1. אמנות
  2. כתבות והמלצות

נוסטלגיה ארצישראלית: מסע אל העבר דרך כרזות קק"ל

קופסה כחולה, מפעל עשירית השקל ונטיעות הם רק חלק מהנושאים בהם עוסקת תערוכה חדשה המוצגת בסינמטק תל אביב, ומציגה את פעילותה של קרן קיימת לישראל

נוסטלגיה ארצישראלית - מתוך התערוכה
צילום: יח"צ

אם גם אתם מזמרים את השיר "כך הולכים השותלים" כשאתם שומעים את הצירוף "ט"ו בשבט", כנראה שגם עליכם נעשתה עבודה טובה בגן. תערוכה חדשה בסינמטק תל אביב תיקח אתכם למסע בזמן ל-115 השנים של פעילותה של קרן קיימת לישראל, שהשתמשה בכרזות כדי לקרב את התלמידים לחקלאות ולטבע של הארץ, ולהחדיר אמונה והתלהבות לבניית המולדת הישנה-חדשה. "באמצעות הכרזות ניתן ללמוד על היעדים שקק"ל הציבה לעצמה כגון התיישבות וכיבוש הקרקע, השגת כספים לרכישת קרקעות והכשרתן לחקלאות, ציון החגים הלאומיים, נטיעת יערות ועוד", מסבירה אפרת סיני, מנהלת התערוכה.

איזה מסר ניסו להעביר המעצבים בעזרת הכרזות?
"אחרי היווסדה של קק"ל הבינו מנהיגיה שכדי לעמוד במשימה המוטלת עליהם, עליהם לא רק להשיג מימון לפעולות הקרן, אלא גם ואולי בעיקר - לשנות הלך רוח של אומה שלמה. רוב הכרזות שמוצגות בתערוכה נועדו למערכת החינוך של היישוב העברי. הכרזות שימשו כלי הסברה יעיל ביותר בפינת קק"ל, שהייתה קיימת בכל כיתה של כל בית ספר: מסר חזותי צבעוני, חד וברור, ומלל המביע רעיון קצר וקליט שנועד להציג הישגים ולהחדיר אמונה והתלהבות לבניית המולדת הישנה-חדשה. הכלי היעיל הזה הגיע עד מהרה גם לתנועות הנוער ולארגונים ציוניים בחוץ לארץ". 

» נוסטלגיה ארצישראלית - לכל הפרטים

» ט"ו בשבט - לכל האירועים

» ט"ו בשבט הגיע: לאן לוקחים את הילדים?

» עכבר אמנות - לכל הכתבות והתערוכות

» אמנים צעירים - לכל הכתבות במדור

נראה שהמסר היה די פשוט
"המסר היה קצר ופשוט, אבל אין זאת אומרת שהיה חסר תחכום. הכרזה הנושאת את הכותרת 'מגדל המים', אינה עוסקת במגדלים, אלא באחד מסמלי הציונות המציינים את ההתיישבות. בכרזה האומרת 'שלום כיתה א'', כרזה ניטרלית כביכול, נחבאת גם קופסת קק"ל המפורסמת, שמוצגת כאן כחלק בלתי נפרד מריהוט הכיתה".

האם הייתה עוד דרך עיצובית בה קק"ל ניסתה דרכה להעביר את המסרים?
"קברניטי קק"ל נעזרו בכל אמצעי אפשרי של תקשורת חזותית. האמצעי הראשון היה 'בול ציון'. הבול הודפס ב-30 מיליון עותקים ויהודים רבים הדביקו אותו על מכתביהם בנוסף על הבול הרשמי של המדינה שבה חיו.  בנוסף, קק"ל יצרה סרטי קולנוע וצילומים שימחישו ליהודי התפוצות את מה שמתחולל בארץ ולמעשה פיתחה את שני ענפי היצירה האלה. ואחרון היה כמובן הקופסה הכחולה המפורסמת, שמצאה לה מקום של כבוד בכל בית יהודי, אשר מטרתה לא הייתה רק איסוף הפרוטות, אלא מתן אפשרות לכל יהודי לחוש שותף בגאולת הארץ". 

כמה מהכרזות שמוצגות בתערוכה:
"הקופסה הכחולה ניצבת בראש הגבעה ולמרגלותיה היישוב שבכוחה קם".
1920, מעצב לא ידוע, ארכיון הצילומים של קק"ל

"שבעת המינים על רקע השדה החרוש מבקשים לומר ששיבה לארץ אינה רק למרחב הגיאוגרפי הקדום אלא גם שיבה לעבודת האדמה, כפי שהיה לפני יציאת עם ישראל לגלות".1935, עיצוב: פרסום אהרון, ת"א, ארכיון הצילומים של קק"ל

"כרזה זו נועדה לעודד את הציבור להשתתף במפעל עשירית השקל. בחודש אלול פקדו נציגי קק"ל את כל בתי האב בישראל שהתבקשו לתרום תרומה סמלית של עשירית השקל לגולגולת".
1937, עיצוב: אסף ברג / יוחנן סימון, ארכיון הצילומים של קק"ל

"ב- 1946 הגתה ועדה בראשותו של הרברט מוריסון, ממנהיגי תנועת הלייבור באנגליה, תכנית שפיצלה את ארץ ישראל והותירה את הנגב מחוץ לגבולות המדינה העברית. תכנית זו, לו התקבלה, הייתה מעקרת את החזון הציוני מתוכן".  1946, עיצוב: אוטה וליש, ארכיון הצילומים של קק"ל

"הכרזה המבטאת, בהשפעת מלחמת העצמאות, את העמדה ולפיה האחיזה בקרקע היא שמעניקה את ההגנה למדינת ישראל". 
1948, מעצב לא ידוע, ארכיון הצילומים של קק"ל

"כרזה לרגל ט"ו בשבט בה נראים בני נוער מבלים בחיק הטבע ונוטעים שתילים. באמצעות תנועת המורים למען קק"ל הפכה קרן קימת לישראל את ט"ו בשבט לחג הנטיעות וסמל להתעוררות לאומית".
1950, עיצוב: "רולי" (רוטשילד את ליפמן), ארכיון הצילומים של קק"ל

"הניסיון שצברו גבולות, בית אשל ורביבים - שלושת המצפים שהעלתה קק"ל על אדמת הנגב ב- 1943 - היו הבסיס להתיישבות העברית בנגב".  
1950, עיצוב: וינד סטרוסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

"כרזה המתארת תיאור כפרי אידילי: ילדים מטפלים בפינת החי שלהם".
שנה לא ידועה, עיצוב: פ. קלר, ארכיון הצילומים של קק"ל

התערוכה ''נוסטלגיה ארצישראלית'' תוצג עד ה-19 בפברואר בסינמטק תל אביב.

תגיות

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>