1. אוכל
  2. ארוחות בוקר

ארוחת בוקר בקזינו סן רמו: הסוד הוא באיזון

באווירה משוחררת, עם פסקול נעים ולא משתלט ואוכל טוב, ארוחת הבוקר של קזינו סן רמו מוכיחה שלפעמים "פשוט" זה כל מה שצריך

ארוחת בוקר בסן רמו
פשוט אך מלא מחשבה. ארוחת בוקר בסן רמו צילום: סטודיו או לה לה

ממש ליד תיאטרון גשר, בעיירה הציורית יפו, שוכנים להם במרחק פסיעה כמה מבתי הקפה המקסימים יותר של המטרופולין תל אביב. ככה זה, הולכים להצגת בוקר, יוצאים החוצה לשמש הקופחת ומוצאים מסתור בשולחן מוצל עם לחם, ביצים וקוקטייל עדין. עד כה נשמע התיאור הזה כמו פרוספקט גרוע של משרד התיירות. הוא גם נשמע קצת לא אמין כשמגיעים לפתח קזינו סן רמו, שבמתחם נוגה, ואין אף אחד שמקבל את פניכם – לא מארח/ת, לא מלצר/ית ולא איזה אחמ"ש שיעזור לכם להגיע למקום פנוי. פתאום כל התקוות לבראנץ' נינוח בשבת מתחלפות בתחושות של – "אוף, עוד פעם התל אביביים האלה, עם השירות הפלצני שלהם". ושלא תחשבו שלא ניסינו להזמין מקום כמה ימים בטלפון לפניכן – אבל "אנחנו לא שומרים מקום בסופי שבוע, תבואו ונסתדר". נו שויין. 

» ארוחות הבוקר הכי טובות בתל אביב - לרשימה המלאה
» ביקורת ארוחת בוקר בבראון
» ביקורת לורנץ ומינץ: לא לשכוח להזמין קובנה
» ביקורת ארוחת בוקר ברוסטיקו: פיסה חביבה מאיטליה
» ביקורת ארוחת בוקר בקפה 65

זמינות: אבל אל דאגה, למעט הפאלטה הזאת, בבית הקפה שליד תיאטרון גשר יש בעיקר דברים טובים. אז אחרי שמצאנו לבד מקום, הוגשו לשולחן תפריטים של אוכל ושתייה. ארוחת הבוקר מוגשת כאן כל יום עד 12:00, ובסופי שבוע עד 15:00. 

נגישות: יפו בסופי שבוע היא מקום הומה יחסית, והסיכוי למצוא כאן חנייה בכחול-לבן לא גדול. החניונים הקרובים (וכשאנחנו אומרים קרובים אנחנו מתכוונים לבערך 5-10 דקות הליכה) הם חניון מתחם התחנה / חניון חצרות יפו / חניון אליזבת ברגר / חניון נחום גולדמן. לתל אביביים היינו ממליצים להגיע הנה באופניים, ופשוט לנצל את היום לפני/אחרי לטיול על הטיילת, שנמצאת במרחק 6 דקות משם. בקזינו סן רמו מקומות ישיבה בפנים, שמתאימים יותר למי שרוצים לבוא עם לפטופ/ספר ולשבת בשקט, ושולחנות קטנים בחוץ. 

ארוחת בוקר בקזינו סן רמו
איכזבה. מנת "עיג'ה שבורה" בארוחת בוקר בקזינו סן רמו צילום: טל לוין

הדיל: תחת הכותרת "Rise and Shine" תמצאו כאן ארוחות בוקר אבל בעיקר מנות בוקר, שמגיעות כל אחת עם תוספות קצת אחרות. לצד אלה רשימת קינוחים, קוקטיילים של בוקר ושתייה – שאינה כלולה במחיר המנות או כחלק מארוחה אחת. 

מה אכלנו: מרשימת המנות בחרנו שלוש אפשרויות, כשהראשונה בהן היא Avocado & Eggs – 2 פרוסות חלה קלויה, שעליהן פרוסות אבוקדו גדולות, קצת מעוכות (בקטע טוב כמובן), עם שאטה יבשה, ושתי ביצי עין עליהם. בצד, עלי חסה פריכים, עם פרוסות דקות של צנונית ועגבניות שרי (54 שקלים). זאת המנה הכי ישראלית שאפשר לחשוב עליה לארוחת בוקר, והיא הצליחה לכנס היטב את החלה המתקתקה, שנקלתה כהלכה, עם אבוקדו טרי (ותודה שלא הפכתם אותו לממרח מעפן עם ביצה) וביצי עין עם חלמון שנותר נוזלי (אבל לא מדי). גודל הביצים הותאמו לגודל החלה, וכך אפשר היה בקלות יתר להחזיק את כל הסיפור הזה ביד ולנגוס, בלי שינזלו על היד כל הפרודוקטים. זאת מנה פשוטה לכאורה, אבל הוקדשה כאן מחשבה לכלל הקומפוזיציה – מצד אחד הכריך הפתוח הזה היה עשיר ומתקתק, ומצד שני החסה הפריכה, הוסיפה רעננות, פריכות והרבה לימון מאזן. שמחה גדולה שנאכלה עד הסוף.

עוד בחרנו "כל מיני קטנות" - 5 צלחות קטנות עם סלט עגבניות חריף/פריקה, חמוציות ועשבים/סלק מוחמץ/רוקט, סלרי ונענע/טחינה ולחם. על הנייר, מנה סופר פשוטה. על הצלחת - אחת מהמנות הטבעוניות הטובות בעיר. הסיבה להצלחה כאן גם היא – איזון – סלט העגבניות היה הצד החרפרף, הפריקה, עם החמוציות והעשבים היה כמעט בתפקיד הלחם, והסלק הוסיף את הצד המתוק. השוס הגדול היה הסלט שהורכב מרוקט, סלרי ונענע, והיה עז בטעמי האדמה שלו, למרות שעדיין נותר רענן. הטחינה הייתה הרוטב שחיבר הכל יחד, והיא נוגבה עם לחם טוב, שהגיע בשקית חומה. תענוג. 

דווקא מנה של עיג'ה שבורה (46 שקלים), חביתה מבולבלת עם תפוח אדמה ועשבים, הייתה החוליה החלשה. ראשית כי לא הרגשנו את תפוחי האדמה, שנית כי הטעם הדומיננטי היה של השמיר, ולא של השאר ולבסוף כי החביתה הכילה, כנראה, פלפל חריף, עובדה שלא ציינו בפנינו בעת ההזמנה. סלט עגבניות חריף עם טחינה ולחם, כבר הזכיר יותר מדי את המנה הקודמת. כדי להוריד את כל האוכל הזה בגרון הזמנו קוקטייל של "פרוזן פינק ליידי" – וודקה, לימונדה וקרנבריז. המשקה הוא ממשפחת הברדים האלכוהולים, והגיע עם גבעול נענע ומטרייה קטנה. לא הקומבינציה הכי מתוחכמת שיכולנו לחשוב עליה, אבל זה היה בהחלט מרענן ומתאים לבראנץ' מאוחר. מהסקשן של המשקאות הקלים ביקשנו גרין למונייד – לימונדה שמגיעה בצנצנת ענקית, בתוספת סלרי ומלפפון. אני מניחה שיש כאלה שיאהבו את זה, לנו זה פחות עבד. הבעיה הייתה לא בטעם (כי על זה בוודאי אפשר להתווכח) אלא שהכוס נשארה מלאה לגמרי, ואף אחד לא טרח לשאול האם יש בעיה? האם טעים? 

ארוחת בוקר בקזינו סן רמו
כל מיני קטנות. ארוחת בוקר בקזינו סן רמו צילום: טל לוין

שירות: הביטוי "לא מתאמץ" הוא המתאים ביותר לתיאור הסרוויס בקזינו סן רמו. לחוסר מאמץ יש כמובן יתרונות וחסרונות. היתרונות הם שלא מציקים לכם, הכל מגיע יחסית בזמן ובלי לשאול 500 פעם האם "אנחנו נהנים". החיסרון הוא שלפעמים שוכחים פה בקשות ולא יוצאים מגדרם לרצות. 

שורה תחתונה: אם החלטתם לבלות את הוויקנד ביפו (או אפילו את השבת), קזינו סן רמו הוא בהחלט תחנה שכדאי להגיע אליה. באווירה משוחררת, עם פסקול נעים ולא משתלט ואוכל טוב (ואפילו קצת מקורי) כיף להעביר פה שעתיים. 

קזינו סן רמו - לשעות פעילות ולכל הפרטים

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>