1. אמנות
  2. כתבות והמלצות

אמנים מהשורה הראשונה נגד המלחמה

יוצרים מהשורה הראשונה, יהודים וערבים, חלקם כאלה שלא מרבים להזדהות פוליטית, עומדים מאחורי הגיליון "לצאת! – אסופה נגד המלחמה בעזה". מה שנקרא: כשהתותחים רועמים המוזות עורכות עיתון שירה

 "במלחמת עזה 1.0ישבנו כל היום מול הטלוויזיהמביטים בעיניים כלות בשמותהנופליםמקשיבים לקצב המונוטוני שלההקראהשואלים עצמנו מתי יקריאו אתהאחרון.כולם נשמעו כמו שמות אחרוניםאף אחד לא היה אחרון"

( 1.0 / עמיחי שלו )

ביום חמישי בבוקר הגיע ניר נאדר, מיוזמי גליון "לצאת! – אסופה נגד המלחמה בעזה", לבית הדפוס בו קבע להוציא את אסופת השירים והיצירות, שנהגתה רק שלושה ימים קודם לכן. טרוט עיניים אחרי לילה ארוך של עריכה, הגיש את המסמך לבעלי בית הדפוס. אלו האחרונים עיינו בו, והודיעו לו שחומר כזה הם לא יכולים להדפיס.1000 גליונות המהדורה הראשונה של "לצאת!" יצאו לבסוף מבית דפוס בכפר קאסם, וחולקו לבאי ההפגנה שנערכה בשבת בכיכר רבין, בעבור תרומות. גליונות נוספים יגיעו לחנויות מוזיקה וספרים ולמרכזי תרבות אלטרנטיביים. כתב העת זמין גם כקובץ להורדה חופשית במספר אתרים באינטרנט.מוסדות התרבות בארץ נרתמים למען תושבי הדרום

עבודה של סת' טובקמן מתוך "לצאת!" יוזמי הגליון הם בימים כתיקונם חברים בשש קבוצות שונות – עיתוני התרבות והשירה "מעין", "מארב" ו"דקה", המגזינים הפוליטיים "אתגר" ו"סדק", וקבוצת "גרילה תרבות", שמארגנת הפגנות שירה. "לצאת!" אינו שיתוף הפעולה הראשון ביניהם – בעבר עבדו יחד על החוברת "אדומה – אנתולוגיית שירה מעמדית", שזכתה להצלחה והודפסה בשלוש מהדורות. מצד שני, זו וודאי הפעם הראשונה בה הם נאלצים להדביק את קצב האקטואליה בהוצאת גליון. מגזיני התרבות בישראל נלחמים על מקומם

 "במקור זה היה הרעיון של צ'יקי (רועי ארד, ל"ק) מ"מעין", שעלה ביום שני, ומהר מאוד כולנו הצטרפנו ליוזמה", מספר מתי שמואלוף, משורר ודוקטורנט לספרות, ממייסדי "גרילה תרבות" ועורך אורח ב"סדק". "בשלישי בבוקר הוצאנו בתקשורת קריאה לפניות של אמנים ומשוררים עם דדליין של 36 שעות, ועד יום רביעי אחה"צ קיבלנו כ-250 פניות. מאותו רגע ישבנו כל הלילה על העריכה והגרפיקה, עד שהגענו בחמישי בבוקר לבית הדפוס".עבודה של אבי בוחבוט מתוך "לצאת!" "לצאת!" מודפס בפורמט צנוע עקב מגבלות התקציב, והוא כולל בעיקר שירה, אבל גם עבודות ויזואליות בשחור-לבן ושני סיפורי הפגנות מהשטח. משתתפים בו השמות הרגילים שהיה אפשר לצפות למצוא בחוברת כזו, אך לצידם גם יוצרים מהשורה הראשונה, יהודים וערבים, חלקם כאלה שלא מרבים להזדהות פוליטית: אהרון שבתאי, שמעון אדף, עידו בר-אל, רועי רוזן, אוהד מרומי, הילה לולו-לין, איציק רנרט, אפרת מישורי ועוד. "עצם העובדה שכל כך הרבה אמנים התגייסו למטרה בזמן כזה קצר מעידה שיש כאן ציבור, שהוא לא בשולי החברה, שלא רוצה במלחמה הזאת, וקולו בקושי נשמע בתקשורת היום", אומר ניר נאדר, עורך "אתגר", מס' 2 במפלגת דע"ם, ומרכז סניף ת"א של עמותת "מען" לזכויות עובדים.

איך גליון כזה יכול, לדעתך, להשפיע על המצב בשטח?

"תחשבי שלא היינו מחליטים להוציא את האסופה הזאת, שכל מי שתרם לה לא היה תורם, שכל מי שיקרא אותה לא היה קורא. קבוצה גדולה של אנשים הייתה נשארת במפלגת התסכול והייאוש, הרבה אנשים היו ממשיכים לחשוב שהם לבד בדעתם ושאין להם כוח להשמיע אותה בציבור ולפעול לשינוי. גם אני הייתי פעם בן 16, במלחמת לבנון הראשונה, וקבוצה קטנה של אנשים השפיעה בכתיבה שלה על כל השקפת העולם שלי, על מי שאני ומה שבחרתי לעשות עם החיים שלי. אני מרגיש היום בתור מבוגר, שיש לי את אותה האחריות כלפי צעירים, להוות אלטרנטיבה ולחנך לערכים אחרים מהמקובל בבתי הספר ובתקשורת. בסופו של דבר, כל אחד מהחברים בגליון הזה היה יכול לעשות קריירה בעולם העיתונות או הטלוויזיה, אבל בחרנו לעבוד למען ערכים של שוויון וסולידאריות." לעוד כתבות והמלצות אמנות - הירשמו לניוזלטר של עכבר העיר און ליין

כרטיסים להופעות והצגות

להזמנת כרטיסים >>