מאסטר שף 3: המחיר על אי הזלת דמעה - הדחה

יום שני 24 בדצמבר 2012 07:36 מאת: זיו יצחקי, עכבר העיר

שי, שבתחילת העונה עוד העז ללכת נגד הבמיה, לקח סיכון עוד פחות מחושב והפגין יותר מדי שמחת חיים שפשוט לא התאימה לפורמט. אפילו לא בפרק שהיה ניסיון למלא את החלל של הגאווה הישראלית שעודד בן עמי הותיר אחרי לכתו


חייכת הודחת. שי

(צילום מסך)

פרסומת

למה תמיד להיות שליליים? אז מה עם הסוכנות היהודית מבזבזת את הכסף שלה על תכניות ריאליטי מאלחשות מחשבה, במקום להשקיע אותו בפיתוח של דגם מתקדם יותר של המיטה הקרויה על שמה? לא מגיעות לנו קצת חדשות טובות, כולנו הרי בדפיציט מהרגע שבוטלה "שש עם עודד בן עמי". מנה גדושה של גאווה ישראלית לא הרגה עדיין אף אחד, יש על זה בטח מחקר שהכינו אנשי מדע, שראש הממשלה כן מרשה להם להצטרף אליו לטיולים בחו"ל. חוץ מזה, שלא תגידו שבגלל "מאסטר שף" אתם לא פוגשים אנשים חדשים. איך היינו יודעים על קיומם של שליחי הסוכנות הטובים, לולא אותו תיקון עוול היסטורי טלוויזיוני שחשף את גבורתם? מבוכה קשה נמנעה בזכות הדחתה המוקדמת של סלמה. לאיזו תפוצה בדיוק היו שולחים אותה? מצד שני, יש פה פוטנציאל לא מבוטל לטרנספר זוחל. תיכף במילא כבר אי אפשר היה למצוא יהודי שלא נבחן לאיזו תכנית ריאליטי, אפשר להרוג פה שתי ציפורים במכה אחת.

» מאסטר שף - כל הכתבות והביקורות
» מאסטר שף מחזירה את השד העדתי
» מקבילית המוחות ששברה את ויקי

התכנית, שהוגשה לכם בחסות ארתור רופין  ודוד בן גוריון, הוקדשה ברובה לאחד מהתחביבים האהובים ביותר על ישראלים: להיתקל שם ביהודים או בישראלים זרים לחלוטין, ליפול על כתפיהם כאילו היו אחיהם האובדים ובשנייה שהם בחזרה על המטוס בחזרה לארץ להילחם עד אניץ השמיכה האחרון בישראלים אחרים. את אותו תהליך עברו כל המתמודדים, שנשלחו מחוץ לישראל זוגות זוגות רק כדי להצהיר על הקשר הנצחי שנרקם ביניהם ועם שובם להילחם זה בזה בדו קרב. את זמן המסך הנרחב ביותר קיבלו מיה ואתי שטיילו בגיאורגיה, הידועה בשם נעוריה גרוזיה. כיוון שאתי לא נוהגת לרקוד על השולחנות בננוצ'קה, היא ממלאת את תפקיד פעורת העיניים, בעוד מיה בחביבות של קולוניאליסטית בריטית באימפריה של סוף המאה ה-19 מתחברת אל הילידים ורושמת במחברתה רשמים. ברית הטרגון שנכרתה בין השתיים היא הזדמנות מצוינת לאפשר להן להלל את "מאסטר שף" שבזכותה הם הכירו אחת את השנייה/הגיעו לגאורגיה/מעולם לא ניסו מנה כזאת/עברו תהליך/מרגישות שהן הפכו לאדם שלם (אנא מחק את המיותר).

מי שמתלונן על כך, שכל מה שיש לערוץ 2 הוא רצף של ריגושים זולים, יכול לאכול את כובעו כאשר בערך עשר דקות לתוך התכנית דמות בלתי מזוהה פוצחת בשירת "הבאנו שלום עליכם". למהדרין, גם ריקוד ההורה לא מאחר לבוא. הקהל מתבקש לשבת בישיבה מזרחית, להניח את זרועותיו על רעיו ולהתנועע לצלילי "הנה מה טוב ומה נעים". באותה אווירה מהדסים להם תום ובני ברחובות פריז כצמד פוחחים משנות החמישים שתיכף יחטפו באגט מסלסלת אופניים של עלמה פריזאית קוקטית. במקום זה הם הולכים לבקר את ג'נין – סיפור אמיתי, הגרסא היהודית. כל מי שמתלונן שבערוץ 2 אין ערכים, מתבקש לומר בכל לילה שלוש פעמים אוה מריה ולהכות על חטאיו. ג'נין מספרת בגאווה איך כל ארבעת ילדיה עלו לארץ והתגייסו לצבא. במקום לחתוך לדבר ראש הממשלה ולטקס הדלקת המשואות, אנחנו עוברים אל עלילות שי ופאולין בבודפשט. כנראה שבגלל שהמארחת שלהם היא סמי ישראלית, המפגש נטול כל אלמנטים דביקים במיוחד, מלבד חתיכות הבצקניות שמעבירים במגרדת.

#alt
מלמדת איטלקיה להגיד כפרה עלייך. ג'קי ודליה (צילום מסך)

את המחווה ל"לופו בניו יורק" מבצעת "מאסטר שף" באמצעות ג'קי, כמובן, שמצויה על סף עילפון תמידי מעצם הרעיון לעזוב את הארץ. את הביקור בביתה של הגברת האיטלקיה אפשר היה להכתיר כ"שואה בפרמזן", למי שלא הפנים את המסר מהאפיזודה המילטריסטית. הטוויסט בעלילה טמון  בחילופי התפקידים לכאורה, כאשר מראים לנו איך ג'קי מלמדת את האיטלקיה לומר "כפרה עליך" בעוד המארחת בוהה בה בזעזוע עמוק. את התהליך ההפוך אפשר למצוא בשטף הדיבור של ג'קי בשלב מתן העדויות. עכשיו הוא נמצא באמצע הדרך בין מאסטר שפית שוטפת לג'קית. אם תרצו, מאסטר ג'קית. בערבוביה אחת אפשר למצוא שם סלנג, אזכורים של מרוקו ודיבורים על מרקמים ופצפוצים, שרק תלמידה שקדנית של אייל פרופסור היגינס שני, יכולה להציג בשלב הזה של המחזה. לזכותה ייאמר שהשופטים מאוד מרוצים ממנה על התפתחותה, והרבה יותר מרוצים מעצמם שהם יכולים להיות מרוצים ממנה.  

כולם חוזרים לאולפן משום מה בריצה, כאילו הרגע צנחו מספיטפייר לאחר שחצו את קווי האויב ובידיהם השלל שהצליחו לרכוש בכסף מלא בחנות או בשוק. למי שלא הבין שמדובר בדו קרב, מסתובב חיים שני ואומר לכל אחד מהזוגות שזה לא סתם דו קרב, זה הו הו דו קרב. עוד נקודה שהיה מאוד חשוב להפקה להעביר היא שכל העצבים והלחץ שאתם רואים על המסך, כולם נובעים מתופעות לוואי של אושר עילאי. כיוון שאי אפשר היה לסחוט חיוך גם במסננת דקה מאף אחד מהמתמודדים, החליט מי שהחליט שלא משנה מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים. אז שני יהודים עומדים על הקווים ומסבירים שכולם פה מבסוטים עד הגג ושכאן גרים בכיף כל החבריא מ"מאסטר שף". שלב הדחה, בפרק שהיה ערוך בקצב במהיר לשם שינוי, היה נטול אירועים מיוחדים, פרט לכשל הלוגי שאם המנה של תום חלום והמנה של בני אין כמוני, מי תנצח? הפתרון היה ששניהם ניצחו. הקהל מתבקש להיאנח ברגש. השניים גם זוכים בפרס המצטיינים, למרות שעל המנה של דליה אמר רושפלד שהיא מהטובות שאכל. ככה זה במאסטרמטר, צריך כל הזמן לעדכן את הכיולים. אל הבית מגורש שי, שמשום מה לא מתעקש לבשל קציצות, אסטרטגיה שמוכיחה את עצמה שוב ושוב. קשה להאשים אותו, הבחור, איך נאמר בעדינות, מאושר מדי בשביל הפורמט. חצי עונה ואף דמעה, איך אישרו דבר כזה לשידור?


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(33 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 39.מאסטר 3(זיוה)

    13/01/2013 22:51:32

  • 02/01/2013 11:11:32

  • 01/01/2013 23:36:42

  • 31/12/2012 11:52:47

  • 26/12/2012 10:51:45

  • 34.חיים(אבי)

    25/12/2012 22:26:09

  • 25/12/2012 09:09:14

  • 25/12/2012 00:48:54

  • 24/12/2012 23:56:07

  • 24/12/2012 22:02:46

  • 24/12/2012 21:59:38

  • 24/12/2012 21:53:50

  • 24/12/2012 21:03:34

  • 24/12/2012 18:12:39

  • 24/12/2012 18:00:11

  • 24/12/2012 17:48:50

  • 24/12/2012 17:08:11

  • 24/12/2012 17:07:20

  • 24/12/2012 16:50:53

  • 24/12/2012 16:05:08

  • 24/12/2012 15:54:12

  • 24/12/2012 14:54:20

  • 24/12/2012 14:42:56

  • 24/12/2012 14:18:29

  • 24/12/2012 13:28:18

  • 24/12/2012 13:27:24

  • 24/12/2012 13:18:24

  • 12.טוב מאד(צדוק)

    24/12/2012 13:11:56

  • 11.האמת...(קורא)

    24/12/2012 13:02:37

  • 24/12/2012 11:54:16

  • 24/12/2012 11:53:28

  • 24/12/2012 11:52:05

  • 24/12/2012 10:48:09

  • 24/12/2012 09:30:18

  • 24/12/2012 08:58:56

  • 4.LOL! (ל"ת) (shelberman)

    24/12/2012 08:53:21

  • 24/12/2012 08:52:40

  • 24/12/2012 08:48:38

  • 24/12/2012 08:43:22