מאסטר שף: הכל בזכות ארוחת בוקר

יום ראשון 16 בפברואר 2014 08:33 מאת: יעל רייף, עכבר העיר

משימת הברקפסט הגאונית והמדויקת אפשרה לראות מיהו בשלן יצירתי ונועז, ומי נשאר תקוע במקום. בעוד ג'וש, סרנדה ונוף לא הצליחו להיחלץ מהרגליהם הרעים, שלמה הצליח סוף סוף לכבוש את ליבו של רושפלד


בלי חוכמות. אגז בנדיקט של אשר

(צילום מסך)

פרסומת

כל תייר וטייל המוצאים את דרכם אל ארץ הקודש, מחכים לרגע בו יפגשו פנים מול פנים את השפע הקולינרי המפורסם בתפוצות תבל כ"ארוחת הבוקר הישראלית". בשונה מלאומים אחרים, שאוהבים את ארוחת הבוקר שלהם תמציתית, זו הישראלית פועלת בשיטת ה"יאללה להעמיס", ומורכבת מייצוג נאה של כל אבות המזון, תוך הקפדה על השילוש הקדוש: ביצה + סלט ירקות + מאזטים משתנים. זו בדיוק הסיבה שמשימת "מועדון ארוחת הבוקר" היתה מדויקת וגאונית. קחו עשרה מתמודדים שונים המגיעים מכמה מוצאים שונים, ושטיילו כל אחד בתורו בחו"ל אחר שהותיר בהם רשמים. עכשיו, בקשו מהם להכין את ארוחת הבוקר האולטימטיבית, והרי לכם עולם ומלואו של השראות, השפעות, אינטרפרטציות, טעמי ילדות וביצועים שונים. יש כאלו שיבחרו במנות מבית אמא או סבתא ויצטרכו להקפיד על ביצוע מושלם. אחרים יזכרו במנה בלתי נשכחת שפגש החך במהלך מסעות בעולם, ויפיחו בה חיים מחודשים.

לכאורה, משימה פשוטה. אך דווקא פשטות זו הופכת אותה למסקרנת ומעניינת. בנוסף, בכוחה לעורר את השיח הרדום הנוגע לארוחת הבוקר הקלאסית הטחונה לעייפה, ומוגשת כמעט בכל בית קפה ומסעדה - ולהעלות אלטרנטיבות מקוריות ויצירתיות. כשיצאה המשימה לדרך והשעון החל לספור את עצמו לאחור, היה מרשים לראות כמה מהר התאפסו על עצמם המתמודדים ובחרו את מנת הבוקר האולטימטיבית עבורם. בשונה ממשימות אחרות שהצריכו לא מעט עבודת מוח והיגיון, משימת הבוקר הייתה בעיקר הוצאה מהתואר אל הפועל של חשקים ותשוקות. הווריאציה הסמי- איטלקית של אשר למנת האגז בנדיקט המוכרת, מדגימה את העניין. באהבה רבה וביטחון של רב אמן הוא השכיל להמיר את הבריוש בניוקי א-לה רומנה, ואת ההולנדייז המסורתי ברוטב שורון המזכיר מעט את ההולנדייז החמאתי, אך מועשר בתוספת טרגון, יין ורכז עגבניות. התוצאה היפה והמוצלחת לא רק הדירה שינה מעיני צופים רבים בבית, אלא גם תגמלה אותו במחמאה הרושפלדית הנדירה "זו דוגמה למנה בול". עידו, שהופך מפרק לפרק לסטריאוטיפ של עצמו, נתן גם הוא דרור לתשוקותיו כקרניבור מסוכן, אך הלך על מנה כפרית גסה ונטולת עידון, המתבססת בעיקר על טעמיו ועצמתו של בשר.
שום דבר בתרכובת העדשים, ירקות שורש, חזה האווז ומח העצם, כשמעל הכל ניצבת ביצה קשה משויישת, לא הזכיר או הרגיש כמו משהו שכדאי לאכול בבוקר, גם אם אתה ויקינג אכזר.

שטויות בקוויאר עגבניות


מעבר להיותו מעורר ומעניין קולינרית, נקודת החוזק של הפרק, מצויה ביכולתו לחשוף מיהו בשלן וורסטילי ויצירתי הניזון מתעוזה ויצאה מהקופסא, ומי נשאר בגבולות ביתו ומוצאו. סרנדה, שמצופה היה ממנה לצעוד קדימה ולהיפרד מהסגנון איתו היא מזוהה, הלכה על מנה הודית מסורתית ובנאלית – לא משהו שאתגר אותה מבחינת טכניקה או חשיבה. הביצוע המושלם והיותו של המטבח ההודי אהוב על השופטים, זיכו אותה בכרטיס עובר. ג'וש המצוקתי הוכיח פעם נוספת בעייתיות קשה בתכנון זמן וסדר פעולות. המנה המסקרנת ונטולת הארנבות שבחר - להלן "ארנבת וולשית" - נשמעה על פניו כמו פיצוח גאוני לארוחת בוקר עשירה. רק שג'וש כמו ג'וש, בחר זו הפעם המי יודע כמה לעבוד עם כמויות מזון גדולות מדי שמתקשות להתבשל או להיאפות בזמן הקצוב למשימה. בתוכנית הקודמת היה זה סורבה אשכוליות שנשפך בשפע למכונת הגלידה ולכן לא קפא והפעם היה זה לחם הבירה שלא נאפה. מצער שדווקא הוא, שנראה כמו הבטחה אנרגטית ומלאת עזוז, הולך ומתגלה כבשלן חובבן וחביב, ולא כמי שניחן באינטליגנציה הקולינרית הנדרשת.


זה היה סיפור של בוקר, לא יותר. רושפלד ושלמה במעמד הטעימה (צילום מסך)

אותו צער מהול באכזבה המשיך גם אל עבר מחוזות נוף, שמתקשה למנף עצמה הלאה אל עבר מטבחים חדשים. גם הפעם היא העדיפה לחזור הביתה והלכה על "פתת חומוס", מנת בוקר מסורתית מהמטבח הערבי הכוללת חומוס, פיתות פריכות בקרקעית ורוטב יוגורט וטחינה מעל. הטוויסט שהיה אמור לרומם את המנה לדרגה מאסטר-שפיות, הגיע בדמות קוויאר עגבניות - טכניקה מולקולרית בסיסית הידועה בקרב צופי תוכניות הריאליטי-פוד האדוקים כמעוררת מיידית את זעמם של השופטים. כאן הדגים השיח סביב הקוויאר נקודה מעניינת הנוגעת להיעדר הכימיה וההקשבה בין השופטים. כשרושפלד ניסה להסביר לנוף את המשמעות של המונח "קוויאר", וקישט את דבריו בממתק השפתיים "קשקוש", קפצה מאחוריו ומצדדיו אנסקי והגנה על נוף מפני מלתעותיו. רושפלד שניסה להסביר את כוונתו המדויקת כשברקע קרקושיה של מיכל, התייאש וחזר בשלב מסוים כילד נזוף לכיסאו מבלי שסיים את דבריו. חבל, כי היה בהם כדי ללמד דבר או שניים גם את נוף, וגם את הבאים אחריה שיעזו להתעסק עם קוויאר. מזל שאייל שני נטל את מטה המגשר וסיכם את העניין בחביבות לירית מרגיעה.

שניצלונים כחבצלות מים


13 פרקים מתחילת העונה, הרגישה מאסטר סוף כל סוף שף כתוכנית בישול מקצועית ברמה גבוהה. כמעט כל ביקורת נומקה והוסברה לפרטי פרטים, כך שגם המתמודדים וגם הצופים יכלו ללמוד מה לא שמים יחדיו באותה צלחת. זאת, גם אם "באתיופיה עושים ככה", כפי שלמדה מסרט, או שעגבניות שרי לא הולכות טוב אחרי אננס, גם אם מדובר בהעדפה אישית - כפי שלמד שי. בגזרת המצטיינים שמרה על מקומה צילה הוונדר וומן, שהצליחה בשעה וחצי לרקוח בופה שלם בהשראת המטבח הטורקי ממנו הגיע בעלה. לצד פשטידת פילו עם גבינות ומקרל כבוש, הגישה גם חריגות יצירתיות בדמות מלבני סלמון ושניצולני גבינת עיזים, שהושוו על ידי שני לחבצלות על פני מים. הם בתגובה הסמיקו כשחלת עגבנייה בשלה. אי אפשר לסיים בלי זריקת הרגעה: זוכרים את המתח הקולינרי-מיני בין רושפלד לשלמה האמן? הוא נשבר, והכל בזכות פריקסה אוורירי במילוי קוד מעושן, צלפים וירקות פריכים. כשכל אלו הגיעו בטקסטורה ובמידה הנכונה, והוגשו נאים ומדוגמים לצד יוגורט עיזים על צלחת צפחה אצילית, הצליח רושפלד לשחרר בהנאה גדולה את חרצובות לשונו לכדי מחמאה לבבית וכנה. היה זה הוולנטיינ'ס המאושר ביותר שחגג שלמה בימי חייו.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(10 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5