1. אוכל
  2. ארוחות בוקר

ארוחת בוקר בקלארו: הגודל כן קובע

תפריט הבראנץ' החדש של רן שמואלי שווה קפיצה לשרונה, בעיקר אם מדובר בקבוצה גדולה. עד אז כדאי שיחליפו פה את כוסות הקפה

כבר כמה שנים שתל אביב, העיר שמקדשת רחובות קטנים ורצפות מצוירות, מוקפת מתחמים. שוק צפון ברמת החייל, מתחם התחנה בדרום העיר, נמל תל אביב ממערב וכמובן מפלצת ושמה "מתחם שרונה" במזרח. כאן הכל בגדול - התקרות גבוהות, המסעדות רחבות ידיים וכמות האנשים בלתי נתפסת. לכאן מגיעים בידיעה שהולכים להוציא כסף, הרבה כסף, ושללא פעולת קנייה וצרכנות אינטנסיבית תיפגם ההנאה. וכך, חרף הרצון של עיריית תל אביב לשמר מבנים בעלי חשיבות היסטורית, נדמה שכעת יש להם (לבניינים) בעיקר חשיבות צרכנית. במבט ראשון גם קלארו, המסעדה של השף רן שמואלי במתחם שרונה, לוקה בשגעון הגדלות הזה. בראש ובראשונה משום שמדובר במסעדה גדולה, אפילו גדולה מאוד, שמכילה מקומות ישיבה רבים גם בפנים וגם בחוץ. והיות שלא פעם גודל בא על חשבון האיכות, בוודאי בישראל, עמד בפני שמואלי אתגר לא קטן. יחד עם העובדה שבחודשים האחרונים רעננו כאן את תפריט ארוחת הבוקר, וששמואלי מיצב את עצמו בפריים טיים כשופט הקפדן והדקדקן ב"בייק אוף ישראל", קלארו נבחרה להמשך המסע למציאת ארוחת הבוקר מושלמת. חיפה לא כשרה: מסעדות חדשותנפרדים מהמזללה של מאיר אדוניהבייקרי שעושה לכם משלוחיםפסטיבל אוכל ערבי בחיפה נפתח

זמינות: בשעה 9:00 נראתה המסעדה עוד יחסית ריקה, ולפחות על פניו אפשר אפילו להיות נועזים ולהגיע הנה ספונטנית. יחד עם זאת שעה לאחר מכן כבר התמלא המקום כמעט לגמרי. נכון לעכשיו, בימים קרים יהיה לכם לא סימפטי לשבת בחוץ, ואנחנו ממליצים על חלל המסעדה ובהחלט גם על הבר הגדול שמכיל לא מעט מקומות ישיבה. שימו לב לקלארו אתר מאוד נוח שניתן להזמין דרכו מקום. נגישות: אם יש משהו שבאזור שרונה השכילו להכין הוא מקומות חנייה. כמות החניונים מסביב כאן כמעט ככמות החנויות, ותוכלו לבחור לפי רצונכם בין חניון מפעל הפיס, לבין חניון על רחוב קפלן ודה וינצ'י  וחניון של בניין המשרדים הגבוה שברחוב הארבעה. אנחנו בחרנו דווקא בחניון העילי והפתוח בארבעה, שבימי שישי מבקש 22 שקלים לכל היום - מחיר זול (מאוד) במונחים תל אביבים. משם לכו ברגל עד למפגש בין רחוב הארבעה ובגין, וטפסו במדרגות קומה אחת. המסעדה הראשונה משמאל היא קלארו. לטובת בעלי מוגבלויות והורים עם עגלות יש ליד המדרגות מעלית גדולה שתכיל אתכם וכל כלי רכב שהבאתם איתכם. יחד עם זאת, הכניסה הראשית למסעדה כוללת 3 מדרגות, כך שאם אתם עם כיסא גלגלים (למשל), תצטרכו לבקש את עזרת הצוות בכניסה מהדלת האחורית. אגב, המסעדה רחבת הידיים מאפשרת תנועה יחסית בקלות בפנים. ארכיטקטורה מיותרת. מגש הבראנץ' של קלארו (צילום: טל לוין)הדיל: התפריט כאן מחולק לשלוש אופציות של בראנץ' - הראשונה היא בראנץ' זוגי, שמכילה ביצים כבקשתכם, סלט ירקות שוק, סלסלת מאפים, פרוסותפורל ורוד כבוש, גבינת עיזים בעלי גפן, זיתים מתובלים, יוגורט עם גרנולה תוצרת הבית, קפה ומיץ תפוזים (176 שקלים). תוכלו להוסיף לה גם בייקון, הרינג או קוקטייל בוקר עבור תשלום נוסף. האופציה השנייה היא מנות בודדות שמתומחרות בנפרד, ושתצטרכו להוסיף להן קפה או שתייה אחרת לפי רצונכם. האופציה השלישית היא "מנות למרכז השולחן", שכוללות סלט ירקות שוק, כבד קצוץ, הרינג וחלה או סביח של קלארו. אלה יגיעו בצלחת בינונית שמתאימה יותר לשרינג. הכי כיף לחלוק. בראנץ' בקלארו (צילום: טל לוין)

מה אכלנו: היות שהגענו ארבעה אנשים, החלטנו להזמין בראנץ' זוגי אחד ועוד שתי מנות נפרדות. לבקשתנו הגיעה לשולחן ביצה מקושקשת, רטובה וצהבהבה, שניכר שהוקדשה הרבה תשומת לב לטיגון שלה. ללא קצוות חרוכים מצד אחד וללא חלבון נוזלי מדי מצד שני. מגש הבראנץ' עצמו הוא מסוג הארכיטקטורות המיותרות במסעדות, שנועד, כך נדמה, בעיקר לעשות רושם. מדובר במגש רחב ידיים, שהמלצרית התקשתה להחזיק לבד, ושעליו הונחו הסלט, כמה מטבלים (לבנה, ריבת חבושים וחצילים), צלוחית זיתים, שתי כוסות קטנות עם מוזלי, וצלחת  פורל ורוד כבוש. בנוסף הגיעה סלסלת מאפים עשירה, עם לחם שיאור, בייגל, מאפינס ולחם פרנה. זוהי סלסלה מפוארת ביותר, שנדמה שכל פריט בה - לרבות האיזון ביניהם) חושב עד תום. ביקשנו להוסיף הרינג, שהגיע פרוס, עם שמיר, פרוסות בצל וצנונית. הסלט עצמו היה אינטנסיבי למדי עבור ארוחת בוקר, משום שכלל לא מעט ירקות שורש חרפרפים. המטבלים סיפקו את האיזון הדרוש, אם כי עבור כזה מחיר ובכזה מגש היינו מצפים שיגיעו בקעריות מעט יותר גדולות. אהבנו במיוחד את החצילים, עם טעם שרוף עדין, שהשתלבו נהדר עם שאר מרכיבי הארוחה. הפורל הכבוש, שנראה כמו סלמון, הוגש גם קצת דומה לסלמון עם שמיר ופלפל אנגלי. במקרה כזה נדמה שפשוט אפשר היה להגיש סלמון. על כל פנים, מדובר בדג הגון שנכבש כהלכה, ולמרות זאת רמת המליחות הייתה בו מדויקת, ולא השתלטה על שאר הטעמים. אנחנו ממליצים לאכול אותו עם שכבה עבה של חמאה, על גבי פרוסת לחם שיאור חמצמצה. ביס מושלם. ביס מושלם. כבד קצוץ, הרינג וחלה בקלארו (צילום: טל לוין)

על חשבון הבית הגיע לשולחן צלחת נוספת של הרינג וגם צלחת הכבד הקצוץ. ב"קלארו" בוחרים בגרסה היותר מעודנת של הכבד, שנדמה שנקצצה במכונה ולא ביד. מה שהופך את הסיפור כמעט לממרח היא חמאה, שמאזנת היטב את טעמי הכבד המתכתיים. תוספת בצל מטוגן הפכה את הסלט הזה לדליקטס של ממש, ובשילוב עם החלה הרכה זהו פריט חובה בכל ארוחת בוקר כאן. אם לא היינו סחים היינו מזמינים עם זה איזה צ'ייסר וודקה ומתחילים את הסופ"ש כמו שצריך. עוד על המגש - פס של מאפה ריקוטה ותרד, סטייל בורקס. אין מה לומר, שמואלי יודע איך להתנהג עם תנור האפייה שלו. הבצק פה פריך אך לא מתנגד מיד, ואל הפה פרצו טעמים עדינים של ריקוטה. המאפה ניצל ממלכודת התרד, שיכולה בהחלט לזמן הדים של טעם רקוב.

פרט לבראנץ' הזוגי תוכלו כאמור גם להזמין כאן מנות נפרדות, ולהרכיב לכם את הארוחה. אנחנו הזמנו בנדיקט ים תיכוני - ביצים עלומות, עגבניה צלויה, רוטב הולנדייז וצ'ילי חרוך. למרות השם האקזוטי מדובר במנת בנדיקט די סטנדרטית בטעמיה. החלמונים התפצחו בקלות, והרטיבו במתיקות את הטוסט שיש מתחתיהן יחד עם ההולנדייז. אישית אני פחות מתחברת לשילוב של עגבנייה בסיפור הזה, אבל זה עניין של טעם. העגבניות כאן נדמה שקיבלו טיפול על הגריל, וכך לפחות השתלבו עם הטעם הקלוי של הטוסט ולא השתלטו על הכל. טעמים קלויים. בנדיקט ים תיכוני של קלארו (צילום: טל לוין)

לסיום ביקשנו את מנת הפנקייק, שמגיעה כאן בצורת מגדל עם שישה-שבעה פנקייקים, אבקת סוכר וקוביית חמאה שנמסה לאיטה על הכל. ליד תותים טריים חתוכים (איזה כיף שהתחילה העונה), מייפל, קצפת ורוטב טופי. זאת מנה חביבה ביותר, שבשולחן בנות רעב נגמרה תוך דקות. יחד עם זאת, אין בה חידוש, לא בטעמים עצמם ולא בהתקנת המנה. איזה כיף שהגיעו התותים. פנקייק של קלארו (צילום: טל לוין)

באופן משונה משהו, הבעיות צצו כאן דווקא בגזרת הקפה. אולי בעיות זאת לא המילה הנכונה, אלא המוזרויות. ב"קלארו" מגישים קפה בכוסות קטנות עם דופן כפולה. וזהו - אין כאן עוד אופציות לכוסות. מחירו של צ'ייסר הפוך שכזה - 14 שקלים, והוא בשום מקרה לא מספק כליווי לצד ארוחה כל כך גדולה. ניסיון שלנו לבקש כוס גדולה יותר נענה לבסוף בחיוב, רק שהכוס הגדולה יותר לא באמת מתאימה לקפה (ייאמר לזכות המלצרים שהם התריעו על כך). סופו של עניין שהזמנו כל אחת קפה נוסף תוך כדי ארוחה, מה שיכול במקרים שכאלה ממש לנפח את החשבון הסופי. סליחה, אפשר עוד קפה? הכוסות של קלארו (צילום: טל לוין)השירות: ב"קלארו" כנראה מאמינים בשיטה אחרת של שירות. אין כאן בדיוק מלצר שאחראי על השולחן שלכם אלא כמה מלצרים שאחראים על אותו אזור. כתוצאה מכך היו הרבה מלצרים שבאו, הגישו, פינו והלכו, וכשביקשנו משהו ממלצר אחד התקשורת לא תמיד עברה הלאה. מעבר לכך ניכר שהמלצרים פה מאומנים ומיומנים, מכירים את המנות ויודעים להתריע בפני מוקשים (פה חריף, שם חמאה עם הבשר). מה שכן צריך לומר שכשהתחיל העומס ניכר היה שקלארו היא מסעדה שכדאי להגיע אליה בקבוצה גדולה. המבנה מצד אחד וההמולה מצד שני לא מספקים כאן את השקט הרומנטי הדרוש. שורה תחתונה: אם אתם בקטע של בראנץ' משפחתי או חברים, קלארו היא בהחלט אופציה ראויה, גם בגלל הנגישות הגבוהה שלה, והאפשרות להמשיך את היום בטיול באזור שרונה. קחו בחשבון שזוהי אחת הארוחות היקרות בעיר, ותצאו מכאן עם חשבון של 100 שקלים לאדם לפחות. חשבון:בראנץ' זוגי - 176 שקליםתוספת הרינג למגש - 22 שקליםהרינג, כבד קצוץ, חלה - על חשבון הבית (58 שקלים)בנדיקט ים תיכוני - 64 שקליםפנקייק - 54 שקליםתוספת 3 כוסות קפה - 42 שקליםסך הכל - 416 שקלים, לא כולל שירות

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>