הגדלת חזה תסדר לך את החיים
יום ראשון 25 במרץ 2007 09:30 מאת: אורון שמיר, עכבר און ליין
"סינדרלות", הסדרה של תומר היימן על ניתוחים פלסטיים, שופכת אור חדש על נושא שכבר נטחן, ומשקפת כמראה את המציאות הישראלית העגומה
אם בחרתם להתעלם אתמול ממשחק הכדורגל של הנבחרת, ושמתם פעמיכם אל חיקו החמים של המיינסטרים בערוץ 2, ציפתה לכם הפתעה. את אירוע הספורט שיצא מפרופורציות, החליפו אנשים שרוצים לצאת מהפרופורציות של עצמם.
מדובר בסדרה בת ארבעה פרקים, הנקראת "סינדרלות", מעין דוקו-ריאליטי על עולם הניתוחים הפלסטיים. הסדרה עוקבת אחרי חמישה אנשים שונים, שאמורים לייצג את החברה הישראלית:
משה, בחור צעיר הסובל מעודף משקל ומתעתד לעבור ניתוח להקטנת חזה; קרן, דוגמנית שחושקת דווקא בחזה גדול יותר; בל, אם חד הורית המפנטזת על שיפוץ פנים כללי (למורת רוחו של בנה, שלומי); נעמי, קיבוצניקית מבוגרת שרוצה להיראות צעירה כמו שהיא מרגישה בפנים; וריקי, מנותחת סדרתית עם עבר חרדי, שעומדת בפני הניתוח הבא.
"סינדרלות" הוא הפרוייקט הנוכחי של תומר היימן, הבמאי התיעודי שהביא לנו את "תומר והשרוטים" ו"בובות של נייר". היא משלבת בין מציצנות של תוכנית ריאליטי, וטון של סדרה דוקומנטרית. אבל למרות העטיפה הרעננה, הנושא הרי נטחן עד דק. ניתוחים פלסטיים הפכו לעניין שגרתי, וכולנו מכירים מישהו/ מישהי שעברו אחד. העניין משמש מצע לתוכניות ריאליטי כאלה ואחרות ("הברבור" למשל), ואפילו לסדרות דרמה כדוגמת "ניפ/טאק". הייחוד של "סינדרלות", נעוץ בגישה של היוצר. היימן מתיימר לשמש כמראה של המציאות, וליצור סדרה אובייקטיבית לחלוטין. את התשובות לשאלות שעולות מן הצפייה, הוא מעדיף שננסח בעצמנו. אז אולי, הגיע הזמן לענות עליהן.
הקושיה המתבקשת, קשורה כמובן לאובייקטים שבמרכז הסדרה: האם הם קורבנות, או שמא גיבורים?
קרן טוענת שפספסה כמה עבודות דוגמנות, מפני שחשבו שהחזה שלה קטן מדי. חברתה מגבה אותה, ומוסיפה: "להיות יפים זה כואב. אמא אמרה לי". בחתיכה קטנה מהפרק הבא, אומר שלומי שיש לו אף בדיוק כמו לאימו, הנכנסת לניתוח. הרופא חסר הטאקט, שואל אותו מיד: "נו, עוד כמה זמן אתה בא אלינו?". בנוסף, די היה להתבונן במקבץ פרסומות אחד כדי לקלוט את עולם הדימוי העצמי השטחי, שמשוגר היישר אל תת המודע הקולקטיבי של האומה.
אז מכיוון שהעובדות ידועות, יש לענות על השאלה מנקודת מוצא מסויימת. לדעתי, התופעה הפלסטית היא בעיה רצינית, שמתחילה בזמינות ובנגישות של כל אחד ואחת אל עולם השיפוצים. אסתכן בהתנשאות, ואומר שקלי הדעת מושפעים יותר משיווק הפנטזיות. הרי כולנו היינו רוצים לשנות משהו בעצמנו, אבל רק חלק מאיתנו מוכן להפקיר את חייו לטובת תמונת פרופיל מוצלחת יותר. אז כן, אין ספק שמדובר באנשים מסכנים, אבל את תפקיד הקורבן הם מגלמים בהסכמה מלאה. וכאשר בקורבנות מרצון עסקינן, המערכה אבודה מראש.
עובדה, שהדבר הראשון שמבקש משה לאחר שאיבת השומן שלו, הוא "שוקולדים ושטויות כאלה". אדם שבוחר בקיצורי דרך/ קיבה במקום להתמודד עם המציאות, אל לו להתפלא אם בעוד זמן קצר ימצא את עצמו שוקל את האפשרות לרמונט נוסף. התמונה הניבטת אלינו מהראי של היימן, מגלה עם שהולך בדרך הקלה, מוותר על תהליכים פנימיים עמוקים לטובת פיתרונות מטולאים, ואחר כך מתלונן שיש כאן בחירות כל שנה.
"סינדרלות" היא מה שהתקשורת אוהבת לכנות "תוכנית לא תל אביבית". היא מתרחשת מחוץ לבועה, אי שם בפריפריה, ומציגה לנו את "האנשים האמיתיים". למרבה הפלא, גם הם מוטרדים מאותם נושאים רדודים המעסיקים את אחיהם במרכז.
נדמה כי התוכנית היא פיל לבן, בעדר האפור של ערוץ 2. אם לשפוט על פי מחצית הדרך, "סינדרלות" בהחלט שופכת אור חדש על נושא לעוס, אבל גם פיל לבן, עלול להתמזג עם סביבת המחיה שלו. שימו לב שאחת משלוש נותנות החסות של הסדרה, היא שוקולד פרה. בכל זאת, ערוץ 2 תמיד הצטיין באירוניה בשגגה.
"סינדרלות". ערוץ 2, מדי שבת ב-22:45.