1. אמנות
  2. תערוכות מציגות

בעקבותיה

למועדי המופעים
מקבץ של תערוכות העוסקות בסיפורי מסע מחקריים של אמניות ואוצרות בעקבות נשים, ממשיות או מומצאות, שחיו ופעלו בזמנים ובמקומות שונים
צילום: יח"צ

פרטים

ז'אנר: אמנות, אמנות ישראלית קטלוג: קבוצתית תאריך עלייה: 14.01.2017 תאריך סיום: 22.04.2017

בעקבותיה היא מקבץ של תערוכות העוסקות בסיפורי מסע מחקריים של אמניות ואוצרות בעקבות נשים, ממשיות או מומצאות, שחיו ופעלו בזמנים ובמקומות שונים. האמניות והנשים מושאי מחקרן, הן נשים יוצרות, פועלות, אוהבות, נואשות, פגועות ופוגעות, מחפשות, לא מרפות, המשתוקקות לבטא את רעיונותיהן ולממש את דרכן, גם אם הדבר כרוך לא אחת בקשיים הנובעים מעצם היותן נשים. את כל הפרויקטים מלוות אוצרות המוסיפות נקודת מבט רחבה, הקושרת בין הסיפורים והעבודות.

» מדור אמנות - לכל התערוכות

מיכל היימן - AP Artist Proof, Asylum (The Dress, 1855-2017 

התערוכה של מיכל היימן, המוצגת באולם הגדול של מוזיאון הרצליה, היא הצבה מורכבת הכוללת מיצג, וידיאו, סאונד, תצלומים, עבודת רצפה, אובייקטים, מסמכים ותצוגת ארכיון. המבקרים בתערוכה מוזמנים למסע בזמן ובמרחב אחר, שתכליתו לסייע  אמנית לחזור ל"מקלט המשוגעים" (Insane asylum), אחד מאותם מוסדות אפלים ומאיימים באנגליה של המאה ה-19, שבמהלך השנים שונה שמו ל"בית חולים לחולי נפש" ומכונה היום, בשפה נקייה, "מרכז לבריאות הנפש". אוצרת: איה לוריא

הילה בן ארי: תנועה בין קווים שבורים מחווה להדה אורן

מיצב הווידיאו של הילה בן ארי הוא מפגש בין יצירתה לבין זו של הכוריאוגרפית הישראלית הדה אורן (2008-1935). בסרטונים, המוקרנים בחלל התערוכה, מופיעים רקדנים בגודל כמעט טבעי בתנוחות מתוך כוריאוגרפיות של אורן או בהשראתן.  לצד הסרטונים, מוצגת התצוגה הארכיונית "הדה אורן: 'התנועה היום יומית באיזה תנאים היא ריקוד?'", המכילה תצלומים, קטעי וידיאו, רישומים, קטעי יומן ועוד, המתעדים רגעי מפתח בארבעים שנות הקריירה של הדה אורן. העבודה היא פרק מסדרת מחוות של בן ארי, בהן היא חוקרת ומנהלת דיאלוג עם יוצרים ישראלים ותיקיםאוצרת: טל יחס

רונית פורת: מר אולבריך והעלמה נוימן

רונית פורת מציגה מסע בעקבות לישן נוימן, נערה יפהפייה בת 16 שנשפטה למאסר בברלין ב- 1931 בעוון סיוע לרציחתו של פריץ אולבריך. שען שנהג לפתות נערות תמימות בהן היא עצמה ולצלמן באופן אירוטי בחדר האחורי בחנותו. בסיפור שהאמנית רונית פורת מעלה באוב מן ההיסטוריה היא מדגישה את כפילות נקודות המבט גבר ואישה, קרבן ומקרבן, צלם ומודל. אוצרת: אורית בולגרו

מורן שוב: עיניים שמחות לצִלָּה בינדר

התערוכה היא הזמנה למפגש עם דמותה הנשכחת של האמנית והמאיירת צִלָּה בינדר (1987-1919), שאיירה עשרות ספרי ילדים בעברית שהיו לקלאסיקה. התצוגה כוללת תצלומים, אובייקטים, טקסטים, חומרי ארכיון ותסכית מאת מורן שוב המושמע במדריך קולי. מורן שוב חוקרת ספרים בעין אוהבת. היא בוחנת את השכבות האינטלקטואליות, הרוחניות והאסתטיות שיוצרים עיצובי הכריכה ונייר הבִּטנה (פורזץ), הבחירות הטיפוגרפיות, הניקוד ויחסי איור וטקסט על הדף, איכויות הנייר, הדפוס ותיפורי השִדרה.את ממצאי חקירותיה היא מתעדת מנקודת מבט מקרבת. לצד זאת, היא נוקטת לעתים בדרך של התערבויות (מוסוות יותר או פחות), כגון שתילת שורות משלה במקום הטקסט המקורי.אוצרת: איה לוריא

הינדה וייס: אחרי היעל הנובי

לאחר שנים של חיים עירוניים בתל-אביב, בהן היו הקיום והנוף האורבאני מרכזיים למחקרה האמנותי, הגיעה הינדה וייס לסביבה חדשה,לשהות-אמן מדברית שיצרה לעצמה במצפה רמון, בעקבות מפגש עם יעל נובי. וייס יוצרת חלל המשחזר את תחושת האווריריות של העולם המדברי ומייצר את המתח הקיים בין שאיפה להיטמעות, לבין הכרה באי היכולת להביט במרחב במלואו. המבקרים מוצפים בסאונד החזרתי של סרט הווידיאו המוקרן בחלל, אחרי היעל הנובי, מבלי לדעת מה מקורו. רק לאחר זמן, מתברר שהוא נובע מתנועת נדנדות מעלה-מטה, שוב ושוב עד אינסוף. אוצרת: איה לוריא

תמר לצמן: ביקורה של גברת טאד

הצלם האמריקאי אדוארד מייברידג, היה הראשון שעשה שימוש במספר מצלמות במטרה ליצור אשליה של תנועה. מייברידג צילם נשים רבות במסגרת פרויקט התנועה שלו מסוף המאה ה-19. אך בעוד שתצלומיו זכו למעמד איקוני בתולדות הצילום והקולנוע, הנשים שצילם נותרו ברובן אלמוניות. המידע הנלווה לתצלומיו אינו כולל את שמותיהן, אלא רק מספרים קטלוגיים ותיאור הפעולות הגופניות שבצעו לשם הצילום. אוצרת: איה לוריא

טליה סידי: חמש עבודות

פועלה הקצר אך האינטנסיבי של האמנית טליה סידי, נמשך כעשר שנים, מסיום לימודיה במחלקה לאמנות בבצלאל ב-1997 ועד מותה בטרם עת בשנת־2006. בשנת העשור לפטירתה, מוצגות על קיר הבטון באולם הכניסה למוזיאון הרצליה, חמש עבודות מונומנטאליות שלה. המהלך המדויק והסוער שמאפיין את עבודתה חושף עצבים רגישים  ושפתה האמנותית מגיבה למציאות בשילוב של תחושת דחיפות ועיבוד רעיוני מושגי חריף. אוצרת: איה לוריא

מרים חלפי: גלוית עיניים

הפסלת והמשוררת מרים חלפי, נמשכה לאמנות מגיל צעיר, אך תנאי חיים של יתמות ועבודה קשה, איפשרו את צמיחתה כיוצרת, רק בבגרותה, בשנות ה-30 שלה. האוצרת גליה בר אור, החוקרת זה שנים את הנרטיב ההיסטורי העלום של האמנות הישראלית, חושפת את דמותה של חלפי. אוצרת: גליה בר אור

איפה ומתי

אירועים בכל הארץ

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>