לא רק ריאליטי: הריאליזם הוא הפרובוקציה החדשה בטלוויזיה

יום שני 27 באוגוסט 2012 00:14 מאת: חן חדד, עכבר העיר

כשמין ועירום הם כבר מזמן דבר שכיח על המסך הקטן, הסדרות העכשוויות צריכות למצוא דרכים חדשות לזעזע. עם עירום נשי שמן ב"גירלז" ועוני חסר תקדים ב"חסרי בושה" נדמה שהריאליזם הוא הטקטיקה החתרנית ביותר


התכנית שהוציאה את הסקס המביך מהארון. גירלז

(צילום: רשת HBO)

פרסומת

מבט על הסדרות הפרובוקטיביות בטלוויזיה של השנה החולפת, מראה שבניגוד לשמרנים האמריקאים, יוצרי הסדרות המצליחות כבר לא מתרגשים מבחורות בחזה חשוף או סקס בין מתבגרים. ההנחה שעירום פירושו רייטינג אמנם טרם הופרכה, אולם המינון העצום של מין ועירום בסדרות כמו דם אמיתי, קליפורניקיישן ומשחקי הכס, גרמו לכך שהפרובוקציות המוכרות כבר לא עושות יותר מדי רושם על הצופים. סף הגירוי הגבוה של הצופים, לצד העובדה שנושאים כמו מערכות יחסים גאות, הפלות וסקס בגיל ההתבגרות כבר נמצאים מזמן בלב המיינסטרים הטלוויזיוני, הפכו את החתרנות לאתגר עבור הסדרות של השנים האחרונות.

אז איך בכל זאת אפשר לזעזע היום? השקתה של העונה ה-16 של סאות'פארק (החל מהערב בערוץ HOT קומדי סנטרל, 23:45), מזכירה לנו שעדיין נשארו כמה פרות קדושות לשחוט. קשה לומר שהסדרה הבוטה מצליחה לייצר פרובוקציות חסרות בושה בסטנדרטים של העונות הראשונות, אבל עדיין אפשר לסמוך על הגיבורים המצוירים שיסדקו את המעוז האחרון של התקינות הפוליטית. לראייה, הפרק הראשון של העונה מוקדש לסאטירה על ההיסטריה השוררת בשדות התעופה מאז אירועי ה-11 בספטמבר. למרות שעבר מעל עשור מאז פיגועי הטרור, הטאבו על האירועים שריר וקיים ומעטים בטלוויזיה האמריקאית מעזים להשתעשע על חשבונו. בסאות'פארק לעומת זאת, ממשיכים לעשות צחוק מהפרנויה והגזענות הסמויה בבידוק הביטחוני של שדות התעופה, ולוקחים את החדירה לפרטיות עד כתלי חדר השירותים.


אין פוליטיקלי קורקט. מתוך העונה ה-16 של סאות'פארק (תמונה: comedy central)

לקומץ הסדרות שהצליחו לשבור את המוסכמות של הייצוגים הטלוויזיוניים על המסך האמריקאי הצטרפה לאחרונה גירלז. הסדרה, שחבה לא מעט לדרך שנסללה עבורה על ידי סקס והעיר הגדולה, משכילה לחבק ביד אחת את ארבע הבנות שסיפקו לה השראה, וביד השנייה להדוף אותן ואת כל מה שהן מייצגות. את החיים הנהנתיים של קארי וחברותיה במנהטן, החליפו דירות שותפים בברוקלין, מצב כלכלי שבקושי מאפשר לקנות קפה ומבט מפוכח על החיים. הריאליזם של הסדרה, גם אם מוקצן לעיתים, הצליח לספק ייצוגים חתרנים בלא מעט חזיתות, ובראשם במתן חשיפה לעירום הנשי הריאליסטי של גיבורת ויוצרת הסדרה, לנה דנהם.

עוד לפני הדיון בקימורי גופה, יש לציין כי דנהם היא קודם כל כותבת חדה, שבדומה לשאר הדמויות בסדרה, מביטה בעולם בכנות מטרידה וולא מסוגלת לראות את העתיד שמעבר לשכר הדירה הבא. כחלק מנסיונה שלא להעביר את משבר שנות ה-20 תחת מכבש הפוטושופ, דנהם מככבת בסצנות סקס גמלוניות, ובעיקר לא מהססת להסתובב בעירום בכל הזדמנות. לא בטוח שדנהם ראויה לכינוי שמנה, לכל היותר מדובר במספר קילוגרמים מיותרים, אבל חשיפת גופה על מסך שמוצף בנערות שדופות הצליחה לייצר את האפקט המתבקש. דנהם אולי לא מנסה לייצר הצהרה חברתית על הגוף הנשי, אבל כשהיא מרשה לעצמה לחשוף חלקי גוף לא חטובים ולקבל מחמאה מהחבר כמו "את לא כל כך שמנה עכשיו", היא מזכירה לנו עד כמה נמאס לנו לראות דמויות ראשיות שמכסות את הזרועות בג'קטים, גם כשהשמש קופחת מחוץ לחלון.

חלוצת העירום הנשי השמנמן. הפרומו לעונה הראשונה של gilrs:


 
הניסיון המרענן להכניס קצת מציאות לטלוויזיה שמתהדרת בסדרות ריאליטי חסרות קשר למציאות, לא מסתיים בגירלז. חסרי בושה הבריטית, שזכתה בשנה שעברה לגרסה אמריקאית מצליחה, כבשה את המסך האמריקאי עם ייצוג כמעט נדיר של משפחה ממעמד הפועלים. לשם שינוי, הקשיים הכלכליים שבני משפחת גאלגר נאבקים עמם אינם זמניים ולא משמשים כמקפצה לסיטואציות קומיות. במקום, הסדרה מנתצת בנונשלנטיות את שקר החלום האמריקאי ולוקחת את הריאליזם של "גירלז" צעד אחד קדימה, עם דמויות שלא מנסות לשרוד מחודש לחודש, אלא מיום ליום.

העובדה שהסדרה עלתה בארצות הברית רק ב-2011, שבע שנים לאחר שעלתה בבריטניה, עשויה להעיד על הקשר בין המשבר הכלכלי בארצות הברית לכניסה של משפחה ענייה אל גבולות הפריים טיים. הסדרה הכניסה את הצופים ישר למקרר הריק של משפחת גאלגר, ולא ניסתה ליפות את ההזנחה, העוני, הייאוש והתענוגות הקטנות של בני הבית. חסרי בושה לא עצרה בייצוג של העוני ובניגוד למרבית הסדרות האמריקאית היא לא מנסה לגרום לצופים לאהוב את אב הבית השיכור וגס הרוח, פרנק גאלגר (בגילומו של וויליאם ה.מייסי). במקום ליצור גיבור מעורר אמפתיה, חסרי בושה העדיפה לספק תמונה כנה של המקום האפל אליו המצב הכלכלי דוחק את גיבוריה - מרחק שנות אור מהאסקפיזם שהאמריקאים אוהבים לאהוב.

להתעורר מהחלום האמריקאי. חסרי בושה:



הייצוג של עניים על המסך הפך במהירות לטרנד החתרני של השנה החולפת, וגם בזירה הקומית ניסו לרכוב על הגל עם הסיטקום מרוששות. הפעם העוני הפך מקור לבדיחות על ההבדלים בין הענייה הוותיקה (קאט דנינגס) שלא יודעת על תענוגות החיים, לענייה החדשה (בת' מהרס), שהתרוששה לאחר שאביה ביצע הונאת פונזי והיא נאלצת להתוודע לעולם שמחוץ לשדרה החמישית במנהטן. במקרה של מרוששות, החתרנות מסתכמת במסגרת העלילתית. גיבורות הסדרה אמנם צריכות לשלם חשבונות, אבל בניגוד לחסרי בושה הדרמטית, הן לא מוותרות על האמונה בחלום האמריקאי, ובטוחות שבאמצעות עבודה קשה בעסק הקאפקייקס שפתחו, התואר מרוששות יישאר מאחוריהן.


הגרסה הקומית של העוני. מרוששות (צילום: רשת CBS)

גם אם יצירת פרובוקציות לא היתה מטרתן המוצהרת, גירלז, חסרי בושה ומרוששות הצליחו לייצר סדקים בייצוגים הטלוויזיונים המוכרים בזכות ריאליזם חד ולא מתפשר. לייצוגים המדויקים של עירום נשי, סקס מביך ובית שבאמת לא מתפקד, הצטרף בשנים האחרונות גם גל של דמויות נשיות שחוששות ממחויבות ולא משתוקקות לילדים. בניגוד לשלל הדמויות האימהיות (מתפקדות יותר או פחות) ששולט על המסך, הגיבורות החדשות של הטלוויזיה אינן ממהרות להגדיר את עצמן באמצעות חתונה וילדים.

ניצני שבירת הטאבו הופיעו עוד בקומדיה הוותיקה איך פגשתי את אמא, באמצעות דמותה של רובין (קובי סמולדרס) שהצהירה בתחילת הסדרה שהיא אינה רוצה ילדים. אמנם תחושותיה השתנו מעט במהלך פיתולי העלילה, אך גם שבע שנים לאחר ההכרזה, דמותה עדיין נחשבת ליוצאת דופן בנוף הטלוויזיוני. המוסכמות החברתיות על אימהות ונישואין, עלו בשנה החולפת גם בקומדיה החדשה וויטני (מאת הקומיקאית וויטני קאמינגס, שחתומה גם על "מרוששות"). גיבורת הסדרה פתחה את העונה כשהיא מתנגדת עקרונית לנישואים ולא מוכנה לחשוב על ילדים. למרות שהיא עידנה את עמדתה ככל שהעונה התקדמה, הסדרה סייעה לשבירת המוסכמות בנושא המחויבויות והאימהות.

הלסבית הראשונה" או "ההפלה הראשונה בטלוויזיה",  ולמרות זאת לא חסרים נושאים מורכבים ובעלי משמעות חברתית שטרם זכו לטיפול טלוויזיוני מספק. מי ייתן ועוד סדרות יוותרו על הגימיקים הזולים וינסו להשיב למילה ריאליטי את משמעותה המקורית.


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(17 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5