1. אוכל
  2. כתבות

סחוג וגת בכרם התימנים

לא צריך לחכות לתימניאדה: כרם התימנים מציע מדי יום אוכל אותנטי וחוויה קולינרית נהדרת. סיור בכרם בלי לפסוח על הסחוג הירוק, האוכל על הפתיליות וכמובן - על הגת

הכינו לעצמכם כוס קפה שחור וחזק או שלפו קופסת סחוג מהמקרר והחזיקו קרוב ללב: מחקרים מראים שהתימנים הם שיאני מאריכי החיים בישראל - גם אם כניסה אל כרם התימנים בלב תל אביב הישנה לא תוסיף למניין שנותיכם, היא בטוח תעשה טוב על  הנשמה.

סבך הסמטאות ושלל הריחות בכרם יוצרים פסיפס מרתק בו לא משנה לאן תביט תמיד תיפול על תלתל תימני. חתיכה מאותו פאזל נחבאת כבר בחצר ביתה של שולה מהסחוג הממוקם ברח' כנפי נשרים 15, פינת ישכון. בעשרה שקלים תוכלו לרכוש כאן רבע קילו של סחוג ירוק מעשה ידיה. מבעד לעשן הסיגריה היא מציגה את הסחוג שלה באותה חצר משותפת בה חי השבט המשפחתי עוד לפני שהייתה כאן מדינה. בלי פאסון ובלי פרסום ורק הכרזה בכניסה אומרת פשוט כי "כאן סחוג ביתי מהכרם למכירה". איזה קופירייטר ימציא סלוגן טוב מזה?הכי טעים על פתיליות (צילומים: מתן אברמוביץ')

בהמשך ניצבת המסעדה הראשונה בעיר, עוד מימי החולות כשאת האוכל הכינו בחצר, בתנור פח מתחת לעץ התות. מאז גדל המקום, השולחנות יצאו לרחוב וארז צארום, הנכד, אימץ את הפתיליות. אצל צארום היו תמיד מאכלים תימניים ומזרחיים ומאז שירש הנכד, מאסטר שף במקצועו, את המקום הוא מוכיח שאפשר לשדרג את האוכל, ולדבריו, "לאכול גורמה, ובזול". צארום, יליד הכרם, שמגיל אפס נצמד לאמו במטבח ולאביו במסעדה ורכש את הסודות דבק עד היום במסורת ומבשל רק על פתיליות בסירי חרס ואלומיניום. "אין מה לעשות", הוא מתמצת, "הסוד הוא בפשטות" ובלי לשכוח את הטעמים הישנים דואג לעדכן במה שאופנתי ולרענן את המטבח בפתיחים (כמו מניפת חציל בבלסמי וטחינה), ארוחות ילדים וארוחות בוקר. התבשילים מוגשים בכלי חרס, התיבול נהדר ואפילו במלבי מסתתר טוויסט של שף (פלפל גרוס!) פשוט, נעים ועם הרבה נשמה במתכון. וככה גם הטעם.

השולחנות של צארום נושקים לאלו של החומוסיה שמנגד וקל להתבלבל. למזלנו, יושב אחד מוותיקי השכונה שמכוון ומסביר מי זה מה ועל מה המהומה. שלמה ודורון צוברים כאן וותק כבר מסוף שנות השלושים כשמסבחה, פול וכמובן, הממרח המקומי הם הגאווה הביתית. גם כאן, אלא מה, פתיליות. תושבי השכונה שולחים אותנו לבקר אצל נחמה ברחוב ישכון 10: "לכו ותראו, אם תספיקו". לא שלט ולא שולחנות - ספה, שולחן, משחק שש בש סוער והיא על הכיריים מטגנת לחוח. לקוח אחרי לקוח מציץ פנימה, אומר שלום, אוסף את השקית שמחכה לו, והלאה.

הרחובות מבלבלים, הריחות משכרים ובשעת צהריים מאוחרת חייבים להספיק ולמהר לפני שתתחיל הסייסטה התימנית. לשביל החלב אנחנו מגיעים בשעת קיפול. כאן הפתיליות ניצבות גאות אל מול המזגן, התפריט הצבעוני והאווירה הצעירה. מתחת לתמונות הביטלס וספרי הג'אז מוגשות ארוחת בוקר, מרקים, תבשילים, סלטים ומאכלים, איך לא, תימניים.

בשעה שרחובות הכרם מתמלאים בחוזרים מקניות השבת בשוק אנחנו פוסעים בדרך החוצה בואכה אלנבי ונעצרים למשמע רעש פיצוחים. ברכה של הגרעינים (יחיה קאפח 33) עומדת בין תנור הקלייה לבין קופסאות פח ישנות עמוסות גרעינים מכל סוג, אגוזים, שקדים ועלי גת (למי שצריך). גם היא כאן מלפני המדינה, באותה חנות קטנה, צעירה בנפשה, קולה צלול ומתחת לתמונה של האבא המנוח היא מוכרת את המותג שלה – גרעיני האבטיח "הטובים במדינה". כך נמשך לו מצעד הלהיטים התימני ומתברר שבין מרגול ובועז מעודה מסתתרים עוד כמה כוכבים. כולם כאן ותיקים, צעירים בגופם או ברוחם, יודעים את העבודה וקשה שלא לתהות האם ענבי הכרם מכושפים? אולי כאן מתחבא מעיין הנעורים? עזבו את הסטיגמות, את התלתלים ואת הג'חנון הקפוא - אין סיבה לחכות לתימניאדה הבאה כדי ללעוס גת עם הזקנים. הכרם נמצא ממש כאן.

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>