המועדפים: האם העירום של גל גדות שווה יותר?

יום חמישי 27 במאי 2010 00:52 מאת: מערכת עכבר העיר אונליין

וגם: למה אתם אשמים בתקלה של מטאליקה, מה עוד אפשר ללמוד משלמה ארצי, למה אסור לוותר על "דיבור חדיש" ועוד שאלות בוערות מהשבוע החולף


פרסומת

המועדפים" הוא מדור שבועי שמסייע לכם להזכר בשאלות הבוערות של השבוע - ולקבל עליהן תשובות. והפעם: האם העירום של גל גדות שווה יותר, למה אתם אשמים בתקלה של מטאליקה, למה אסור לוותר על "דיבור חדיש", למה הביטול של שלמה ארצי מוכיח מקצוענות ומה נותר משבוע הספר בעידן הפייסבוק.

כל הנשים ערומות, אבל ישנן נשים שוות יותר


קשה להמלט מהפרסומת החדשה של "קסטרו", שמפתה את קוניה הפוטנציאליים באמצעות אירוטיקה רכה של דוגמנית הבית גל גדות. כמו בפרסומת הקודמת של החברה, גם כאן חבורה של דוגמנים חטובים נוסעת לה ברחבי העיר (מיותר לציין שמדובר בתל אביב, כי בישראל כידוע יש רק "עיר" אחת), מגיעה לחוף הים ומתחילה להתפשט. בטלוויזיה מוקרנת הגרסה המצונזרת, שמסתירה את שדיה של גדות בכיתוב המתחכם "רוצים לראות את הגרסה המלאה? חפשו אותנו בפייסבוק".

הפרסומת מעניקה לצופיה הבטחה: אם תכנסו לפייסבוק של קסטרו תזכו לראות את גל גדות בעירום מלא. אבל 70 אלף הגולשים שטרחו והצטרפו לעמוד הפייסבוק של החברה זכו להצצה של שניות ספורות לגופן העירום והמטושטש של דוגמניות לא מזוהות. גדות, לעומתן, מופיעה לשבריר שנייה עם כתפיים חשופות, אבל לא חושפת שום דבר שצופי הטלוויזיה לא ראו. במילים אחרות, באמצעות טריק שיווקי מבריק קסטרו בעצם אומרת לקוניה דבר פשוט: חבורת חרמנים, אתם רוצים לראות ציצי-תחת, וזה ממש לא משנה של מי או לכמה זמן.

האמירה הזו היא שגויה, שכן בעידן הסלבס והדוגמניות עירום של אדם מפורסם, בעיקר אם הוא ישראלי, שווה יותר מעירום אנונימי, גם אם גופו מושלם וחטוב בדיוק כמו גופה של גדות. הצופים שמיהרו לעבור מהטלוויזיה לאינטרנט חשבו שהם יקבלו שם את הדבר האמיתי, ולא טיזינג נוסף. למרות השקר, אין ספק שמנהלי החברה יכולים להכתיר את הקמפיין האחרון כהצלחה כבירה: המסר לפיו הבגדים של "קסטרו" יהפכו אתכם לנחשקים כמו העירום של גדות כבר הועבר, ועוד שנייה אף אחד לא יזכור שהשדיים החשופים היו בעצם של "סתם" דוגמנית. (תמר פריד)   


העירום המטושטש של "קסטרו". את גל גדות לא תמצאו כאן

שלמה ארצי מבטל, ובצדק


שבוע לא קל עובר על שלמה ארצי. ביום שני האחרון פורסם כי המופע המתוכנן שלו בפארק הירקון לא יצא לפועל. לטענת מייצגיו של ארצי, הסיבה טמונה בחילוקי דעות בינו ובין נותני החסויות. בהמשך נודע כי המחזמר "לילה לא שקט", המבוסס על שיריו לא יעלה במועד. על פי הדיווחים, ארצי הגיע לצפות בחזרות בתיאטרון הקאמרי, ומשראה את המוצר הכמעט מוגמר - דרש לערוך בו שינויים דרמטיים. כתוצאה, כאמור, נדחה מועד הבכורה בכמה שבועות.

אז אולי שלמה ארצי הוא נודניק, שאוהב לגנוז תקליטים. אולי הוא קטנוני שחייב שדברים ייעשו רק - אבל רק - כמו שהוא אוהב. ובכל זאת, יש לאמנים ישראלים משהו ללמוד ממנו. בעידן שבו כל מי ששר נחמד במקלחת מוציא תקליט ביומיים וחצי, וכל מי שפרצופו נמרח במדורי הרכילות מחליט לפרסם ספר ילדים, יש משהו ראוי להערכה באמן שלא מסתפק ב"כמעט". אפשר להתווכח עד כמה המוזיקה של ארצי טובה או מעניינת, אבל קשה להגיד שלא הושקעה בה הרבה מחשבה, הרבה השקעה והרבה ייסורים. וכן, לא יזיק להרבה אמנים שמסתובבים בינינו להיות קצת יותר קפדנים בעצמם (טל לוין)


לא מתפשר. שלמה ארצי (צילום יח"צ)

למה אסור להוריד את "דיבור חדיש" מהמסך


לא, "דיבור חדיש", אינה תוכנית התרבות המושלמת. החל במנחים (אסף הראל ומירי חנוך) שלא תמיד הצליחו להיות מספיק מושחזים, עבור בעיצוב הסט שנראה כאילו נלקח מהשאריות של מעצב "מקבילית המוחות" המיתולוגית, וכלה בפורמט התוכנית עצמו, שלא תמיד שמר על רמה אחידה. ובכל זאת, הידיעהעל חוסר הבהירות לגבי עתידה של התוכנית בערוץ 8, היא לא פחות משערורייתית.

כי "דיבור חדיש", גם אם אינה מושלמת, היא אחד הדברים המעניינים והחשובים מתוצרת הארץ שקיימים היום על המסך. למרות כל מגבלותיה, היא הצליחה לכל האורך לאתר את הנושאים הכי מעניינים, לעסוק בהם באופן רציני ונדיר כל כך, וגם להצחיק, להעלות שאלות ולהביא את אנשי היום האמיתיים אלינו הביתה. ב"דיבור חדיש" העזו להתייחס לתרבות במובנה הרחב ביותר, ולעסוק לא רק בבידור אלא גם בפוליטיקה ובנושאים חברתיים. רק ב"דיבור חדיש" תוכלו למצוא אייטם על "פקמן" לצד דיון בסרט חדש, שיחה עם פליטי ריאליטי לצד ראיון ארוך ומעניין עם צייר או פסל. "דיבור חדיש" חשובה כי היא ניצבת כמעט לבד במערכה על התרבות הישראלית, כי היא מזכירה לנו שיש עוד עניינים מעניינים פרט ל"אח הגדול", למרות שגם כבודה של התוכנית הזו במקומה מונח. (סהר הראל)

» עתיד "דיבור חדיש" בערוץ 8 אינו ברור


לא מושלמים אבל רלוונטיים. מירי חנוך ואסף הראל ב"דיבור חדיש"

בעידן הפייסבוק: מה נותר משבוע הספר?


שבוע הספר יחל ביום רביעי הקרוב וימלא כיכרות ערים בספרים, סופרים, מבצעים מפתים ומחירים מצחיקים (והרי גם בשאר השנה ספרים נמכרים במחירי רצפה), שיותירו גם את הסופרים המצליחים בארץ לקוות כי יפיקו את ספרם לסדרה, יתסרטו את סיפורם לסרט או לפחות ישדרגו את סיפורם ויוציאו אותו לאור בגרסה הדיגיטלית.

בעולם בו נדמה כי ילדים קוראים פחות ופחות ומושג הקריאה מיושם בעיקר בקריאת סטטוסים בפייסבוק, אנו מוצאים את עצמנו מתנחמים בכל קריאה לפעמים גם בלי להתייחס לתוכן אותו ילדים סופגים. החיפוש אחר קיצורי הדרך, קריאת תקצירים של ספרים או הסתפקות בצפייה בסרט המבוסס על הספר  - בולט במיוחד. בעידן כזה קשה לחמוק מהשאלה - האם שבוע הספר עדיין רלוונטי?

ואולי חשיבותו של שבוע הספר היא בדיוק זו - להזכיר לנו קצת את העולם הישן, זה שהיה פה לפני שהתחלנו לכווץ כל אריזת תרבות לכך וכך ג'יגה.הרי שבוע הספר הוא הזדמנות מצוינת לצאת קצת החוצה, לקנות ספר או שניים, לקרוא אותו, להקשיב לסופר זה או אחר במסגרת האירועים המלווים, ולחוות לזמן מה את עולם הקריאה האמיתי, גם אם דרך משקפי תרבות הצריכה.(אפרת בארי)


ספר במקום סטטוס. שבוע הספר (צילום: תומר אפלבאום)

מטאליקה לא אשמים - אתם אשמים


קראתם בזמן אמת מה קרה בהופעה, קראתם גם את הביקורת, חלקכם אפילו הייתם שם. מפלצת האצטדיונים הגיעה לרמת גן ולא הצליחה לשכנע שהיא באמת מפלצת. מטאליקה נתנו בשבת הופעה בינונית ומטה וזו עובדה. הנפילות של הסאונד היו קטסטרופליות, לקהל וללהקה, אבל הן לא היו הבעיה היחידה. כדי להחזיק בטייטל מפוצץ צריך ללכת את האקסטרה מייל בכל פעם מחדש. אי אפשר להתפשר על איכות השירה, על הסאונד, על ההפקה, על החוויה לצופים, על המיקום, על התזמון ועל עוד עשרות פרטים קטנים שיחד מייצרים את האירוע בגדול. קחו לדוגמא את מדונה. היא כבר מזמן לא צעירה אבל מודעת מצוין לנקודות החלשות שלה. גם היא, כמו מטאליקה, מתמחרת על גבול חוסר השפיות, אבל דואגת לתת לקהל שלה את כל מה שהוא הגיע לקבל. השואו שלה שובר שיאים בכל סיבוב מחדש והקילומטראז' שלה לא קצר מזה של מטאליקה. האמנים על הבמה מוכרים מוצר מסוים וצריכים לעמוד מאחורי המוצר הזה עם אחריות מלאה.

הקהל הישראלי עדיין לא התאקלם למצב שבו הופעות ענק הן חלק מהתפריט התרבותי שלו. אנחנו עדיין שבויים בקונספציה שלפיה כל בעלים חוקי של להיט עולמי שנוחת כאן, מכבד אותנו בנוכחותו. אולי כדאי לשים לב שנוכחותנו בהופעתו מכבדת אותו לא פחות וגם הופכת אותו לאדם אמיד יותר. אף אחד לא מגיע לכאן מטוב ליבו או בשל נטיות פילנטרופיות. הם עובדים ומרוויחים על זה כסף.

גם המסנגרים על מטאליקה ידעו לספר ש"חוץ מבעיות הסאונד/ השירה/ התיפוף/ חוסר התיאום בין המסכים והבמה/ הקצב/ האנרגיות/ מחירי החולצות הכל היה בסדר" בואו נתעורר ונבין שכל כך הרבה כמעטים מייצרים בטוטאל הופעה שהיא פספוס. לא חייבים להתנהג כמו עדר חסר אבחנה ולרייר בהתלהבות על כל אמן שנוחת בלב הלבנט. אם נרצה להיכלל בלופ הקבוע של ההופעות הגדולות בעולם ולקבל תמורה מלאה לכסף שלנו כדאי שנאמץ לנו גינונים שהם קצת פחות פרובינציאליים. כן, זה כולל גם לשבת במקום ששילמתם עליו בצורה מסודרת ולא להפעיל לחץ על השערים כדי לקבל שדרוג חינם. (סער גמזו)

» מטאליקה בהופעה: פרפורי הגסיסה של המפלצת

הכל זה טיימינג. הסאונד קורס דווקא באמצע Fade To Black:


קאלט השבוע: חתולים הולכים לאיבוד


מי שהקדיש את שש השנים האחרונות בחייו לצפייה ב"אבודים", ודאי מחפש עכשיו, רגע אחרי הפרק האחרון בהחלט, צידוקים לבחירה המוזרה הזו. מי שבחר שלא לצפות ברכבת ההפתעות של ג'ק, קייט ובן, מוזמן לעשות פליי ולראות כמה חתולים עושים תקציר ל"אבודים" בדקה אחת שלמה. כי תכלס אין שום סיבה לבזבז על זה שש שנים. 

» אבודים הסתיימה: היו שלום ותודה על הזכרונות

 


תגובות גולשים
הוסף תגובה +

(6 מדרגים)

דירוג הגולשים:

דרג את הכתבה

  • Currently 3/5 Stars.
  • 1
  • 2
  • 3
  • 4
  • 5
  • 07/07/2010 00:58:24

  • 30/05/2010 07:40:53

  • 30/05/2010 07:17:01

  • 30/05/2010 00:51:54

  • 30/05/2010 00:34:30

  • 29/05/2010 16:24:06

  • 29/05/2010 13:29:26

  • 28/05/2010 18:07:23

  • 28/05/2010 17:50:51

  • 28/05/2010 17:33:34

  • 28/05/2010 17:28:13

  • 28/05/2010 15:32:32

  • 28/05/2010 13:03:16

  • 6.תגובה ל-3(אחד שיודע)

    28/05/2010 12:16:24

  • 28/05/2010 11:11:36

  • 28/05/2010 10:45:42

  • 28/05/2010 07:27:13

  • 28/05/2010 02:59:09

  • 27/05/2010 17:41:47