1. אוכל
  2. ארוחות בוקר

ארוחת בוקר בקפה 65: כנראה ארוחת הבוקר הטובה בתל אביב

הארוחה במלון הבוטיק החדש ברוטשילד לא מושלמת, אבל היא המדויקת והנעימה ביותר מבין אלה שאכלנו עד כה. עכשיו רק צריך לשפר קצת את הפרנץ' טוסט

ארוחת בוקר בקפה 65
צניעות זה שם המשחק. אגז בנדיקט של קפה 65 צילום: טל לוין

נדמה שבשנה האחרונה אי אפשר לזרוק אבן בתל אביב בלי להיתקל במלון בוטיק. אם שוק הדירות השכורות במשבר זה כנראה בגלל ששוק המלונות בפריחה. רק על רחוב רוטשילד אפשר למנות לפחות ארבעה מלונות שכאלה, שמציעים חדרים מפונפנים, נוף לשדרה ובעיקר בופה ארוחת בוקר גדול. ברוטשילד 65 נפתח לפני כמה חודשים מלון בעל אותו שם, המשוייך לרשת מלונות אטלס, שכבר סיפרתי בעבר על מעלותיה. בקומת הקרקע שלו, איפה שהיה פעם קפה הילל, ממוקם קפה 65, מסעדה שתפריט ארוחת הבוקר שלה הורכב בידיו המיומנות של אוראל קמחי (פופינה).

» החדשות הלא כשרות של חיפה
» מה מחכה לכם בשוק רוטשילד אלנבי?
» אמריקה מגיעה לתל אביב
» הבייקרי שמגיעה עד הבית
» הצ'יפס החדש של תל אביב

זמינות: לא קל להשיג שולחן וכיסאות לשישי בבוקר פה. טלפון באמצע השבוע הכניס אותנו לרשימת ההמתנה, ובחמישי בצהריים עודכנו שנמצא במזל מקום. במילים אחרות, הקדימו לקבוע את הביקור שלכם, במיוחד אם הוא מתוכנן לוויקנד.

נגישות: כדי להיכנס למסעדה צריך לעלות 5-6 מדרגות. חיפשנו רמפה לנכים/עגלות ולא מצאנו במקום נראה לעין. יחד עם זאת, אנחנו ממליצים להתייעץ עם הצוות בטלפון וייתכן בהחלט שיציעו לכם דרך פשוטה יותר להיכנס. המסעדה עצמה אגב יחסית מרווחת ואפשר להתנהל בה עם גלגלים מכל מיני סוגים. שירותי הנכים אף נמצאים בקומת המסעדה עצמה (לעומת השירותים הרגילים, שצריך לרדת בשבילם 2 קומות). לגבי חנייה, נסו את החניון שעל פינת רוטשילד ובצלאל יפה, או פשוט חנו בהיכל התרבות ותגיעו לפה בקו 5.

מה הדיל: 95 שקלים, זה מה שיעלה לאדם אחד לאכול כאן. הארוחה מורכבת ממנה עיקרית לבחירתכם (מתוך תפריט), וגישה חופשית לבופה. שתיה חמה תקבלו לבקשתכם, ושתייה קרה, לרבות מיצים טבעיים, היא חלק מהמזנון.

מזנון בוקר בקפה 65
יש עוד אופציה לארוחת בוקר בשדרות רוטשילד, קפה 65 צילום: אפיק גבאי

מה אכלנו: מתוך תפריט העיקריות בחרנו במנה של אגז בנדיקט (שהייתה ברשימת הספיישלים של אותו יום), ומנה קבועה של קרואסון עם גבינת גאודה וביצת עין. הבנדיקט היו מהטובים שאכלתי בעיר, בעיקר הודות להתקנה הצנועה שלהם. חתיכה קטנה של בריוש שהיה קלוי במידה הנכונה עם שכבה עדינה של קרם תרד, שלמרבה השמחה היה מרענן. תרד הוא מלכודת לא פשוטה, בעיקר למטבחים שמוציאים עשרות צלחות שכאלה במהלך סרוויס. לרוב התרד במנה הזאת יוגש כעלים או כאיזו עיסה ששכבה טוב-טוב במקרר לפני שחוממה. כאן כאמור הצליחו להתחמק מהבורות. הביצים העלומות בושלו לפי הספר, עם מעטה לבן קשיח וחלמון שנזל, והתערבב עם רוטב ההולנדייז. נכון, זה היה מעט מתקתק מדי לטעמי, אבל לא באופן דרמטי. המנה השנייה הצליחה גם היא לחמוק ממלכודת מוכרת, זאת של הכריך קרואסון. ברוב המקרים, הביצה (בין שבתצורת עין ובין שבוורסיה העלומה) נוזלת החוצה מהמאפה, והאכילה הופכת להיות מזורקה של ניגובים מצד אחד וניסיונות להחזיק את הכריך בידיים מצד שני. פה, בעיקר בזכות האיפוק בכמויות המילוי, נותר הקרואסון שלם. כך אפשר היה להרגיש גם את החמאתיות הנפלאה שלו, גם את הפריכות כתוצאה מאפייה נכונה וגם את המילוי המלוח שבפנים.

הבופה המשיך את קו המאופק-אך-מפנק של הארוחה. בגזרת הסלטים הונחו כחמש קערות - סלט של חסה עם חתיכות אבוקדו, סלט סלק עם גבינת פירורי גבינת פטה, סלט שומר ועוד. הסלטים עצמם הצטיינו בזכות מיעוט הרוטב שלהם, מה שהותיר את הירקות פריכים והבליט את הטעם של כל חומר גלם בפני עצמו. בגזרת הגבינות מציעים כאן מבחר מדויק של קשות, רכות ומסריחות. השוס הגדול הוא דווקא החלק של הדגים - מגש של סלמון כבוש הום-מייד נשא פילטים קטנים, ורודים ואחידים של הדג, שנעטפו בכמות המדויקת של המלח והסוכר. התוצאה הייתה דג בשרני, שטעמיו לא התשתלטו על שאר הדברים ששמנו על הצלחת. חבל רק שהוא לא היה גם הבסיס בבנדיקט, שם בחרו דווקא בסלמון מהסוג התעשייתי. גם כוסות קטנות עם הרינג כבוש וגבינת שמנת היו הברקה, ששילבה בין המליחות העוקצנית של הדג למתיקות של הגבינה.

במרכז הבופה מגש גדול של לחמים, לחמניות ועוגות מכל הסוגים. אנחנו בחרנו דווקא בלחם הלבן, שאפוי עם קראסט קשה-קשה ותוך רך ונמס. ליד הפחמימות מגש קטן של ממרחים, שמוגש עם קריצה לילדות - הקופסאות של הממרחים עצמם, לרבות נוטלה וסקיפי, עומדות עם סכינים בפנים, כמו קוראות לסועדים למרוח פרוסה ולאכול מעל הכיור. גם דגני בוקר ומיצים טבעיים יש פה, אבל אף אחת מהקטגוריות לא מפוצצת - לא מבחינת הסוגים ולא מבחינת הכמויות בצלחות. התחושה הכללית היא שתקבלו כאן בדיוק את מה שאתם צריכים, מבלי להגיע לתחושת הבחילה המוכרת, שהיא תולדה של הנטייה הישראלית להאבסה עצמית.

לקינוח הזמנו את המנה השלישית שלנו - פרנץ' טוסט. האמת שדווקא כאן נרשמה אכזבה קלה. לשולחן הגיעה צלחת שהזכירה מנה של קפולסקי משנות ה-80', עם שתי חתיכות לחם מטוגן וקצפת מושפרצת בצד. במקום כמו קפה 65 כבר אפשר להיות קצת יותר מתוחכמים - להחליף אולי את הקצפת בקרם פרש, ולבחור בפירות מרעננים וחמצמצים יותר שיאזנו את המתיקות.

שירות: מקצועי, ישיר וחסר התחנחנויות. המלצרים הסתובבו כל הזמן ברחבה, בדקו, שאלו והציעו הצעות. המקום עצמו נשאר נקי ומסודר לאורך כל הזמן הזה, למרות הכמות הגדולה של הסועדים.

שורה תחתונה: כמאמר הכותרת, ארוחת הבוקר בקפה 65 היא כנראה הארוחה הכי טובה בעיר עכשיו. נכון, יש מושחתות ממנה ואולי אפילו מקוריות ממנה אבל היא המדויקת ביותר, משום שנוסף על ההקפדה בהתקנת האוכל פה, היא מספקת חווית ישיבה נינוחה ורגועה.

חשבון:

ארוחת בוקר ל-3 סועדים: 285 שקלים (לא כולל שירות)

קפה 65 - רוטשילד 65, תל אביב

תגיות

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>