אין סליחה ואין כפרה: תוכניות שצריך להתנצל עליהן

יום שלישי 25 בספטמבר 2012 00:14 מאת: אור בר שלום, עכבר העיר

בין אם מדובר בצורך בהפקות זולות או שקברניטי הזכייניות באמת חשבו שהם עלו על משהו, יש תוכניות שפשוט לא ראויות לטלוויזיה. יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת לעזור לכל מי שצריך לבקש מהצופים סליחה


הגרוע מכל עוד לפנינו. סברי מרנן

(צילום: רונן אקרמן)

פרסומת

שוק הטלוויזיה המקומי נאלץ להסתגל בשנה החולפת לשינויים מרחיקי לכת. איומי הסגירה על ערוץ עשר הכתיבו את סדר היום התקשורתי גם לערוצים אחרים. הפקות נגנזו או נעצרו, תוכניות התייבשו על המדף וטאלנטים שהיו עטופים בחוזים מפנקים שוחררו לחופשי. התנאים שאפשרו את יצירתן של תוכניות דרמה מוצלחות (אלנבי, המיוחדת, 30 שקל לשעה, שביתה, אננדה, תא גורדין) לא התקיימו בשנה האחרונה וספק אם יתקיימו בשנה הבאה. 

כאילו כדי להעניש את הצופים התמלא החלל הריק בסדרות מביכות, עילגות ומעליבות שנועדו להזין את שעות הפריים טיים הארוכות ולשמש קרקע נוחה למכירת ניירות טואלט ומוצרי מזון. חלק מהסדרות נשענו על הפקה זולה וחסרת ערך קלורי, אחרות זכו לראות אור יום בזכות קונספט מיובא שדרש מינימום מקוריות וכמה שנראו מעולה בשלב הטיוטות אבל השתבשו בדרך. הנה כמה מהתוכניות הגרועות ביותר של השנה האחרונה, שצריכות להגיע עם בקשת סליחה צמודה מהצופים.

 

סברי מרנן


סברי מרנן הרגישה אנרכוניסטית כבר בשלב התסריט. המשפחה ה"כל ישראלית", שקיימת רק בפרסומות לקוטג', קיבלה שדרוג לפריים טיים בתוספת בדיחות עדתיות על המשקל ויהורם גאון על תקן ההפוגה הקומית. (הוא היפוכנדר! נשבעים!). קאדר השחקנים המרשים (דביר בנדק, רותם אבוהב, יונה אליאן, סנדרה שדה) לא הצליח להתגבר על תפלות הדיאלוגים וכמות הסטריאוטיפים שנשפכה מהמסך היתה מביכה אפילו את אנסטסיה מיכאלי. סברי מרנן הוגשה כמוצר עממי ונגיש, כאילו לא התקיימה פה מהפכה תרבותית בטלוויזיה המסחרית בישראל ושיגרה בכוח את צופיה האומללים לעבר יקום מקביל, בו בדיחות גפילטע עדיין נחשבות מעדן.


כאילו לא היתה פה מהפכה תרבותית. סברי מרנן (צילום: רונן אקרמן)

 

נשואים פלוס


עם עלייתה של "משפחה מודרנית" לאוויר הזדרזו כמה ממבקרי הקולנוע הבולטים באמריקה להודיע כי אד אוניל לא יצליח לעולם להשתחרר מדמותו המיתולוגית של אל בנדי. שלוש שנים לאחר מכן אוניל הוא אחד הכוכבים הגדולים בשוק הבידור האמריקאי ובישראל החליטו דווקא לחזור עשרים שנים לאחור. הגרסה הישראלית של נשואים פלוס נועדה לכישלון עוד בשלב הליהוק (ליאור "אני הגבר הישראלי המושלם" אשכנזי בתור אל בנדי??) ומשם הדרך לתהום היתה קצרה. אפילו קהל היעד שרגיל להתיישב מול ערוץ שתיים בשעות הערב הפנים את המחדל במהירות ואחרי אחוזי רייטינג נאים בפרק הראשון הלכה הסדרה הצליחה להרתיע את הצופים.


העולם צועד קדימה ובישראל הולכים אחורה. נשואים פלוס (צילום:רועי ברקוביץ')
 
 

משאבת הכסף


בהרבה עבודה קשה, אחיזת עיניים וסיבוב הופעות אצל שועי עולם הצליח ליאור סושרד לכבוש לעצמו מעמד של טאלנט לאומי. ומה עושה טאלנט לאומי בינוני? מנחה שעשועון. שעשועון דבילי, חסר הומור, שמגובה בהמון ארט מתאמץ אשר מקרב התקפי אפילפסיה. משאבת הכסף לא התיימרה להמציא את הגלגל מחדש ולמרות שלפי הדיווחים הקונספט נמכר למיטב שכנינו בניכר, כאן הוא בהחלט הביך את הגנום היהודי. שאלות מאמצות, עיצוב מוגזם ומנחה שעוד לא החליט אם הוא קוסם, חתן בר מצווה או פשוט חסר כריזמה. בנס לא נרדמנו מול הספה.


קוסם או חתן בר מצווה. ליאור סושרד במשאבת הכסף (צילום: יח"צ)

 

תנוחי


המחסור החמור בטראש מענג הביא את אורי גרוס וחבר מרעיו להגשים פנטזיה נושנה: איחוד בתסריט אחד את ארבעת הדיוות של הטלוויזיה הישראלית ועוד כסדרת דרמה יומית. גילת אנקורי, אוולין הגואל, צופית גרנט וחנה לסלאו הן חומר צפייה משובח גם כשהן שוטפות כלים, אבל בתנוחי הן בעיקר כאבו לנו בעין. דיאלוגים שמכאיבים במקומות נמוכים, טון צווחני ולא מכובד ועלילות שהיו גורמות לסנוקי להתכווץ הביכו את הפירמה. בימים אלו עובדים על עונה שנייה, כך שיש סיכוי טוב שהגרוע מכל עדיין לפנינו.


טון צווחני ולא מכובד. תנוחי (צילום יח"צ)


שישי על הגג


ימי שישי בצהריים הם שעות מתות מבחינת רשתות השידור. ממילא מי שצופים בהם הן עקרבות בית לאות, גברים שלא הצליחו לתפוס שנ"צ וילדים שנפל להם האינטרנט. כשיוצאים מתוך התפיסה שלקהל לא אכפת אז גם לזכייניות מפסיק להיות אכפת והן מייצרות תוכנית לא ראויה לצפייה כמו "שישי על הגג". לקחת שלוש נשים מצודדות (ימית סול, אילנית לוי ואילנה ברקוביץ), שהוכיחו בעבר כי הן מסוגלות להוציא משפט אחד בעברית תקינה ולהושיב אותן מול מיקרופון פתוח זה לא לעשות טלוויזיה. העובדה כי השלוש לא מסוגלות לסתום היא לא ערובה לאיכות וכימיה בין המנחות. במקום זה עדיף היה לשדר פרקים של בנות גילמור.


זו לא כימיה בין המנחות, זו קקפוניה. שישי על הגג (צילום יח"צ) 

מי יפיל את המאסטר ופסיכו


טרנד הקוסמים הטלוויזיוניים שניסה להשתלט על הפריים טיים נשלף הישר ממחסנים מאובקים, לא ברור אפילו של איזה עשור. לפחות הניסיון נכשל. למרות שגויסו משת"פים מוכרים כאלי יצפאן, למרות תספורת הפנים המאתגרת של מקס הייבן, למרות הנחישות של נמרוד הראל להופיע בטלוויזיה –עם ישראל והצביע בשלט נגד הטרנד הלעוס והמאוס. ת.נ.צ.ב.ה

 


התספורת של מקס הייבן לא עשתה קסמים. מי יפיל את המאסטר (צילום יח"צ)
 

קותי בחדר האחות


לקשת יש בעיה ענקית. לצד העובדה כי הזכיינית החזקה (והאהובה) בישראל היא אחת המשקיעות הגדולות בתוכן מקורי (הפרלמנט לדוגמא לא היתה יכולה לגדול בשום בית אחר), מחויבת קשת לקדם כוכבים חדשים שימשיכו את שלטונה הבלתי מעורער ויתחזקו את מיליוני שעות האוויר הפנויות בערוץ 24 שמשווע לתוכן חדש. כך, במעין ברירת מחדל יוצרת קשת כוכבים חדשים ושולחת אותם להיות שומרי מסך זולים בערוצים נטולי תקציב. העם בציון מתעקש לבחור כזוכים\טאלנטים צעירים חסרי כריזמה ו\או אישיות טלוויזיונית ועל כן הוא נענש. לעונש קוראים "קותי בחדר האחות".

שומר המסך המסוכן ביותר לטלוויזיה. פרומו לקותי בחדר האחות:

 

 

הסטייליסטים


פעם היו מלבישים, אחר כך היו מעצבי תלבושות, היום בכלל יש סטייליסטים. אנשים בעלי יכולת לחבר שלושה אביזרים אקראיים שנאספו בבית ולקרוא להם "הופעה". המיני ריאליטי "הסטייליסטים" בהנחיית רותם סלע לא התיימר לספק יותר משעשועים, נצנצים ותובנות אופנתיות, אך בדרך ביצע רצח בכוונה תחילה של השפה העברית ("מכנס מדאים, מדאים מדאים"). המתמודדים נראו כאסופת פרחחים נטולי מראה, השופטים נדפו ממניירות ילדותיות וסלע גילתה שמאחורי הפנים היפות, מסתתרת אישיות פלגמטית למדי. מזל שיש לה גם רישיון לעריכת דין.

חיסול ממוקד של השפה העברית. פרומו לסטייליסטים:


  

זנזורי


יובל סמו כבר הוכתר לא אחת כמלך. הצורך למצוא אכסניה ראויה לכישרונו של סמו הוביל אותו לתפקידים חד פעמיים בארץ נהדרת ולבסוף לתפקידו של זנזורי, מורה לנהיגה המתבשר כי נותרה לו שנה אחת לחיות. למרות הפוטנציאל הקומי והדרמטי בעלילה ולמרות הכישרון של סמו – זנזורי התגלתה כסדרה של פרק אחד מוצלח וסוף המבייש את נעוריה. ההחפצה המטופשת של עירית קפלן הפריעה גם לשוביניסטיות שבנשים, הבדיחות הרדודות לא הצליחו להצחיק וכישרונו של סמו נותר בלתי מנוצל, עד העונה הבאה.

הסוף שהרס את ההתחלה. פרומו לזנזורי:

 

24/7 הדור הבא



יום אחד, כשיפתחו את ספרי החשבונות של ערוץ עשר וינסו להבין לאן הלכו כל המזומנים ימצאו שם שני דברים: חוזה התעסוקה של יעקב אילון ועלות ההפקה של 24/7 הדור הבא. הרצון של ערוץ 10 לריאליטי משלו הניב מבוכה רבתי על המסך שעשתה פשוט רע על הנשמה. הפרחות לא היו מספיק פרחות, הגברים לא היו מספיק גברים ושינוי הקונספט תוך כדי הצילומים בטח לא הועיל לנאמנות לצופים.

פשוט מביך. קטע מתוך התוכנית:


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(22 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 27/09/2012 00:09:59

  • 26/09/2012 19:21:59

  • 26/09/2012 19:11:42

  • 33.אננדה היא דרמה מוצלחת? (שקרים עיתונאיים)

    26/09/2012 13:51:07

  • 26/09/2012 11:49:55

  • 25/09/2012 23:00:12

  • 25/09/2012 20:53:27

  • 25/09/2012 19:49:23

  • 25/09/2012 16:40:11

  • 25/09/2012 15:50:57

  • 25/09/2012 15:00:24

  • 25.אור שלום(רינה)

    25/09/2012 14:29:34

  • 25/09/2012 14:13:00

  • 25/09/2012 13:46:27

  • 25/09/2012 13:45:22

  • 25/09/2012 13:21:50

  • 25/09/2012 13:15:08

  • 25/09/2012 13:11:16

  • 25/09/2012 12:31:49

  • 25/09/2012 12:21:09

  • 25/09/2012 12:10:48

  • 25/09/2012 12:00:14

  • 25/09/2012 11:58:04

  • 25/09/2012 11:57:08

  • 25/09/2012 11:56:38

  • 25/09/2012 11:55:59

  • 25/09/2012 11:55:13

  • 9.קותי (ענת)

    25/09/2012 10:15:43

  • 25/09/2012 10:12:52

  • 25/09/2012 09:18:31

  • 25/09/2012 08:44:32

  • 25/09/2012 08:43:26

  • 4.שישי על הגג(פרננדל)

    25/09/2012 08:13:18

  • 25/09/2012 07:57:46

  • 25/09/2012 06:09:00

  • 25/09/2012 01:23:07