טלוויזיה

עדכנו אותנו




"משפחה לא בוחרים": למה לרוקן את החיוניות של המקור?

יום שישי 07 בספטמבר 2012 00:48 מאת: זיו יצחקי, עכבר העיר

נגיד ואין פסול בלהעלות שעתוק של תוכנית שהמקור שלה ("כולם אוהבים את ריימונד") ירד מהמסך לפני שבע שנים, אז למה להשתמש רק במסגרת כדי לייצר מוצר חלול. זיו יצחקי על כל מה שהולך לאיבוד ב"משפחה לא בוחרים"



(צילום: ינאי יחיאל)

פרסומת

נגיד שאין שום פסול בלהחזיק במונופול למחצה על השידור המסחרי ולהעלות שעתוק של תוכנית טלוויזיה שהמקור שלה ירד מהמסך לפני כשבע שנים. בכל זאת כולם אוהבים את ריימונד אמנם לא זכתה להצלחה גדולה בארץ, אבל בארצות הברית היא עומדת בשורה אחת עם "סיינפלד" ו"חברים", כולל העונה הנוספת שכולם נשבעו שלא לעשות. ונגיד שבאמת אפשר לקחת יצירה טלוויזיונית ולייצר לה תעתיקים שמתקיימים בשפות אחרות ובתרבויות שונות, ושאפשר להחליף את ריי ביובי, את דברה בנועה ולא לאבד שום דבר בדרך. ונגיד שזה בסדר גמור לרכוש פורמט, שמשתתפיו הבינו כי הזמנים השתנו ופנו זה ליצירה של דרמה מלנכולית על כאבי ההתבגרות של גיל העמידה וזו לקומדיה מודרנית שמצולמת במצלמה אחת ובה היא כבר לא הרעיה הכנועה. ונגיד ש"משפחה לא בוחרים" היא מהלך נבון מבחינה כלכלית שחוסך לזכיין הרבה הוצאות ויכול להבטיח תזרים נאה של הכנסות ומודל שמאפשר ליצור יצירה כמעט מקורית שאיננה תכנית ריאליטי.

» מסרבים להספיד את הסיטקום

אז למה, למה כשמחליטים לרכוש פורמט מצליח, הדבר הראשון שמקפידים לעשות הוא לרוקן ממנו את כל החיוניות, החן והמסרים הסמויים ומשתמשים אך ורק במסגרת בשביל לייצר מוצר חלול, תפל וטפל. רשת כל כך רצתה להצליח ומיד שהיא החליטה להתחיל מהאמצע: עלילת הפרק ששודר כפרק הראשון, הוצגה בארצות הברית רק בפרק מס' 37. החלטה שכזאת מוכיחה כי מבחינת רשת, משפחה לא בוחרים היא מוצר מפס ייצור שניתן להחליף כל אחד מפרקיו מבלי לפגוע באיכותו. בארצות הברית, פרק גניבת המתכונים של המטריארכית הגדולה שודר לאחר שבמשך עונה וחצי הונחו היסודות שחשפו בפני הצופים את מערכות היחסים הסבוכות בין בני משפחת ברון. לצופה כבר היה ברור מה מאזן הכוחות בין כל אחת מהדמויות, ועד כמה היה טעון מצידה של דברה לבקש ממארי ללמד אותה לעשות משהו. אבל רק בישראל, מכיוון שמדובר בקומדיה, נראה סביר לגמרי לשדר אותה מהאמצע. אף אחד לא היה מעלה על דעתו לקבל החלטה כזאת אם היה מדובר בפורמט של סדרת דרמה.

הניואנסים הולכים לעיבוד, ולא רק הם. פרומו ל"משפחה לא בוחרים":

ולא רק הניואנסים הולכים לאיבוד, גם המאפיינים הגדולים יותר. האפיון של משפחת ברון כמשפחה אמריקאית-איטלקית חמת מזג, עבר הלבנה מוחלטת בגרסה הישראלית שבה אין שום ניחוח עדתי מלבד רומניותה של האמא. גם הסטים הישראלים עמוסים ביותר מדי צבעים שמסיחים את הדעת, ומכונות הכביסה בשני הבתים ניצבות מאחור כמו הר לבנים מאיים. לכל אלו מתווספים קצב הדיאלוגים, שאפילו להקת ג'אז מסוממת במיוחד היתה מתביישת בו, הצחוק המשומר שמופעל בכל המקומות הלא נכונים, ואפילו הרגעים הדרמטיים הולכים לאיבוד.

הליהוק של יובל ינאי בתפקיד הראשי קצת קשה לעיכול. אם לריי היה איזשהו חן נערי שיכול היה להסביר מדוע דברה לא עוזבת אותו, ינאי נראה במקרה הטוב כמו פקיד מס הכנסה כשאשתו ואמו גוהרות מעליו באיזו הפקה של הקאמרי מהניינטיז. ניצוצות ראשונים של סקסאפיל מסוג מסוים ניתזים מינאי בפרק השני, כשהוא מנסה להפסיק לחקות את המניירות של המקור. יהיה מעניין לראות אם זה יתפתח. את אותה טקטיקה כדאי שתאמץ זוגתו נועה קולר, שהניסיונות שלה לשחזר את המבטים המצמיתים של פטרישיה היטון נכשלים זה אחר זה. הכימיה בין השניים עוד טעונת הוכחה, כרגע נועה נראית כמו האחות הגדולה והנוירוטית במובן הלא חינני של המילה. הדמות של פיני, אחיו של יובל, מפוספסת לגמרי ומצליחה לפגוע באפקט הקומי של הפעולות של הדמויות. לזכותם של רוזינה קמבוס ושלמה בראבא אפשר לומר שהם מנסים לעשות את המיטב עם מה שניתן להם, ובימינו זה לא מעט. לפחות נעים לדעת שיש שחקנים שיכולים למצוא עבודה שלא כוללת איים רחוקים או בתים נעולים. במקום שבו החיים זה לא הכל היתה הצלחה מסחררת במשך שנים, אין שום סיבה ש"משפחה לא בוחרים" לא תלך בעקבותיה, אם רק תחליט שהיא רוצה לעשות זאת על רגליה שלה.





תגיות: זיו יצחקי, יובל ינאי, משפחה לא בוחרים, נועה קולר, רוזינה קמבוס, רשת, שלמה בראבא

(14 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • לא מבקר, שמבקר את המבקר שלא מבקר 01/10/2012 13:25:17

  • 07/09/2012 22:11:55

  • פנינית 07/09/2012 12:57:58

  • טלפלא 07/09/2012 12:27:27

  • גיא 07/09/2012 09:34:57

  • אריאל 07/09/2012 09:23:57

  • רבקה 07/09/2012 02:03:57