צחוקים מקלטים: מערכוני המלחמה הבלתי נשכחים

יום רביעי 09 ביולי 2014 14:07 מאת: אור בר שלום, עכבר העיר

הבאבא בובה ובסאם עזיז הפכו במשך השנים לדמויות קאלט בתרבות הישראלית. התותחים הרועמים הם הזדמנות מצוינת להיזכר בדבר היחיד שהרווחנו מהמלחמות - הבדיחות


תור הזהב של זהו זה. מושונוב בתור הבאבא בובה

(צילום מסך)

פרסומת

עם ישראל מאמין בזכותו האדוקה לצחוק כי האלטרנטיבה היא לבכות. שורשי הסאטירה הישראלית שנכרכו ב-60 השנים האחרונות עם קיומה של מדינת ישראל מצליחים להפיק שיאים חדשים של הומור שחור. מלחמות, מבצעים, פיגועים, מאבקים חברתיים, רצח ראש ממשלה או נשיא שמואשם באונס נשארים פרה קדושה ליומיים-שלושה ואז מתרסקים בחזרה למציאות הקיימת מלווים ברעמי צחוק. בישראל, דווקא כשהתותחים רועמים, כותבי העברית משחיזים את העטים והמקלדת. ניקוי ראש, זהו זה, הגשש החיוור, ארץ נהדרת והחמישייה הקאמרית  הגיעו לשיאי היצירה שלהם דווקא בעתות מלחמה. מה שהחל כניסיונות לשעשע ולהרגיע את העם בעורף הפך לאמירה נוקבת נגד מדיניות הממשלה, הזדמנות נוחה לעלוב באויבנו ולבקר את הקולגות תחת מעטה של הומור שחור. לעיתים קרובות נכתבו המערכונים שעות בודדות לפני הצילום או השידור החי על מנת לשמור על רלוונטיות.

» כל ההטבות לתושבי הדרום
» מה עושים עם הילדים בממ"ד?
» הסרטים שישכיחו את האזעקות


מבצע "צוק איתן" טרם הניב מערכונים ראויים שיחיו לנצח ביוטיוב. את עיקר הסאטירה שומרים אנשי התוכן של ישראל לרשתות הפייסבוק והטוויטר שהתמלאו בשבוע האחרון באלפי מ"מים, סטטוסים וסרטונים משעשעים.  בהיעדר קצת הומור שיעזור להתמודד עם רעם התותחים, ליקטנו את מיטב מערכוני המלחמות.

 החמישייה הקאמרית: זיקוק החרדות הישראליות



החמישיה הקאמרית פעלה אמנם בתקופה נטולת מלחמות (היא עלתה לאוויר רק ב-1993) אבל היא הקפידה לזקק את החרדות הישראליות הקבועות ממצבי לחימה למערכונים אשר נותרות רלוונטיים גם היום, 20 שנה אחרי. אחד הזכורים שבהם הוא קרן מור מסבירה בקור רוח אזרחי, איך מתכוננים היום למלחמה.

הכן עצמך למלחמה לפי החמישייה הקאמרית:



המערכון של מנשה נוי על מלחמת כיפור ("גם כן מלחמה, נשמעת כמו התכתשות איזוטרית של דוסים") אולי לגלג על המלחמה ההיא, אבל היחס שלו לחללי מערכות ישראל מצמרר גם במאה ה-21.

אם לא הירואי לפחות קונטרוברסאלי:



זהו זה: שחרור הרסן הממלכתית

מלחמת המפרץ היתה הזרז היצירתי של שתי תוכניות פרועות שנדמה שלא היו יכולות להתקיים בנקודת זמן אחרת. זהו זה בהשתתפותם של גידי גוב, מוני מושנוב, דובל'ה גליקמן, אבי קושניר ושלמה בראבא הפכה בזכות המלחמה לתוכנית פולחן שנחשבה לצפיית חובה בערוץ שגם ככה נהנה מ-100 אחוזי רייטינג. מה שהחל כתגובה מהוססת להתקפות הטילים על ישראל הפך תוך זמן קצר למופע פרוע וחסר מעצורים שנדמה ששחרר את רסן הממלכתיות. מוני מושנוב הבריק בתור הבאבא בובה עם חיבורי הגימטריה שלו נגד המלחמה (דאחקה ישירה על תעשיית הרבנים והצדיקים הישראלית) ואף כיכב בתור נציג התקשורת שכל תפקידה הוא לעורר פאניקה והיסטריה בקרב עוברי האורח ("אדוני, איפה המסיכה שלך??").

הבאבא בובה על עיראק ועריקים:



מערכת ההתראה של ישראל באותה תקופה פינקה את היושבים במקלטים בשפע של אזעקות שווא שרק הגבירו את סף החרדה המקומי. זהו זה בחרה להציג את אחראי האזעקות כביטחוניסט חולה שליטה (גוב) שלוחץ בטעות על אזעקות בערים שונות ומכניס אותן לפאניקה מבלי להתכוון.

"סליחה חולון, לא התכוונתי". ראיון עם מפעיל האזעקות (ב-0:45):

העולם הערב: אלטרנטיבה בועטת 


אין ספק שהומור עוזר להתגבר על חרדות ואין דבר מצחיק יותר מאשר להגחיך את אויביך. מנהיגים ערביים עברו דרך מטחנת הסאטירה הישראלית והפכו מדמויות מאיימות לכאלו אשר מעוררות בעיקר רחמים. "העולם הערב", תוכנית הנונסנס של ערוץ 2 הישראלי בהובלת ארז טל ואברי גלעד היוותה אלטרנטיבה לממלכתיות של חבורת זהו זה והעזה ליצור מערכונים יוצאי דופן וחריפים במיוחד שנשלפים עד היום בעיתות משבר. סאדם חוסיין של העולם הערב זכה למבטא עיראקי מדויק ולמתורגמן פרטי (אברי גלעד), שדאג לתרגם לעברית את דרישות הצורר להסכם כניעה ("ג'ורג' בוש יישן על מפתן הבונקר.. כדי שאוכל לנגב בו את רגליי בשובי מטיול בבגדד המופצצת").

המתרגם הפרטי של סדאם חוסיין:

דמות בלתי נשכחת נוספת שנולדה בזכות מלחמת המפרץ היא בסאם עזיז, השגריר העיראקי בישראל שגילם יאיר ניצני. עזיז היה כמו בדיחה עיראקית בלתי נגמרת, שכללה מבטא כבד ותובלה היטב ברמזים על רפות שכל מתקדמת.

התפקיד הבלתי נשכח של יאיר ניצני:

ב"עולם הערב" לא פחדו להתעמת גם עם גורמים מבית ולהציף את התסכול על הטיפול בנזקי המלחמה ובהשפעותיה על העורף. במערכון מבריק מגיע שמאי צעיר ממס רכוש (גלעד) לביתו של נפגע ישיר מטילים בתל אביב (טל)  ועושה כל שביכולתו כדי למנוע ממנו את עזרת המדינה בשיקום הדירה ("אתה אומר סדק, אבל איך אני אדע שהסדק הזה לא בא עם הבית?").

אצבע מאשימה כלפי מדיניות הממשלה:



ארץ נהדרת: פריחת עידן החיקויים



המלחמות של העשור הנוכחי מצאו אותנו ציניים יותר, מפולגים יותר ואפילו קצת מפוחדים יותר. בהעדר אלטרנטיביות ראויות הייתה זו ארץ נהדרת שנטלה על עצמה את תפקיד הסאטיריקנית הלאומית והיום ניתן לומר שהיא ביצעה את תפקידה בצורה לא רעה. בייחוד כשהיא נזכרה כי היא התחילה בשביל הסאטירה ולא רק בשביל ההומור, הצליחה ארץ נהדרת לנפק פנינים איכותיות וחדות שלא הסתמכו אך ורק על חיקויים משפילים. נכון, המערכון של דיוויד ברוזה במקלטי הצפון בזמן מלחמת לבנון השנייה הפך מזמן לסמל המלחמה ההיא, אבל לארץ היו כמה הצלחות שעברו מתחת לראדר.

הפך לסמל של מלחמת לבנון השנייה:



נסראללה, בניגוד לדייויד ברוזה, הפך לאחת הדמויות השמופיות ביותר על המרקע. על המשימה הופקד יובל סמו שהפך את מנהיג החיזבאללה לחתול מתפנק, כזה שרק רוצה מעט תשומת לב וליטופים מצופית גרנט.

נסראללה הופך לחתלתול:

הכישלון ההסברתי המהדהד בזמן מבצע "עופרת יצוקה" הוביל למערכון הראפרים X PLANE ולשיר ההפוך-על-הפוך שבא להסביר את מדיניות ישראל בעזה. למרות שחלק מהשורות בשיר הן בעייתיות, במקרה הטוב, העם בציון העדיף להתעלם מהמסר הביקורתי והפך את "השיר הכי כחול-לבן" לרינגטון פופולארי.

הפוך על הפוך. מהמערכונים הבודדים על עופרת יצוקה:




מקום לדאגה: סאטירה כואבת, כמעט מדי



מקום לדאגה שעלתה בערוץ 10 ב-2009 ניסתה לקחת את מערכוני הסאטירה הישראלית צעד אחד קדימה, לעבר תיאטרון האבסורד. פחות קריצות רבות משמעות לצופים ויותר אמירות כואבות שמפלחות את הבטן, אפילו ללא החיוך בסוף.

במבצע עופרת יצוקה ביקשה ישראל להקים גדר הפרדה בינינו לבין הפלסטינים. ב"מקום לדאגה" רקחו מערכון מופתי, נטול מילים כמעט לחלוטין אבל עוצר נשימה ואולי כך בכלל צריך לנצח במלחמה.

ללא מילים. חומת ההפרדה של "מקום לדאגה":


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(3 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5