו עמדו מהבוקר מבלי שיהיה להם דורש. עוגת השוקולד והבחושה היו טובות, אבל כאלה ניתן לרכוש בקונדיטוריות שונות. לעומת הפחמימות, המאפים החמים היו בהחלט שווים את קלון העמידה בבופה. את הלחמניות ניתן לטבול בשקשוקה מצוינת בעלת טעם מודגש, אבל לא מוגזם של כמון, או לחילופין לנגוס בהן לצד פריטטת ירקות שהיתה אולי הטובה ביותר מכל המאכלים החמים. אוורירית מבפנים וקריספית מבחוץ, הפריטטה הפגינה מקצועיות של אירופאים, למרות ואולי בגלל שלא היתה תפוחה ויציבה, אלא זרמה לצלחת כמו נהר הארנו לים הטירני. לצד השקשוקה הישראלית והפריטטה האיטלקית הוצעה גם מנת פום אנה צרפתית (פרוסות דקות של תפוחי אדמה אפויים בחמאה ושמנת) שהיתה מדויקת במידת הפריכות, ההשחמה והתיבול, ממש כאילו אנה עצמה עוטה סינר לבן קילפה במטבחה שבפרובאנס כל בולבוס ובולבוס. לצד אלה דחקנו לצלחת גבינות צרפתיות טובות מאד - קממבר, ברי וגבינה קשה נוספת, אולי פקורינו, וגם מקומן של הלבנות השמנות לא נפקד. את השמנמנות אכלנו כפי שמצווה המסורת, עם סלמון ודג כבוש, שניהם טריים וטובים, אבל שוב, לא היה בהם דבר שלא ניתן להשיג במעדנייה.

גבינות על עץ במסעדת לילי אנד בלום
מבחר רחב של שמנות וטובות. גבינות בלילי אנד בלום צילום: בועז לביא

כמובן שבצלחת אחת אין מקום לכל כך הרבה דברים וכאן באה לביטוי הידידות האמיצה ביני לבין חברתי. בעוד אחת נוטלת מהמאפים, השניה הופקדה על חלק מהסלטים המוצעים: סלט בורגול, סלט טונה, סלט חצילים, סלט ירקות קצוץ, סלט ביצים - לא את כולם טעמנו, אבל אלה שכן עמדו למבחן, עברו אותו בהצלחה, אם כי כאמור למעלה, לא מדובר בסלטים שאי אפשר לקנות במעדנייה קצת מתוחכמת בעירנו. את כל הפאר הזה ליוו כוסות של קאווה וגם קפה, מצוין אגב. יותר מזה לא יכולנו לאכול, בל חשוב לציין שארוחת הבוקר מציעה גם מיץ טרי, יוגורטים באריזה אישית, מבחר ריבות, דבש, דגני בוקר, פירות יבשים וטריים ובמילים אחרות- רעבים לא תצאו. 

שרות: או. טוב ששאלתם. מבחינת השרות, משהו לא מסונכרן בארוחת הבוקר של לילי אנד בלום, כי אם זה שרות עצמי בבופה, אז איפה הקפה? דקות ארוכות אחרי שהתחלנו לאכול, הגיעה המלצרית ושאלה איזה קפה נרצה. זה לא נוח הסידור הזה, כי אני למשל אוהבת את הקפה בראשית הארוחה וחברתי רוצה את התה בסוף ואף אחת מאיתנו לא רוצה אותו לצד הדג הכבוש, אבל הוא הגיע באמצע והתקרר לו בשקט. בנוסף, אחרי שכמעט גמרנו לאכול, ניגשה שוב המלצרית החמודה ושאלה אותנו איך נרצה את הביצים שלנו. אנחנו כבר היינו במצב פוסט-פריטטה, אז ויתרנו על העניין, אבל ככלל, כדאי אולי להודיע מראש שחלק מהארוחה איננו בשרות עצמי וכי מתוכננת לנו חביתה לעתיד הקרוב. אלה דברים שליידי אמיתית צריכה לדעת. אגב, כשפנינו אל המלצרית בעברית, היא ביקשה לדבר באנגלית. מזל גדול נפל בחלקי והחברה שבאה איתי דוברת סקוטית כשפת אם, אבל בואו נגיד שחברה סקוטית זה לא משהו שכל ישראלי לוקח איתו לארוחת בוקר ועם כל הכבוד לדאווין, ויש לי הרבה כבוד לדאווין, נדמה לי שראוי שבמלון בתל אביב יהיו מלצרים דוברי עברית. מיינד יו. 

שורה תחתונה: אם אתם יודעים להתגבר על המבוכה שבבופה, או אפילו ממש אוהבים את זה, הרי שארוחת הבוקר של לילי אנד בלום היא עסקה כדאית, במיוחד ביחס למחיר שלה. כדאי לדעת שקפה וביצים מוגשים בנפרד לשולחן, אז תתכננו את זמן הגעתם עם המלצרים. מעבר לזה, המקום יפה מאוד, יש מרפסת מקסימה וגם כורסאות מעור, אבל לא קפצנו אחורה בזמן ולא ביקרנו באירופה. זכרו: אירופה זה באירופה. או בספרד כמובן.

חשבון בבקשה

84 שקלים 2x   
טיפ 20 שקלים

סה"כ - 188 שקלים

לילי אנד בלום - לכל הפרטים

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>