טלוויזיה

עדכנו אותנו




למה משדרי היורו חייבים להיות מביכים?

יום חמישי 28 ביוני 2012 00:00 מאת: איילה פנייבסקי, עכבר העיר

היורו תיכף נגמר וזה הזמן לשאול למה כשהרייטינג מובטח צריך לקשט את המסך בטאלנטים ופירוטכניקה שלא מרשימה אף אחד



מיקס של קשקושים שלא קשור לכדור. אולפן היורו

צילום: ערוץ 10

פרסומת

מבקר טלוויזיה שלא מבין כלום בכדורגל זאת חתיכת נכות. כי הדבר הכי קריטי שקורה כרגע על המסך הקטן, הכי קריטי במובן שכולם צורכים אותו יחד ובאותו זמן, מתחלק לשניים – ריאליטי וספורט. בריאליטי, כידוע, אין הרבה מה להבין. מספיק סיבולת, ואתם שם. ספורט, לעומת זאת, זה כבר עניין למבינים. אז נשים את זה רגע על השולחן: אני לא מבינה בכדורגל.

אני כן מבינה בטלוויזיה גרועה (מאחורי הרבה שעות של ריאליטי, כאמור), ובסבל אנושי (שוב, כאמור). אלה שני דברים שקל לזהות במשדרי היורו המקומיים ועל הצופים שלהם, בהתאמה: כשאוהדי כדורגל צופים במשחקי הכדורגל החשובים של השנה ולא נהנים מזה, שלא לומר מעבירים למיוט, זאת עדות די טובה לזה שהמשדרים פשוט לא עובדים.

ספורט הוא הרבה פעמים יותר מספורט. יש בו הכל: רכילות, צבע, תחרות, יצרים, שנאות חריפות, אהדות עמוקות, גזענות. ספורט הוא הרבה פעמים פחות מספורט – נניח, ספורט ישראלי. אבל דווקא בטורניר על כמו היורו, הספורט צריך להיות קודם כל ספורט: משחק פשוט וטוב, מה שקוראים כדורגל, ואחריו זיוני מוח. רוצה לומר, נבחרת גרמניה לא צריכה את שלום מיכאלשווילי לידה – זה כמו לנסות לחזק את יונית לוי בעזרת קובי מחט – גם בזבוז של זמן וכסף, וגם פשוט לא הגיוני.

#alt 
נבחרת גרמניה מביאה רייטינג גם בלי שלום מיכאלשווילי לידה (צילום: ערוץ 10)

מה שמדהים ביורו, מבחינת הזכיינים המשדרים, הוא שהרייטינג מובטח. למעשה, אף אחד לא מצפה לפירוטכניקה משוגעת או תוכניות אולפן מושקעות – רק שהשידור הלווייני יעבור בשקט. אלא שדווקא באירועים בסדר גודל כזה, הטלוויזיה בישראל מרגישה חובה לחגוג את כל העניין. להמציא אולפן משוכלל, לברוא טאלנטים, לשזור פאנליסטים, לקושש בחורות, להשקיע.

למה הם עושים את זה? כי בעיקר בימי אינטרנט כאלה, כל גוף משדר מעוניין לבדל את מערך השידורים שלו מזה של אחרים, בתקווה שהוא זה שיכריע את הכף וימשוך את האוהדים אליו. בינתיים, נראה שהם מצליחים לעשות בעיקר את ההפך – המיקס של בדרן, צוות קשקשנים, מגישה פרחית ועודף דברים שלא קשורים לכדור מעבר לעובדה שיש להם אותה רמת איי.קיו, עושה חשק בעיקר למרוט את המסך ולעבור לצפות במשחקים במחוזות קשקשניים פחות, כמו ה־BBC באמצעות תוכנת סופקאסט, שמגיש אטיטיוד שמכבד כדורגל בטכנולוגיית HD.

ככל שאיכות המשחקים עולה – והיא עולה, ככה מספרים לי – הדיסוננס בינה ובין טיב השיט הלבנטיני שבו מאכילים אותנו רק מודגשת. זה נכון לכל משלח יד, אבל גם כאן: כשהכדורגל טוב, תניחו. את ההשקעה היצירתית והכלכלית, האולפן הדינמי והבדיחות המיותרות, תשמרו לימי סגריר (וגם אז, עדיף שתחפשו קומיקאים פחות מטופשים לבזבז לנו איתם את הזמן והסבלנות).





תגיות: נדב יעקבי, שלום מיכאלשווילי

(1 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • תמי.מ 28/06/2012 12:59:10

  • המורה לנימוסין והליכות 28/06/2012 12:09:54

  • טלפלא 28/06/2012 12:03:07

  • טל 28/06/2012 11:32:01

  • דוד 28/06/2012 08:07:32