טלוויזיה

עדכנו אותנו




קלסי גרמר מוכיח מי הבוס של "בוס"

יום שני 03 בספטמבר 2012 00:10 מאת: עידו ישעיהו, עכבר העיר

האמי מתעקש להתעלם מהסדרה שלו, במידה מסוימת בצדק, אבל גם בעונה השנייה של "בוס" כבר ברור שגרמר הוא חרב הפיפיות של התכנית: הנקודה החזקה שמבליטה את חולשת שאר מרכיביה



שאר כוכבי הסדרה לא מתקרבים לרמתו. גרמר

(צילום: רשת starz)

פרסומת

לא מעט גבות הורמו בחודש יולי האחרון, כאשר הוכרזו המועמדויות לפרסי האמי. ההתעלמויות משחקנים או תוכניות שנחשבו מועמדים בטוחים גרמו לתהיות רבות, כשהגדולה שבהן, קרוב לוודאי, היא ההתנכרות הגורפת לבוס. אחת מהסדרות הבולטות של רשת הכבלים Starz, בכיכובו של קלסי גרמר, לא הצליחה להשיג אפילו מועמדות אחת – לא לסדרה, לא בקטגוריות טכניות, לא לגאס ואן סנט על בימוי הפרק הראשון, ואפילו לא לשחקן הראשי. בשנות התשעים גרמר הביס פעם אחר פעם את מתחריו כשהיה מועמד על "פרייז'ר", וכעת אין לו אפילו אפשרות כזאת למרות המפנה לדרמה אפלה שאפשר לו להפגין את כשרונו האדיר בתחום חדש עבורו (לפחות בטלוויזיה). 

» בוס - כל הכתבות והביקורות

"זה פוגע מאוד", אמר גרמר בראיון לרויטרס בעקבות פרסום המועמדויות, "זה קצת מבלבל, למען האמת. אני עדיין לא יודע מה להבין מזה. אני עדיין לא מבין איך זה קרה, אבל אני תקוע עם זה, אז זה מה יש". בראיון לג'יי לנו שחרר גרמר כמה אמירות פחות דיפלומטיות: "אני רפובליקן מוצהר מחוץ לארון בהוליווד, אז אני מאמין שייתכן שכמה מהשחקנים הצעירים שמצביעים, או אפילו מהמצביעים המבוגרים יותר לאמי, יישבו שם ויגידו, 'זו הופעה מעולה, אבל אני שונא את כל מה שהוא מייצג'". כאשר לנו הזכיר לו את חמשת פסלי האמי שכבר מצויים באמתחתו, גרמר חזר בו. "לא, זה שום דבר אישי", אמר, והתבדח, "התעלמו ממני כי העבודה לא עמדה בסטנדרטים".

קלסי גרמר יוצא מהארון הפוליטי. צפו בראיון אצל ג'יי לנו:



גרמר אולי חומד לצון, אבל בעולם מושלם שבו פרסי האמי היו מתעניינים בסטנדרטים באמת ומקפידים לתגמל את הסדרות המצטיינות (קרי בעולם בו הסמויה היתה זוכה בפרס כלשהו בימי חייה), כלל לא בטוח שבוס היתה צריכה להיות שם. דרמת הפשע הפוליטית, שעונתה השנייה החלה בארצות הברית לפני שלושה שבועות ומגיעה ל-yes השבוע (ביום ד') בזריזות אופיינית, סובלת מיתר חשיבות עצמית. הסדרה עוקבת אחר טום קיין (גרמר), ראש העיר הכוחני של שיקגו, הפועל בשיטות שמזכירות מאפיה יותר מכל דבר אחר, ומגלה שהוא סובל ממחלה סופנית. כלומר פחות הבית הלבן, הרבה יותר הסופרנוס, אבל בניגוד לשתי הקלאסיקות האלה, בוס מתהדרת ברצינות עצמית תהומית, המעקרת ממנה כל שמץ של חן.

הבעיה העיקרית במקרה של בוס היא שהרבה מההתרחשויות על המסך הן כל כך בלתי סבירות, עד שגלגולי העיניים מפריעים לצפות בה. זה מתחיל בפרק הראשון של הסדרה כאשר קיין תופס באלימות את אוזנו של אחד מחברי המועצה שלו, ומאוחר יותר שולח את בא כוחו לאיים על הרופאה שיודעת את סוד מחלתו - שני אקטים שממחישים את אופן פעולתו של ראש העיר, ומסתיים בסוף העונה הראשונה כאשר קיין מסרסר באשתו, מוכר את בתו לטובת צרכיו הפוליטיים ומורה על רצח יד ימינו. השרטוט של פוליטיקה כעולם מאפיונרי נעשה כאן באופן כה גס, שמסיר מבוס כל אמינות. די אם נזכיר את סצנות הסקס המופרכות שהסדרה מקושטת בהן – הבולטות בהן הן הרפתקות הסקס-במקומות-ציבוריים של המועמד הנשוי למשרת המושל עם עוזרתו של קיין, שכמו נתלשו מסיפורים אירוטיים מפוקפקים לעקרות בית – כדי להתרשם שמדובר בפנטזיה פרועה ולא מוצלחת במיוחד.

חרב הפיפיות של גרמר



הרגעים המעולים של בוס נובעים לא מהאלימות והמעשים הקיצוניים, אלא מההתמודדות של טום קיין עם התנוונות מוחו. מבט מפוכח על קמילתו של איש שכל חייו היה גדול מהחיים וכעת נאלץ להתעמת עם היותו בן תמותה. גרמר לא צריך להרחיק ללכת כדי לתעל את אימי המוות אל הדמות שלו. שורשי המשחק שלו נטועים לא בפרייז'ר, אלא במחזות של שייקספיר. כמו כן, את האפלולית ההולמת דמות כמו טום קיין אין לו בעיה לספק מחייו האישיים. לאורך כמה עשורים האיש נאבק בהתמכרויות קשות לסמים ולאלכוהול, ואת השיבוש העמוק בו ניתן לתלות בטראומות עצומות מצעירותו.

איש גדול מהחיים שהופך לבן תמותה. טריילר העונה השנייה של בוס:



גרמר גדל עם אמו, אחותו הקטנה וסבו, וכשהאחרון מת כשקלסי היה בן 11, הוא הפך לגבר שבמשפחה. ב-1975 חיכתה כנופיית אנשים לשדוד את המסעדה שבה עבדה אחותו, שהייתה אז בת 17, וכשסיימה את המשמרת ויצאה החוצה, הם חטפו אותה לתוך מכונית ונסעו לסמטה חשוכה, שם אנסו אותה, דקרו אותה 42 פעמים, שיספו את גרונה והשאירו אותה שם. היא עוד הצליחה לזחול 250 מטר לחניון קרוואנים סמוך ומתה על אחד המפתנים. גרמר מאשים את עצמו מאז על כך שלא היה שם כדי לעזור לה.

ב-2010 כשגרמר נפגש עם יוצר הסדרה בוס, פרהאד ספיניה, זה היה שנה אחרי שנערך שימוע לאחד מרוצחי אחותו של גרמר כדי לבחון שחרור מוקדם. עם שיחתם הראשונה וההתוודעות של ספיניה לרבדיו ועומקו של גרמר, עלה בדעתו רעיון נושן: עיבוד עכשווי ל"המלך ליר" של שייקספיר. ואולם כמו במקרים רבים של היתלות באילנות גבוהים – זוהי חרב פיפיות. קשה להשוות את היצירה היומרנית הזו למשהו איקוני שייזכר לדורות.

על פי המבקרים בארצות הברית, הכריזמה והמשחק של גרמר הם הנקודה החזקה של הסדרה גם בעונתה השנייה. מה שמצד אחד פועל לטובתה, אבל מנגד גם מבליט את חולשת יתר מרכיביה. מורין ראיין, מבקרת הטלוויזיה של "האפינגטון פוסט", כתבה בעקבות הפרקים ששודורו עד כה כי  "כמו בעונה הראשונה של הסדרה, קלסי גרמר מספק פוקוס כריזמטי כאשר דמותו נמצאת על המסך; אבל יתר התכנית לא מתחילה להתקרב לסטנדרטים שהוא קובע באגף המשחק".

לפרקים נראה שבוס היא סך של כמה מרכיבים מסדרות אחרות שכן מועמדות לאמי: פוליטיקאי-גנגסטר כל יכול ששולט בעיר ביד רמה, כמו באימפריית הפשע; בסיס מנטלי רעוע לפעולות של הדמות הראשית, כמו בהומלנד; כוכב סדרה קומית שמצליח לעשות תפנית ולמגנט כדמות כוחנית שלוקה במחלה סופנית, כמו של שובר שורות; ציצים מלוא החופן כמו במשחקי הכס. האם היא עומדת בפני עצמה? כנראה שאליבא דמצביעי האמי, התשובה היא לא.

בוס (עונה 2),ימי רביעי ב-22:00, ערוץ yes Oh HD 





תגיות: בוס, עידו ישעיהו, קלסי גרמר

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5