למה אנחנו כבר לא מעניינים את אמריקה?

יום שישי 02 בנובמבר 2012 00:14 מאת: עידן חגואל, עכבר העיר

רגע לפני הבחירות בארצות הברית, ההיסטוריונית יעל שטרנהל מציעה שנתחיל להבין כי ישראל כבר פחות רלוונטית בדיון הציבורי האמריקאי


יש לאן לשאוף. יעל שטרנהל

(צילום: רשות השידור)

פרסומת

בשבועות האחרונים מתנהל כאן דיון ציבורי על רקע העימותים הטלוויזיוניים בארצות הברית סביב השאלה לאן נעלם הדיבייט הפוליטי בישראל ולמה. יעל שטרנהל (36), מנחה, מרצה, היסטוריונית ומומחית לענייני ארצות הברית, משוכנעת שאיך אומרים, אסור להשוות. “אלו לא מדינות מקבילות בשום צורה שהיא, פרט לזה שיש להן משטר דמוקרטי”, היא אומרת, “השוני בקנה המידה הגיאוגרפי, הדמוגרפי, וגם באופייה של המערכת הפוליטית, כל כך גדול, שההשוואה בכלל לא רלוונטית”.

פחות הכרח להיצמד לקונצנזוס


שטרנהל מכירה את התרבות והפוליטיקה האמריקאית מבפנים. את הדוקטורט שלה, בנושא מלחמת האזרחים האמריקאית, השלימה באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג’רזי. בשנה החולפת הפכה גם למרצה להיסטוריה ולימודים אמריקאיים באוניברסיטת תל אביב. “בארצות הברית תרבות הדיון הוא מוסד מושרש”, היא מסבירה, “בכל תיכון יש ‘דיבייט קלאב’, שהתלמידים הכי מושחזים, חריפים ואינטלקטואלים משתתפים בו. זה מוסד שהאמריקאים גדלים איתו ומעריכים אותו, אחד מרגעי השיא בקמפיין מאז שנות ה־60. הרגע שבו הבוחר מרגיש באופן אותנטי שמתייחסים אליו ברצינות, שמדברים גם על תוכן, שיוצאים לרגע מהעולם האפל של תשדירי הבחירות וההשמצות ומדברים לגופו של עניין”.

גם בלי קשר לדיבייט, התקשורת הישראלית מתנהלת מול הבחירות אחרת.
“בגלל שארצות הברית כל כך יותר גדולה, עם שוק תקשורת הרבה יותר פתוח ויציב, נורא קשה להשוות. בטלוויזיה האמריקאית אין מגבלה על תשדירי בחירות כמו בישראל. המועמדים יכולים לשטוף את המסך בכמה מודעות טלוויזיוניות שהם מסוגלים לממן. בקליפורניה, בניו יורק ובטקסס למשל אין בכלל תשדירי בחירות. אבל בנבאדה, באוהיו, בווירג’יניה ובפלורידה יש תשדיר בחירות כל חצי דקה. זה מאוד נוכח על המסך של האמריקאים שחיים ב’מדינות ההכרעה’. בלייט נייט האמריקאי מתעסקים הרבה בפוליטיקה ועושים מזה סאטירה, כשלכל מנחה יש את הז’אנר שלו. יש שם הרבה פחות הכרח להיצמד לקונצנזוס ממה שיש כאן. יש הרבה ערוצים שפונים להרבה קהלים, זו נגזרת גודלו של שוק התקשורת”.

נראה כאילו הטלוויזיה האמריקאית פחות מפחדת להיות מזוהה פוליטית.
“תלוי על מי מדברים. יש את הרשתות שהן מיינסטרים, והן כן מחפשות להישאר בתוך הקוצנזוס, ופונות לאנשים שהעמדה האידיאולוגית שלהם לא לגמרי מגובשת. לצדן אנחנו רואים שני זרמים נוספים: אחד משמאל ואחד מימין. היקום הימני של אמריקה מתקיים בפוקס ניוז וכל המערך שמלווה אותו – בלוגים, עיתוני יום ומגזינים, שם הכפפות מוסרות ומדברים על אובמה והמפלגה הדמוקרטית איך שרוצים. מנגד יש את השמאל שלא מפחד להיות שמאל, יש את MSNBC שמנסה לתת אלטרנטיבה ליברלית מובהקת לחדשות של פוקס ניוז, ואת ג’ון סטיוארט”.

לא מפחד להיות שמאל. ג'ון סטיוארט על נאום הכיסא של קלינט איסטווד:



ואנחנו עדיין החברים הכי טובים של אמריקה?
“האמריקאים מצביעים עכשיו על המצב הכלכלי שלהם. יש חלק מסוים באוכלוסייה האמריקאית, גם בקרב האליטה הפוליטית, שממשיך לראות בישראל בת ברית והעוגן הדמוקרטי של המזרח התיכון. ומצד שני יש בפירוש בקרב זרמים מסוימים בציבור האמריקאי תחושה שישראל היא נטל. חשוב מזה, ישראל הופכת להרבה פחות רלוונטית בדיון הציבורי האמריקאי. בישראל יש עדיין תחושה שהיא נמצאת בלב הפוליטיקה האמריקאית, אבל היא כמעט ולא מוזכרת במערכת הבחירות הזו. הסכסוך עם הפלסטינים נתפס בקרב אנשים רבים כלא פתיר, בגלל חוסר הנכונות של הצדדים להגיע לשלום. המצב דה פקטו הוא שהיא הולכת ונשכחת. זה לא במקרה שאובמה לא שכשך את הרגליים בישראל בזמן הכהונה הראשונה שלו. ישראל לא נתפסת כמקום שכדאי להשקיע בו הון פוליטי”.

פוליטיקה אמריקאית היא דבר לשאוף אליו?
“אני חושבת שכן, אבל מסיבות מסורתיות, לא אקטואליות. הדמוקרטיה האמריקאית במצב לא טוב. היא מתבססת על חוקה מיושנת ולא רלוונטית מהמאה ה־18 שמתקשה לתקן את עצמה. אין היום קונצנזוס שמאפשר תיקון לחוקה בגלל הקיטוב העמוק בציבוריות האמריקאית. המודל הוא לא החוקה האמריקאית והוא גם לא צריך להיות, כי היא לא מתאימה למאה ה־21. יש בה בלי סוף עיוותים במערכת הזאת; למשל אסירים ואסירים לשעבר שלא מצביעים. יש בערך שישה מיליון אסירים באמריקה שלא מצביעים, וזה נתון עם השלכות דרמטיות על מערכת בחירות. גם ההחלטה של בית המשפט העליון ב־2010 לאפשר זרימה חופשית של הון תאגידים לתוך הפוליטיקה מעוותת. באיזו מדינה מתוקנת תאגיד יכול לשפוך מיליארד דולר על מערכת בחירות? החוקה הקנדית היא היום מודל הרבה יותר מוערך מהדינוזאור שנקרא החוקה האמריקאית”.

ההוריקן יכול להכריע



כמו שהשמש בניו יורק תמיד מאירה על וול סטריט, הקול היהודי בארצות הברית מצביע באופן כמעט בלתי נמנע למועמד הדמוקרטי. אבל נדמה שמערכת הבחירות הנוכחית והנשיא הדמוקרטי המכהן שינו את כללי המשחק, ויהודי ניו יורק כבר לא מיישרים קו עם המפלגה הדמוקרטית. “יהודי ארצות הברית תומכים באובמה בשיעורים הרבה יותר גבוהים משאר הלבנים בארצות הברית. מרבית הציבור הלבן רפובליקאי. אז אובמה עדיין יקבל את רוב הקול היהודי. מצד שני, יהודי ארצות הברית הם קהילה מאוד מצליחה. עשירי ארצות הברית מצביעים למפלגה הרפובליקאית מסיבה ברורה – זו מפלגה שלא רוצה למסות אותם ומבקשת מהם מעט מאוד. היהודים לגמרי נטמעו בחברה האמריקאית, הם מצביעים לפי האינטרס הסוציו־אקונומי הפרטי שלהם, ולכן במקרה של עשירי הקהילה האינטרס הוא להצביע לרפובליקאים. מעבר לזה אובמה הוא לא בדיוק בשר מבשרה של הקהילה היהודית. בעיני חלק מהיהודים הוא נראה זר, מה גם שהוא לא מכור לעמדה של הממשלה הישראלית הנוכחית ולכן יש כלפיו פחות אהדה מזו שהיתה כלפי ביל קלינטון למשל”.

גם בקרב הישראלים את מזהה תמיכה גדולה מבעבר במועמד הרפובליקאי?
“אין דבר כזה ישראל ואין דבר כזה ישראלים. אנחנו מפוצלים ומפולגים ובקושי מצליחים לדבר אחד עם השני. יש בקרבנו ישראלים שמרגישים ששלטון אמריקאי שלא קונה כל יוזמה מדינית של ממשל נתניהו הוא שלטון שעוין לישראל. אני באופן אישי לא מרגישה ככה, אני חושבת שהאינטרס הישראלי הוא לא בהכרח האינטרס של ממשלת ישראל הנוכחית, ויש רבים שמבינים שאובמה רוצה להגיע לפיתרון שיבטיח את המשך הקיום של מדינת ישראל”.

מה אנחנו צפויים לראות בחמשת הימים האחרונים עד הבחירות?
“ההוריקן בחוף המזרחי יכול לשתק את ההצבעה ולטרוף את הקלפים. יומיים לפני הבחירות תתפרסם עוד סדרת נתונים על מצבה של הכלכלה האמריקנית, והם יכולים להיות מאוד משמעותיים להכרעה הסופית. אבל אי אפשר לדעת. אלו בחירות מאוד צמודות, הן היו צמודות ויישארו צמודות עד היום האחרון. הן לא צמודות בגלל קמפיין כזה או אחר, הן צמודות בגלל המצב הכלכלי. למרות שהכלכלה האמריקאית החלה לצמוח, ההתאוששות הכלכלית מאוד איטית ומתסכלת, ועדיין יש מיליוני אמריקאים בלי עבודה. לכן יש פיצול עמוק בין מי שאומר שצריך לתת לאובמה להמשיך ללוות את ההתאוששות הזאת, לבין מי שאומר שהוא לא הצליח וצריך לתת צ’אנס למישהו אחר”.
תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(13 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 04/11/2012 07:51:45

  • 03/11/2012 19:43:44

  • 03/11/2012 19:43:44

  • 03/11/2012 19:42:16

  • 03/11/2012 19:05:06

  • 03/11/2012 18:36:26

  • 03/11/2012 18:30:40

  • 03/11/2012 18:25:57

  • 03/11/2012 18:25:06

  • 03/11/2012 18:14:11

  • 03/11/2012 17:54:45

  • 03/11/2012 17:49:10

  • 03/11/2012 17:16:36

  • 03/11/2012 16:50:11

  • 03/11/2012 15:54:04

  • 03/11/2012 15:13:14

  • 03/11/2012 14:56:13

  • 03/11/2012 14:42:24

  • 03/11/2012 14:42:13

  • 03/11/2012 14:33:24

  • 03/11/2012 14:25:08

  • 03/11/2012 14:20:39

  • 03/11/2012 11:36:29

  • 03/11/2012 10:17:54

  • 03/11/2012 10:17:08

  • 03/11/2012 08:48:29

  • 2.יעל שטרנהל(אריקו)

    03/11/2012 08:36:03

  • 03/11/2012 08:18:38