טלוויזיה

עדכנו אותנו




עינב גלילי: עוד תצא מזה סאטירה

יום שישי 16 במאי 2008 00:36 מאת: אסף ליברמן, עכבר און-ליין

עינב גלילי - יש. רמי הויברגר - יש. פוטנציאל - יש והרבה. "באה בטוב" עוד תהיה הסאטירה הטובה ביותר על המסך, רק שתעזוב את הקלישאות



עוד תצא מזה סאטירה מוצלחת. גלילי

(צילום: עינב בק)

פרסומת

"עינב גלילי באה בטוב", 22:15, ערוץ 2

עכשיו כשתכנית הבכורה של עינב גלילי הסתיימה, אפשר לומר שאנחנו יודעים עליה את מה שידענו עליה לפני שהיא התחילה: שמדובר בתכנית של עינב גלילי. כלומר, גלילי על המסך (נתון פתיחה חיובי לכל הדעות) יחד עם צוות מוצלח של קומיקאים, ומדי פעם מגיחים גם אורחים כמו בכל טוק-שואו. כאן פחות או יותר מתחיל הבלבול, כשבמרכזו השאלה: מה זה היה בדיוק? תכנית אירוח? תכנית סאטירה? זה לא שכל דבר חייב להיכנס לתבנית או הגדרה, אבל הקפיצות בין שתי האופציות האלה היו כל-כך חדות שנדמה שאדוני המנכ"ל נתן לעינב גלילי תכנית בלי שהקונספט שלה נסגר הרמטית.

בסופו של ערב, שני טעמים מרכזיים נשארו בפה: טעם של עוד וטעם של החמצה; תחילת התכנית הייתה מבטיחה. בלי הקדמות מייגעות כמו הצגת המנחה, או מוסיקת נושא עם חצוצרה כמוטיב המוביל, הגענו הישר אל מונולוג הפתיחה. זה נכון שמונולוגים דומים הפכו כבר לחובה בז'אנר, אבל הבדיחות של עינב גלילי הבהירו שזה בדיוק הצד החזק שלה: פאנצ'ים חדים ונוקבים כשלפעמים רק מחווה עם הזווית של העין מצליחה לעשות את העבודה.

הקצב המהיר והסוחף הזה נבלם באחת כשלאולפן נכנס מודי בר-און. לכאורה, אי-אפשר ליפול עם מודי. האיש שלח שונאי-ספורט מושבעים לצפות באולפן ליגת האלופות כשבדרך עצרו לפתיחת חשבון בבנק דיסקונט. הנעלם הגדול היה: למה הוא בדיוק הגיע? בר-און יכול הרי לדבר כמעט על הכל: מהביוגרפיה של ברל כצנלסון, ועד לקווים לדמותו של הקולנוע הגרמני. מוטב היה כמובן, שימשיך בקו הפותח של התכנית ויעסוק בתכנים האקטואליים של השבוע. במקום זה, הוא התבקש לדבר על ספורט, נושא ש – מה לעשות – עינב גלילי לא כל-כך מבינה בו, ועל כן באה לשיחה על תקן האישה שלא ברור לה למה גברים מתלהבים מהעניין הזה. חוץ מהתובנה על 22 משוגעים שרצים אחרי הכדור, היה בדיאלוג הזה כמעט כל קלישאה אפשרית. במילה אחת: חבל. ב-8 מילים: טוב שרמי הויברגר היה שם אחר-כך כדי לפצות.

הויברגר עשה צעד שלא רבים עושים בתכניות בידור, והחליט – תחזיקו חזק – להביע עמדה. הוא פשוט שחט את ההחלטה למכור את החוף בפלמ"חים לטובת כרישי נדל"ן ("מבצע מטורף. בעל הבית השתגע ואושפז בכפייה"), והוכיח שסאטירה לא חייבת להתמקד במבטא המצחיק של פואד. אחריו עלתה נתי קלוגר כדי לספר לילדים על יחס המדינה לבדואים ("בנינו את רהט כדי שלא יגורו באוהלים בלי חשמל ומים, אלא בבתים בלי חשמל ומים"), ולסיום באה גם הפרשנות מוצלחת על אירועי השעה במסווה של קריוקי מאת שרי אלפי. ככה של"באה בטוב" יש פוטנציאל להיות הסאטירה הדומיננטית ביותר – ואולי גם היחידה – על המסך שלכם, היא רק צריכה לפתור קודם משבר זהות קטן.



נראה אותה יורדת על נוחי דנקנר - יוסי קליין על "באה בטוב"




(15 מדרגים)

דירוג הגולשים:

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5