יאיר לפיד בראיון: שלף את האוטיזם, והתרחק מהמחאה

יום שלישי 19 ביוני 2012 22:52 מאת: זיו יצחקי, עכבר העיר

למרות שהוא רוצה שנחשוב שהוא שלי יחימוביץ', כשזה נוגע למחאה הוא מזכיר יותר את שאול מופז, וגם העובדה שביתו אוטיסטית כנראה לא תשנה את התמונה. במקום לתת תשובות ברורות בראיון בערוץ 2, קיבלנו קרב מניירות בינו לבין יונית לוי


רוצה שנחשוב שהוא כמו כולנו. לפיד

(צילום: מוטי מילורד)

פרסומת

ביאיר לפיד בוערת בערה גדולה, זוהי כותרת מהדורת החדשות האחרונה של ערוץ 2. האיש, שעזב את התקשורת לטובת הפוליטיקה, נראה כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע, כשכל מה שיוותר ממנו הוא ענן גדול של פתיתי קונפטי של ציונות, גמילות חסדים ומעשים טובים. בכל התחושות החדשות האלה משתף לפיד את יונית לוי. השניים נפגשים במסגרת תפאורה שנראית כמו הסלון של מישהו. אם זה הסלון של יונית או הסלון של לפיד, אף אחד לא מבהיר. לא ברור מה כבר מזכה את לפיד בכבוד של ראיון מיוחד מהבית, שבדרך כלל שמור לשרים בכירים או גיבורים קשישים שכבר לא יכולים לסור לאולפן.

» קוראים לי יאיר לפיד ואני קלישאה
» יאיר לפיד בשרים בכיכר: טעות פוליטית
» אסי דיין נגד יאיר לפיד
 

לא חולפות יותר משתי דקות ולפיד כבר מביך את עצמו בפעם הראשונה. הוא נשמע כמו פוליטיקאי מהוה מסרט של אפרים קישון משנות ה-60, כשהוא מספר איך פגש את עם ישראל בין הקפואים לשימורים בסופרמרקט. בחושיו החדים, היה לפיד הראשון להבין שגם אם יערבב את הנתונים הדמוגרפים של העובדים ושל הלקוחות בסופר השכונתי שלו, ייצוג של מדינת ישראל הוא לא יקבל. אז לפיד הלך לטייל במדינת ישראל והתאהב. הוא עכשיו רוצה לדעת אם אתם פנויים לקשר. בפעם השנייה כבר אי אפשר היה לדעת איפה לכבוש את המבט, כשלפיד אמר "אני לא אוהב להשתמש בזה", ומיד רץ להשתמש בעובדה שבתו אוטיסטית. במשך שנים כיבדה התקשורת את פרטיותו של לפיד ומעולם לא נגעה בנושא, אך לפיד נואש לייצר אצל הצופים אמפתיה וסימפטיה. הוא מבין שכדי שיאהבו אותו הוא צריך להיראות פגיע ולסדוק את תדמית הילד היפה והמלוקק עם הג'ל בשיער. בגלל זה הוא גם לא רוצה שהישראלים ישנאו מצליחים, כי גם הוא מצליח. ואם שונאים מצליחים, שעיקר פרנסתם מאהבת הקהל, המצליחים האלה עלולים להפסיק להצליח.

בשנייה שלפיד מוציא את ההברה "או" מהפה, ההבטחה שלו לשנות את המדינה ולנהל פוליטיקה אחרת מתרסקת. השימוש בקלף האוטיסטי נעשה בצורה מיוזעת, מגושמת וחסרת חן. בעיקר היא הזכירה את המחוות הרובוטיות של אהוד ברק כשעוד היה לו אכפת מה הציבור חושב עליו. מעל לכל, הניצול הבוטה הזה גם לא עזר במאומה להוכיח את הנקודה שלפיד ניסה להעביר. לטענתו הוא יכול להבין את מצוקות מעמד הביניים בגלל שיש לו ילדה אוטיסטית. האם באמת ובתמים חוויה של הורה אוטיסט ממעמד הביניים, שקורס תחת בירוקרטיה, מערכות בריאות וחינוך לא מספקות והוצאות גדולות זהה לחוויה של הורה מהעשירון העליון שנהנה מקשרים במקומות הנכונים ומאמצעים שיאפשרו לו לשכור איזה סוג של עזרה שרק יחפוץ? לפיד בעצמו אמר שהוא עזב חיים מאוד מאוד, מאוד נוחים.

#alt
הנמיכה סנטר והורידה את הקול. יונית לוי (צילום יח"צ)
 
 
גם השאלה של יונית על תלוש המשכורת של לפיד, ויכולתו להתחבר למעמד הביניים, לא היתה מספיק מדויקת. שלי יחימוביץ' הרוויחה סכומים מאוד נאים בשנותיה בתקשורת, ואף אחד לא מפקפק בקשר הרעיוני בינה לבין המחאה החברתית. ולא במקרה. יחימוביץ' לא ניצלה את הבימה שניתנה לה לקידום אורגיות של שביעות רצון עצמית עם פוליטיקאים, סלבריטיז ווויסקי טוב. יחימוביץ' ניצלה את התקשורת בשביל לדבר על צדק בזמן שכולם עוד היו עסוקים לדבר על השלום, גם כשאף אחד לא רצה לשמוע וללא כל ניסיון לשאת חן, להתחנחן או להשיג את אהבת הקהל. כמה שלא ינסה ואיך שלא יהפוך את זה, הסיכוי של יאיר לפיד להיות מזוהה עם המחאה החברתית דומה לזה של שאול מופז. האחרון כבר הבין את הנקודה ועשה את המהלך הריאל-פוליטיק הנדרש.

כן אפשר היה ללמוד מהראיון שביום שאחרי שיאיר לפיד ייבחר לראשות הממשלה, יחלקו דירות לשוטרים, אחיות וקצינים. באותו יום קסום, אנשים לא ייצאו יותר בהכרזות סותרות, אלא יהיו להם "תפיסות עולם מורכבות". פוליטיקאים לא יהיו רודפי ג'ובים ושררה או מומחים לנושא מסוים, אלא הם יהיו אנשי רנסאנס כמו יאיר לפיד המגיש, הכותב, המשורר והמתאגרף שימלא "כל ג'וב שיתאים לשרת את מדינת ישראל". באותו עולם קסום אנשים לא יתבלבלו בין ניהול לבין מנהיגות, ובעיקר, בעיקר "לא ייכנסו לשמות". כי באמת, למה להיות ספציפיים אם אפשר להמשיך ליהנות ממדיניות העמימות הבונה שלפיד מתחזק כבר קרוב ל-20 שנה? אה, וגם יהיה שלום.

לזכותה של יונית לוי ייאמר שהיא לא עשתה הנחות ללפיד, שאלה את כל השאלות המתבקשות וגם לא ויתרה, חוץ מפעם אחת כשהתעקשה לקבל תשובה האם ציפי לבני תהיה ברשימתו, לאחר שהבטיח שלא יהיו בה פוליטיקאים מכהנים. לאחר כמה ניסיונות התחמקות, הנמיך לפיד את קולו ופקד על לוי: "כשאתה לא נכנס לשמות, אתה לא נכנס לשמות". לוי התקפלה, כאילו מדובר בקוד בסגנון: "מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס". בשאר הזמן נראה הראיון כאילו השניים מתמודדים על הזכות לייצג את ישראל בתחרות המניירות הבין לאומית של מגישי טלוויזיה. כל הנמכת סנטר של לוי נענתה במבט צידי לפידי טיפוסי. על כל הנמכת קול, הוא החזיר לה במבט למצלמה. קשה היה לנחש מי יישבר קודם, מדובר בשני מקצוענים ששכללו את הג'סטות שלהם במשך שנים. עד שיונית שלפה את נשק יום הדין, הפצצה האיראנית וניסיון בטחוני. באותו שבריר שנייה אפשר היה לראות סדק קטנטן נפער בשריון הזחיחות הלפידי כשפלט זעקה קטנה של "אני יכול, אני יכול". השאלה היא אם אתם רוצים להשתתף בניסוי.






תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(38 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5