1. אמנות
  2. כתבות והמלצות

גנגסטרים עם שטריימלים: כנופיות הרחוב היהודיות בקומיקס חדש

לאחר השקה מוצלחת בחו"ל משיקה קבוצת המאיירים 'HUMDRUM' בארץ את ספרם החדש העוסק בכנופיות. למה הם בחרו בנושא, מה ההבדלים בין התעשיות ואיך זה קשור למוסד לעבריינים צעירים

Gang
עבודה של עובדיה בנישו צילום: יח"צ

אנחנו רואים אותה מבעד לטלוויזיה, מרגישים אותה ברחוב, שומעים אותה בשפה בה אנו מדברים - נראה שהאלימות רק גואה וגואה, ולנו אין כבר שליטה עליה. אם בגלל הסיבות האלו ואם בגלל שיש משהו מגוחך מעט בכל הנושא, יצאו להם לפני שנה שישה מאיירים ישראלים החברים בקבוצת 'HUMDRUM' (עומר הופמן, קרן כץ, דן אלון, הדר ראובן, עובדיה בנישו והילה נועם), למשימה במסגרת 'שבוע האיור'. במשך שבוע ישבו בחלל של גלריה בנימין ויצרו ספר קומיקס בנושא עלילותיהן של כנופיות נבחרות בארצנו ומחוצה לה: כנופיית השש-בש, כנופיית החמין השרוף, כנופיית השבת ועוד.

» מה הקשר בין אמנית ישראלית, צייר מצרי ומלחמת יום כיפור?
» הפורטרט המסעיר של שרה נתניהו
» עכבר אמנות
» לוח תערוכות

הספר החדש שנקרא תחת השם "Gang" יוצא בהוצאת 'ברחש' של ערן הדס ודניאל עוז. הוא הושק בארצות הברית, קנדה וגרמניה, ומחר (שישי ה-28 ביולי) יושק ב"סלון" ובחנות "קומיקאזה" בדיזינגוף סנטר, תל אביב. "הצגנו את הספר לפני כחודשיים בפסטיבל 'מוקה', קרן כץ ואני", מספרת הדר ראובן על ההצלחה בעולם. "כל העותקים נמכרו, והיינו צריכים להדפיס עוד, כך שנראה לי שהוא התקבל טוב מאוד. גם ביריד האחרון בנחלת בנימין (פסטיבל הקומיקס והאיור שמתקיים בחודש אפריל מ.נ), ובשבוע הספר הילה, עובדיה ואני היינו בדוכנים וכל הזמן מכרנו. למעשה לא נשארו הרבה עותקים, אז כדאי למהר לרכוש בהשקה".

Gang
עבודה של עומר הופמן צילום: יח"צ

הרעיון הראשוני להוציא ספר משותף עלה כבר לפני שלוש שנים בפסטיבל אנימיקס, במטרה להוציא ספר שיושק בפסטיבל הקומיקס אנגולם בצרפת. "זה פסטיבל עצום בגודלו שבה כל העיר, שביומיום היא די מנומנמת, הופכת לעיר קומיקס שוקקת ורוחשת", מספרת הילה נועם. "חלקנו כבר היה בפסטיבל הזה לפני והכיר את הפוטנציאל. היתה התלהבות מדבקת ומשם התגבשנו כקבוצה. מימשנו את היעד הראשוני – הוצאנו ספר ונסענו איתו לחגיגת הקומיקס של אנגולם, ומשם הדברים המשיכו להתגלגל. ובמקביל להוצאה של הספר בישראל, בפסטיבלים ובחנויות, הגענו עם הספר גם לפסטיבל 'Fumetto' בלוצרן, ולפסטיבלים נוספים בארצות הברית. הספר עשה את דרכו לפסטיבלי ספרי אמן בגרמניה ולחנויות קומיקס נוספות באירופה וארה"ב, ומתוך זה יצא לנו לעשות שיתופי פעולה נוספים – כקבוצה ויחידים. הספר השני נעשה באותה האינרציה שמאפשרת העבודה בקבוצה עם התלהבות עשייה, מצד אחד, ומצד שני אהבה לעבודה הדי סיזיפית - לפעמים מתסכלת לפעמים מתגמלת - של יצירת קומיקס".

Gang
עבודה של קרן כץ צילום: יח"צ
Gang
עבודה של דן אלון צילום: יח"צ

לא היה לכם חשש שאולי הקהל בחו"ל לא יבין את הדקויות בסיפור ישראלי כל כך?
דן אלון: "במקרה שלי, אני לא חושב שזאת צריכה להיות בעיה, מכיוון שהקומיקס שלי מתייחס יותר לפעולה שלי כצופה בטלוויזיה, למשל הסופרנוס, ובוודאי בסדרה כל כך איקונית ומפורסמת. גם במקרים האחרים, לדעתי, אין בעיה – מכיוון שהסיפורים הם קפסולה תרבותית, וככזו היא דווקא מעניינת, מרחיבת אופקים ומראה לקהלים הבין לאומיים דברים קצת שונים ממה שהם התרגלו לראות על ישראל. בעיניי זה דווקא יתרון".
הילה נועם: "אני חושבת שדווקא הכח שלנו הוא בלהביא את הדבר השונה והלא שגור לתרבות הקומיקס באירופה וארצות הברית או קנדה. לא רק בסגנון האיור, שבה הרבה קומיקסאים נבדלים אחד מהשני, אלא גם בתכנים עצמם. זאת הזדמנות של אנשים שמכירים את ישראל בעיקר מהחדשות, ללמוד ולהכיר עוד דברים, יותר מורכבים, על המקום הזה, וגם להתוודע להומור ישראלי – לפעמים קצת ציני או שחור, ולקדרות ישראלית. וכל הניואנסים הם כמו סודות קטנים מהתרבות שלנו שמי שפותח ספר קומיקס יכול להחשף אליהם גם עלילתית וגם ויזואלית".
קרן כץ: "קומיקס זה מדיום שבנוי גם ככה על דקויות ופערים כבר בחומרי הבניה שלו והשפה ההיברידית. וכשבאים לקרוא ספרי קומיקס, הקורא מודע בכל רמ״ח איבריו לכך שהוא נכנס לשטח אישי, דינאמי, רב רבדים. השאיפה המקצועית היא שככל שאנחנו יותר קרובים לסיפור שלנו ומתמסרים אליו, גם אם הוא זר, כך היתרון של המדיום - שמאפשר נקודות מבט וכניסה רבות וגמישות - מגיע לידי מיצוי מירבי".

ובארץ?
הילה נועם: "אין חשש מהתקבלות של ספר קומיקס בארץ. תחום הקומיקס והספרות הגרפית בארץ קיבל תאוצה בשנים האחרונות – גם בקרב היוצרים, כי יחסית הרבה רומאנים גראפיים יצאו בשנים האחרונות בארץ, וגם בקרב הקהל. יש הרבה יותר דרישה לקומיקס וספרות גראפית והכרה במדיום הזה. כמובן שהכל עוד בתהליך ובישראל השוק לקומיקס, שעד לפני כמה שנים כמעט ולא היה קיים, עדיין קטן - אבל זה תהליך מאד חיובי שנותן גם הוא הרבה אנרגיה לעשייה."
הדר ראובן: "בגדול לספרי קומיקס בארץ אין מקום קבוע. בשנתיים-שלוש האחרונות היו מלגות בתחום וספרים מוצלחים מאוד יצאו בהוצאות עצמיות, אך גם הם לא מופצים ברשתות ברחבי הארץ אלא מופיעים רק בפסטיבלים ובכמה חנויות עצמאיות. הוצאות הספרים הגדולות לא ממהרות להוציא ספרים מסוג זה, בטח לא של יוצרים פחות ידועים ומבוססים, אולי מחשש לסיכון כלכלי ואולי מחוסר הבנה של כמה חשוב לפתוח את השוק ואת הקוראים הישראלים לעוד פורמטים ספרותיים וגם לצד הויזואלי שבהם". 
דן אלון: "בישראל יש קהילת קומיקס קטנה, אך נאמנה ומלוכדת. כל החברים בקבוצה עושים קומיקס בערך בין 5-10 שנים, ולכן אני מאמין שזה יתקבל בצורה טובה בארץ. בעשרים השנים האחרונות הקומיקס האלטרנטיבי צבר קהל נאמן בישראל".

Gang
עבודה של הילה נועם צילום: יח"צ

למה בעצם העיסוק בנושא 'כנופיות'? מה משך אתכם בנושא הזה?
קרן כץ: "אני חושבת שנושא הכנופיה עלה בגלל שרצינו לחזק את הקשרים הבין קבוצתיים שלנו. את הספרים והעבודות הקודמות יצרנו כשכל אחד מבודד בסטודיו שלו. יש הקבלה (מזערית אמנם) בין כנופייתנו לכנופיה". 
דן אלון: "לפני שאנחנו מוציאים ספר אנחנו דנים במגוון האפשרויות לנושא, משתדלים שהוא יהיה נושא 'שיש מה לצייר בו', שיש לנו חיבור אליו וגם שהוא יהיה יחסית כללי, כדי להכיל 5-6 פרשנויות שונות. במקרה שלי, כאמור, הנושא מושך אותי גם בלי קשר לעבודה בקבוצת 'HUMDRUM', והוא מופיע גם בעבודות הפרפורמנס, הציור והמיצב שלי". 
הילה נועם: "אותי משך העיסוק בנושא שנתפס כשלילי – מעשים פליליים, התארגניות לא חוקיות, אולי אפילו אלימות, כמשהו שמאפשר לנער את הקומיקס מהתדמית החמודה – מתקתקה שהרבה פעמים נדבקת אליו. זה מציג עמדה כבר מהכריכה – נכון מדובר בקומיקס, אבל שלא תחשבו שהכל פה טוב ויפה וחמוד. אולי יתעוררו שאלות של מוסר במהלך הקריאה, אין לדעת. זה מאפשר גם הרבה חופש. כיוצרת הרגשתי מן הקלה. הפעם היתה לי תחושה ש -הנה, זה הנושא – עכשיו גם אני יכולה להיות 'לא בסדר'". 
עומר הופמן: "יש רבדים טעונים ברעיון כנופיה, בהתאגדות של בני האדם לקבוצה אלימה בתוך חברה גדולה יותר. זה כמו פצצה שמחכה להתפוצץ. זה נותן פתח לעסוק בנושאים חברתיים כמו עובדים זרים, ההיסטוריה של העם היהודי, ומשחקי שש בש. וזה תירוץ מצוין לצייר מישהו דוחף חבילה לתחת של חמור".

Gang
עבודה של הדר ראובן צילום: יח"צ

ומאיפה קיבלתם את ההשראה לסיפורים? 
עומר הופמן: "ספר הילדים האחרון שעבדתי עליו היה 'חכמי חלם והירח' שסיפר שלמה אבס. אני חושב שזה דירבן אותי באופן לא מודע לייצר קונטרה לסיפורי הגלות שהתחנכנו עליהם, שיצרו מיתוס בו היהודים תמיד היו מסכנים או לומדים תורה או רק מחכים לגאולה. אז יצאתי לברר מה היה קורה אם הרשל'ה היה חרא של בנאדם. אני חושש שהסיפור יובן באור אנטישמי, אבל מצד שני, מיתוס נועד שיפוצצו אותו".
דן אלון: "העבודות שלי לרוב מוקומנטריות, כך שהן מתייחסות למשהו שקורה באמת, אבל מכניסות אליו טוויסט אישי או מומצא. במקרה הזה, כמו בכל מיני הזדמנויות, עבדתי מול הצפייה בטלוויזיה". 
הדר ראובן: "אצלי זה מבוסס על סיפורי האישי. בזמן שגרתי יחד עם משפחתי בתוך מוסד סגור לעבריינים צעירים. אבי קרימינולוג והיה מנהל המוסד. גרנו בצריף משלנו, אך הוא היה ממוקם בשטח המוסד עצמו ליד מעונות הבנים. בחוברת 'כנופיה' מופיע קטע שמבחינתי הוא שלם כשלעצמו, אך הוא גם תחילתו של סיפור גדול יותר". 
קרן כץ: "את הסיפור שלי תפרתי בהשראת קטעי שיחות במקום, מספר עובדות שלמדתי מכל מי שהשאילו לי ספרים או סיפרו לי עובדות מעניינות: אילן מנוח שסיפר לי על דוקטור סמלוויס והגילוי המרעיש של הצורך לשטוף ידיים בין מנותח למנותח, מסעות שערכו נערים לאוניברסיטאות הראשונות של אירופה בימי הביניים ופותו לתוך היערות על ידי כנופיות שודדים, ותערוכתו מרובת השלל והציד של שחר סריג ב'מקום לאמנות' שהוצגה בסמוך אלינו". 
הילה נועם: "בסיפור שלי 'Gangs of Our Country' מתוארות שלוש אפיזודות של שלוש כנופיות שונות בארץ. חיפשתי סיפורים על כנופיות שפועלות, או שנתפסו ובסופו של דבר הגעתי לשלוש שהכי עניינו אותי ושהרגשתי שאני יכולה להעביר באמצעותן סיפור יותר רחב על פנים שונות במציאות שלנו בישראל והמורכבות שלה. מתוך המחקר גיליתי שגם המשפחה שלי נפלה קורבן לכנופייה, ושלא היה מדובר, כמו שחשבתי עד אז, באירוע חד פעמי. במהלך ההלוויה של סבתא שלי לפני כמה שנים, נפרצו ונשדדו המכוניות של מי שבא לחלוק איתה כבוד אחרון. זו היתה טלטלה בתוך האבל והבכי להבין שמישהו ראה בנו מטרה נוחה לניצול. אז לסיפור הספציפי הזה בקומיקס היה גם אלמנט מאד אישי, אבל האמת שזו בכלל היתה הלוויה מוזרה ורצופת אירועים טראגיים-קומיים שכבר נכנסו, כמובן, לקומיקס אחר".

הספר "Gang" יושק בשישי ה-28 ביולי, בשעה 12:30 תתקיים הרצאה ב"הסלון" בדיזינגוף סנטר (קומה 3), בה יספרו חברי הקבוצה על תהליכי העבודה, וב-13:30 תתקיים בחנות "קומיקאזה" (קומה 2) אירוע חתימות על הספר ומכירת הדפסים, חוברות ופנזינים.

תגיות

עכבר EXTRA

לעוד כרטיסים במתנה >>

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>