ההסתבכות בלוב: כשכישלון עיתונאי הופך לסרט הוליוודי

יום ראשון 21 באוקטובר 2012 23:33 מאת: טל מסר, עכבר העיר

עמנואל רוזן טס ללוב במסווה כדי להביא סיפור עיתונאי. אולי הוא לא תכנן שהמציאות הקשה בשטח תהפוך אותו לגיבור הסרט, אבל קשה לומר שהכתובת לא היתה על הקיר


הקדים את זמנו. עמנואל רוזן וחבר

(צילום: ג'רמי פורטנוי)

פרסומת

סרטו של עמנואל רוזן נפתח בכישלון עיתונאי. זהות המקור שלו נחשפת, דרכונו נשלל, והוא נלקח לחקירה במרתפי מליציות הביטחון של לוב. בדיעבד הרגע הזה הוא רגע מכונן בעלילת הסרט הדוקומנטרי. סרט שבשמו ("ההסתבכות בלוב") מזקק אל תוך שתי מילים בודדות את הרגע בו הסיפור העיתונאי נדחק הצידה והסיפור האישי של העיתונאי שמסקר אותו תופס את מקומו.

באחד הפרקים של סדרת הדרמה חדר החדשות מבית היוצר של אהרון סורקין, צוות המהדורה האמריקאי נתקל בדילמה דומה: כתב שנשלח לסקר את ההתלקחות בכיכר תחריר ערב פרוץ ההפגנות, נקלע ללינץ' ונפצע. השאלה שעמדה כעת בפני עורך מהדורת החדשות הייתה האם להמשיך להתמקד בתמונה הגדולה: הסיפור ההיסטורי על הפגנת המיליונים בשאיפה להפלת השלטון ולחברה ערבית דמוקרטית, או שמא עליו להתפתות לסיפור הקטנטן במונחים עיתונאיים אך העסיסי במונחים הוליוודיים אודות גבורתו של הכתב האמיץ שווייק? בסדרה, כיאה למסורת הסורקינית, העורך עושה לבסוף את ההחלטה החדשותית הנכונה. בגרסת המציאות הישראלית, הסיפור האנושי על הסתבכות העיתונאי רוזן, מנצח בנוק-אווט את הסיפור שאותו נשלח לסקר.    

» הכאפייה של צבי יחזקאלי לא עזרה לו להתקרב אל האויב

עמנואל רוזן, ככל הידוע ממקום כתיבת שורות אלו, הוא גבר. יש כאלו שיאמרו שנסיעה לארץ עוינת חמוש בלא יותר מדרכון זר, צוות צילום ומבט נוגה, לא רק שמאששת הנחה זו, אלא גם מהווה הוכחה ניצחת לקיומן של זוג ביצים. אחרי הכול, לא מדובר בנסיעה לקלאב הוטל לוטרקי יוון. זוהי לוב - ארץ שבה שגרירים אמריקאים נרצחים בגלל סרטון יו-טיוב שנראה כמו פרק של טלאטביז לעומת תשדירי הבחירות של אלדד יניב ורני בלייר. ככל שהעניין נוגע לחופש הביטוי, לוב היא לא בדיוק דמוקרטיה ולא צריך להיות עמנואל רוזן כדי לדעת את זה. זוהי מדינה בה חמושים מפטרלים ברחובות כאילו היה מדובר בתהלוכת יום העצמאות בירושלים והשנה היא 1967. ואולי באמת ריבוי כלי הנשק המופיעים על המסך הוא הסיבה שבגללה החליטה מחלקת הפורומו של ערוץ-10 לשווק את הסרט הדוקומנטרי כמו פיצ'ר פעולה בכיכובו של ברוס וויליס.

#alt
אחרון גיבורי הפעולה. עמנואל רוזן (צילום: ג'רמי פורטנוי) 
 

לזכותו של רוזן יאמר שבניגוד למיני סדרה הדוקומנטרית של צבי יחזקאלי, "אללה איסלאם", שעושה לערביות יחסי ציבור גרועים יותר מחנין זועבי, הסרט שלו נמנע מלזלוג אל מחוזות הדמגוגיה ונותן ביטוי למורכבות המצב בלוב בעידן פוסט-קדאפי. דרך סיפורה של מג'דולין – נערה מודרנית שנאבקת לעתיד טוב יותר בעבור מדינתה החדשה, ודרך סיפורו של רפאל לוזון – יהודי תושב לוב לשעבר שמקווה לשחזר את ימי תור הזהב של הקהילה היהודית בלוב; רוזן מנסה להראות גם את פניו היפות של האביב הערבי. בתוך כך הוא מצליח גם להביא הישגים עיתונאיים מרשימים כמו הריאיון עם מוסטפא - אחד ממוצאיו להורג של מועמר קדאפי, וכמו כן גם רגעים אנושיים חזקים כמו הפגישה המצמררת עם שרה מהדייה - יהודייה שנחטפה לפני 80 שנה, נאנסה להתאסלם, אך מעולם לא שכחה את יהדותה.

למרבה הצער, בניגוד לצבי יחזקאלי, עמנואל רוזן הוא, איך לומר את זה בעדינות – צהוב. כלומר צבע העור שלו. זה, בשילוב אי בקיאותו בשפה ובתרבות המקומית, הופכת את כל המסע החשאי הזה לסיפור די מסוכן. "זאת הסקרנות העיתונאית, לא ריח הסכנה שמביא אותי לשם", כתב רוזן בכתבה לקידום הסרט שפורסמה בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות". "אני לא מאמין בעיתונאי מלחמה שהופכים את הפחד שלהם לכותרת הראשית של סיפורם", הוא המשיך. באופן אירוני משהו, השם שניתן לסרט הוא כותרת שעושה בדיוק את זה. כש"ההסתבכות" היא הכותרת הראשית שהופכת לחזות הכל, "לוב" הוא רק המקום. זהו רגע מזוקק בו הסיפור האישי של הכתב מאפיל על הסיפור העיתונאי ומרוקן אותו מתוכן. כעיתונאי רב זכויות וכמבקר תקשורת חריף, רוזן יודע את זה. הוא יודע שהסיפור העיתונאי בסרט שלו מפנה מקום לסיפור על הכישלון העיתונאי. רק שבמקרה הזה, הכישלון - או במילים אחרות: "ההסתבכות" - לובש מעטה של גבורה.

#alt
בא לברך ויצא מקלל. מתוך "ההסתבכות בלוב" (צילום: ג'רמי פורטנוי)
 

ההרפתקה של רוזן בלוב היא חומר מצוין לסרטי אקשן. הבעיה היא שהחיים בלוב הם לא סרט. זוהי המציאות. וכדי שאתם תוכלו לראות את הסרט הדוקומנטרי של רוזן, מקור אחד שלו (רפאל לוזון) נאלץ לבלות שבוע בכלא בבנגאזי, מקור אחר (מג'דולין אביידה) נאלצה להימלט ממולדתה עקב התעמרות השלטונות, וידיעות פורסמו בתקשורת הלובית על מזימה יהודית להשתלטות מחדש על נכסי נפקדים. זהו מקרה קלאסי בו עיתונות חוקרת ואמיצה ששואפת להביא את הסיפור מהשטח, גורמת בסופו של יום ליותר נזק מאשר תועלת. "אני מציע לכל יהודי שרוצה לבקר בלוב, שלא יעשה את זה עכשיו", אומר בסרט רפאל לוזון – מי שליווה את הצילומים בלוב ובעל כורחו הפך לאחד הגיבורים הראשיים בסרט. מוטב היה אילו היה נותן את אותה עצה לעמנואל רוזן לפני שחידש את הדרכון האירופי שלו.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(24 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 25/10/2012 20:57:15

  • 22/10/2012 22:26:43

  • 22/10/2012 19:36:26

  • 22/10/2012 19:18:13

  • 22/10/2012 17:48:45

  • 22/10/2012 16:25:47

  • 22/10/2012 15:08:32

  • 22/10/2012 14:20:25

  • 22/10/2012 14:15:39

  • 22/10/2012 13:54:11

  • 22/10/2012 13:42:18

  • 22/10/2012 12:56:26

  • 22/10/2012 10:41:00

  • 22/10/2012 09:04:19

  • 22/10/2012 08:59:01

  • 22/10/2012 08:58:16

  • 22/10/2012 08:17:27

  • 22/10/2012 07:06:58

  • 22/10/2012 04:35:04

  • 22/10/2012 01:41:58

  • 22/10/2012 01:21:05